בשישי האחרון, התראיין איש התקשורת, ברק סרי, בתוכנית "אופירה ולוינסון" על בתו יובל שהתאבדה לפני שבוע.
יובל ז"ל, מתמודדת נפש כמוני, הייתה רגישה מדי לעולם הזה. היא קיבלה אבחנות שונות: דיכאון, OCD, מאניה-דפרסיה. יובל התכחשה למחלה. בכל פעם שהרגישה טוב, זו כאילו הוכחה שהיא "בריאה". אבל מי שמכיר את ההתמודדות הנפשית, יודע כמה מצבי רוח יכולים להתל בנו.
אני מבינה אותה, אתה לא רוצה להאמין שאתה חולה, אז אם אתה לא קובע תור לפסיכיאטר או לא לוקח כדורים, אז כאילו אין לך בעיה (אבל יש…). אתה מתבייש לספר שאתה חולה נפש. גם בגלל הסטיגמה וגם בגלל ההשלכות. אילו השלכות?
קבלו סיפור אמיתי. לקוח פנה אלי בפייסבוק לפני 4 חודשים:
"היי רננה. אנחנו משפחה שמחפשת עזרה במשק בית וגם הוצאת ילדים מהגן. רלוונטי עבורך?".
- "הוצאת ילדים לא, משק בית כן".
"אדבר עם אשתי ואחזור אלייך".
בבוקר למחרת, הוא לא חזר, אז שלחתי לו:
"מה אשתך אמרה?"
הוא לא ענה לי. פתאום בערב הוא שלח:
"היי רננה, שאלתי וזה יכול להתאים. אז אתקשר מחר"?.
- "למה לא ענית בבוקר? זה לא מנומס. אני מתמודדת נפש. נעלבת כשמסננים אותי. בכל מקרה, בסדר, תתקשר מחר".
למחרת הוא כתב:
"היי רננה, אנחנו כרגע מתקדמים עם מישהי אחרת שגם עוזרת עם איסוף ילדים. שיהיה בהצלחה".
תוך פחות מיום הוא מצא מישהי אחרת? או יותר סביר שהוא נבהל ממה שכתבתי?
סרי רצה לשמור על בתו מהסטיגמה, בדיוק בגלל ההשלכות האלה. אדם חולה נפש הוא לא אשם ולא צריך להסתיר ולהתבייש, אבל אנשים שופטים.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו bit.ly/Shavvim-igul-letova
על אשפוז ותורים במערכת הציבורית
לפני 20 שנה הגעתי למיון בבית החולים קפלן, ואמרתי שאני רוצה להתאבד. קראו לפסיכיאטר, ואחרי שיחה איתו, סיכמנו שאגיע לאשפוז יום. באשפוז הייתי יומיים, וברחתי. בואנ'ה ראיתי שם אנשים משוגעים רמה גבוהה, וזה הלחיץ אותי. אני לא כמוהם!
ניגשתי שם לחדר המנהלת של האשפוז, תקתקתי בדלת והיא אשכרה גירשה אותי מהחדר שלה, כאילו אני עוד אחד מהמשוגעים. הרגשתי מושפלת, והחלטתי לא לחזור לשם.
השבוע התייעצתי עם רופאת המשפחה שלי לגבי טיפול בנזעי חשמל כפתרון אחרון לדיכאון שלי. היא המליצה לי לברר על הטיפול בקסדה קודם:
"אני אתן לך הפנייה לפסיכיאטר ואת צריכה לקבל SMS שקבלת אישור"
- "אישור למה ד"ר? לפנות לפסיכיאטר?!"
"כן, יש הרבה פניות, חלק לא מוצדקות, אז צריך אישור"
וואו, אני תלויה בקופת חולים שתאשר לי לראות פסיכיאטר, ואז תלויה בפסיכיאטר שיאשר לי טיפול בקסדה. איף. ישר ביררתי כמה זה עולה בפרטי – אבחון ראשון אצל פסיכיאטר שמטפל בקסדה – 2,800 שקל. טוב, אמתין לאישור מקופת החולים.
מחפשת את ה"היי" שיוציא אותי מהמיטה
בינתיים יש האח הגדול, הזמנתי פיצה, קבלו תמונה.
התלבטתי אם לשבור את הדיאטה, אבל אני מרגישה כל כך מדוכאת, שלא אכפת לי, חייבת משהו שיגרום לי להרגיש טוב.
בעבודה הדיכאון שיתק אותי, אז עבדתי שעה ורבע וחתכתי משם. חזרתי הביתה ונכנסתי לישון. אני אוהבת לישון, כי שינה זה כמו מוות – לא מרגישים. אבל אחרי שעתיים התעוררתי.
אמא רצתה שאצא איתה לשופינג, אבל לא בא לי. אני כבר לא נהנית מכלום. לא קניות, לא הופעות, לא חברים. אין לי חשק.
בגלל שרע לי, אני מחפשת תחושת "היי" במקומות לא נכונים, כמו באוכל או בדייטים. אנשים שופטים אותי שאני כל הזמן יוצאת לדייטים. "רננה, את לא חייבת להיות בזוגיות". הם לא מבינים שאני מחפשת את ההתרגשות של ההתאהבות. רק תחושת ה"היי" הזו מקימה אותי מהמיטה.
דיכאון זה קשוח. לפעמים אני לא יכולה אפילו לקום להסתרק. פעולות רגילות, כמו בישול או ללכת לסופר, גדולות עלי. אמרו לי שספורט יעיל לשיפור מצב הרוח. זה שקר. אמרו לי שהתנדבות יעילה לשיפור מצב הרוח. זה שקר.
**********************
אם אתם או אדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אנא פנו לעזרה מקצועית. ניתן לעשות זאת בדרכים הבאות: שיחה עם מוקד ער”ן בטלפון 1201 או באתר של העמותה; וכן באתר האינטרנט של סה”ר
**********************
אתם יודעים שיש קשר בין זמן-מול-מסך ורשתות חברתיות, לבין דיכאון? אז מה המסקנה? שאנחנו יצור חברתי, שצריך חברה. אבל אני שונאת אנשים, נוח לי להיות בבית עם הלפטופ.
לפעמים אין לי כוחות לענות לוואטסאפ. ואז אמא דואגת ומגיעה לדירה שלי לבדוק שלא פגעתי בעצמי.
נ.ב – קבעתי תור לפסיכיאטר. נראה אם הוא יאשר את הקסדה. המשך יבוא.
