נושאים קשורים

14 דיונים ירדו לטמיון: התקנות לחוק המוגבלויות שוב נתקעו

משרד הרווחה משך ברגע האחרון את התקנות שהיו אמורות לעבור בינואר 2024. הסיבה: מחלוקת על שירותים למתמודדי נפש עם מוגבלות קוגניטיבית. ח"כ וולדיגר: "בושה". משרד הרווחה: "הם מקבלים את השירותים ממשרד הבריאות"

כאוס בהסעות החינוך המיוחד בחולון; הורים: "נאלצים להסיע בעצמנו"

כשבוע לפתיחת שנת הלימודים, משפחות בעיר מדווחות על הסעות שלא מגיעות, איחורים ממושכים ונסיעות שמתארכות לשעה. החברה העירונית: "מודעים לבעיות אבל ניכר כבר שיפור"

איבד את שתי רגליו בעזה: אלישע מדן שוריין ברשימת הליכוד לכנסת

לוחם המילואים נפצע אנושות בבית חאנון ואיבד את שתי רגליו באירוע שבו נהרגו ארבעה מחבריו. מאז הפך לדמות המזוהה עם שיקום ואיחוי הקרעים בחברה ואף השיא משואה

לקנות בגדים בחנות עם מתרגם מיידי לשפת הסימנים

רשת האופנה "תמנון" הודיעה על הנגשת כל סניפיה עבור חירשים וכבדי שמיעה בשיתוף חברת הטכנולוגיה והנגישות Sign Now

מדריכים בדיור בקהילה מוחים על קיצוץ בשעות: "בסוף הדיירים ייפגעו"

עובדים בא.ד.נ.מ מתריעים כי קיצור משמרות הלילה פוגע בשכר ועלול להביא לגל עזיבות. לדבריהם, שינוי השעות משפיע לרעה גם על שגרת הדיירים. החברה: "התאמה נקודתית שנועדה להתאים את נוכחות המדריכים לשעות שבהן מקבלי השירות זקוקים לליווי"
ראשיאוטיזםצדק עבור הנערות עם המוגבלות שנרצחו ב־7 באוקטובר

צדק עבור הנערות עם המוגבלות שנרצחו ב־7 באוקטובר

במלאת שנה לטבח הנורא, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות או גוף ממלכתי אחר היו צריכים כבר מזמן לתבוע לדין את חמאס בבית הדין בהאג על הרג רות פרץ ונויה דן ז"ל. עדיין לא מאוחר להרים את הכפפה

נויה דן ורות פרץ זכרן לברכה. צילום: באדיבות המשפחות
נויה דן ורות פרץ זכרן לברכה. צילום: באדיבות המשפחות

ביום השנה לטבח הנורא, אני חש שוב צער עמוק על כך שנערות עם מוגבלות שנרצחו בו באכזריות לא זכו לצדק: רות פרץ ז"ל, שנרצחה יחד עם אביה, ונויה דן ז"ל, שנרצחה לצד סבתה.

צדק קשור למשפט. אולי אנשים מניחים שאין ערכאה משפטית לשפוט את חיות האדם שהרגו את נויה ורות, אבל זה לא נכון. המקום לשפוט את הפושעים האלה הוא בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג (ICC), שמעמיד לדין על פשעים בינלאומיים כמו פשעי מלחמה, ופתוח לכל מדינות העולם. התובע החוקר של בית הדין מעדיף כעת להתמקד בתביעות נגדנו, אבל תפקידו הוא לחקור כל פשע שפוגע באנושות, ואם תוגש תביעה על פגיעה בנערות ישראליות עם מוגבלות – הוא צריך לחקור גם אותה.

כיצד אנשים עם מוגבלות הפכו לקטגוריה נפרדת של פשע מלחמה? זה בראש וראשונה קישור הגיוני. אנשים עם מוגבלויות חלשים במיוחד במצבים של אלימות קשה כמו מלחמה. הם פגיעים יותר, במיוחד אם נוטלים מהם פרוטזה או משליכים אותם מכיסא גלגלים. מחקרים מוכיחים, שבמלחמה הם נופלים קורבן להתעללות ולאונס יותר מאחרים. אף על פי כן, מבחינה חוקית, ההבחנה בין אדם שיש לו מוגבלות לבין אדם שאין לו מוגבלות  לא נעשתה באמנות שעוסקות בפשעים בינלאומיים, אלא באמנת האו"ם שעניינה זכויות אנשים עם מוגבלויות. באמנה זו יש סעיפים שמצווים על צדדים למלחמה להיזהר זהירות יתרה מפגיעה באנשים עם מוגבלויות.

Igul-Letova

******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************

מדינת ישראל חתומה על האמנה וגם חוקקה חוקים שמסתמכים עליה. חמאס – לא. חמאס מעולם לא התחייב לזכויות אדם. לכן, לא מדינת ישראל צריכה לשפוט את גורמי חמאס הרצחניים אלא מדינות העולם כולו, המיוצגות על ידי בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. התובע של בית הדין אמור לחקור את הפשע. אחרת, זה נותר פשע יתום, ואין צדק לקורבנות.

אלא שאיש לא פנה לבית הדין. אף כי גם אנשים פרטיים ולא רק מדינות רשאים לפנות לבית הדין, אני לא חושב שזה היה תפקידן של המשפחות האבלות. אם רוצים לתמרץ את התובע החוקר צריך לספק לו ראיות, ממצאים פורנזיים, מיפוי של הנעשה בשטח, צילומים אם יש. אלו חומרים שנמצאים בידי המדינה ולא בידי אנשים פרטיים, והמשפחות גם לא צריכות להיחשף לחומרים האלה.

Igul-Letova

קיים גוף אחד בארץ שכונן מכוחה של אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלויות – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. השכל הישר אומר, שכשמופרים בברוטליות סעיפים של האמנה, הנציבות היא הגוף שצריך להגיב. אני חושב שבמקרה זה, שהוא יוצא דופן בחומרתו, הנציבות הייתה צריכה להיות הגורם המרכזי בהכנת התביעה, בסיוע מומחים של משפט פלילי ומשפט בינלאומי, שהיו מתנדבים לעזור. הנציבות בחרה להתמקד בעניינים פחות הרי גורל.

אבל זה לא מאוחר מדי. אם לא הנציבות, אולי גורם אחר, ממלכתי או לא רשמי, יסכים להרים את הכפפה ולהשיג צדק לנויה ולרות. 

לעוד טורים של איל שחל הקליקו כאן

יליד 2001, מתל אביב. מסיים תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה באמנות ומשפט ציבורי. מאובחן כאוטיסט בתפקוד נמוך עם דיספרקסיה (קושי נוירולוגי בביצוע פעולות), שפוגעת בדיבור. מתבטא בהקלדה מגיל צעיר. צייר ששתי תערוכות מאחוריו. כותב שירים שחלקם הולחנו.

כתבות אחרונות