בית הדין האזורי לעבודה בנוף הגליל דחה החלטה של הביטוח הלאומי לדחות את ערעורו של ילד בן 10, שהוכר כבר בעבר על הרצף האוטיסטי, והורה לקיים דיון נוסף בוועדת עררים.
הילד, כיום בן 10, הוכר בשנת 2022 על הרצף האוטיסטי על ידי הביטוח הלאומי וקיבל קצבת ילד נכה בשיעור של 100 אחוז. בחודש מרץ 2024 הופסקה זכאותו של הילד ולא ניתנו סיבות לכך.
כשהוגש הערעור לבית המשפט נטען כי ההחלטה להפסיק את זכאותו של הילד נבעה מחקירה פלילית בחשדות לזיוף חוות דעת בתחום בריאות הנפש. בית המשפט הבהיר כי לא נטען כלפי הילד או מי ממשפחתו למעורבות באותה פרשה.
באפריל 2024, שנה לאחר הפסקת הזכאות, התכנסה ועדה שקבעה כי הילד עדיין לא זכאי לקצבת ילד נכה בטענה שאינו עונה על הקריטריונים המזכים. המשפחה ערערה על ההחלטה וכעבור חמישה חודשים התכנסה ועדה לעררים, שהפנתה את הילד לבדיקה לבירור החשד לאוטיזם.
בינואר האחרון נערך אבחון על ידי פסיכולוג, שקבע כי בשל חוסר שיתוף פעולה לא ניתן היה להעביר את האבחון. לטענת הפסיכולוג, לילד לא הייתה התנהגות אופיינית להפרעה ראשונית בתקשורת. בפברואר 2025 התכנסה שוב ועדת העררים וקבעה כי הילד אינו מתאים לאבחנה של אוטיזם.
בערעור שהוגש לבית המשפט טען עורך הדין שמעון עטיאס, המייצג את הילד, כי החלטת ועדת העררים אינה מנומקת ומתעלמת מהמסמכים הרפואיים שהוצגו בפנייה. עו"ד עטיאס אף ציין כי ישנן אבחנות בעניינות של הילד כמי שמתמודד עם אוטיזם.
בנוסף, צוין כי באבחון הפסיכולוגי, הפסיכולוג עבד אל קאדר גנאמה שבחודש ספטמבר פרסמנו בשווים כי סירב להכניס מלווה לאבחון ילד בניגוד לחוק, לא אפשר את נוכחותו של בא כוח הילד ונטען כי הפסיכולוג היה בניגוד עניינים שכן הועסק במרפאה שבה אובחן הילד בשעתו וקיימת לו היכרות אישית עם הגורמים הרפואיים שפסלו בעבר את האבחונים של הילד. יש לציין כי הפסיכולוג הכחיש על כל קשר קודם והשופטת לא קיבלה את הטענות.
בביטוח הלאומי הדפו את הטענות בבית המשפט וציינו כי משפחתו של הילד לא ביקשה להופיע בפני הוועדה. עוד הוסיפו כי הוועדה סקרה את התיעוד הרפואי שהוגש לה והסבירה כי מדובר באבחונים פרטיים שאין בהם מענה כנדרש ושאין פגם המצדיק התערבות בשיקול דעתה של הוועדה.
השופטת טרנר החליטה לקבל את הערעור של המשפחה נגד הביטוח הלאומי וקבעה בין היתר כי הנמקות הוועדה לוקות בחסר. "הוועדה אינה מסבירה מדוע אין לקבל את מסקנותיו של הפסיכולוג (האבחון הפרטי) ומהו הפגם באבחון (מלבד היותו פרטי)", קבעה השופטת. "הוועדה גם לא התייחסה עניינית לתוכן הבדיקה ולמסקנות הפסיכיאטר שקבע שהילד על הרצף האוטיסטי. היא אינה מנמקת מדוע אין לקבל את ממצאיו".
"מעבר להעדר הנמקה ביחס למסמכים הרפואיים שהוצגו בפני הוועדה, אין גם התייחסות כלשהי לבקשתו של אביו של המערער להמשיך את האבחון על מנת לנסות ולהגיע לשיתוף פעולה עם הקטין", הוסיפה השופטת טרנר. "הוועדה נסמכת רק על קביעתו של מר גנאמה, שניסה לערוך את הבדיקה הנוירו-פסיכולוגית, אולם גם הוא ציין כי לא ניתן היה בפועל להעביר את האבחון בשל חוסר שיתוף פעולה".
"משעה שמדובר בליקוי הכרוך לעיתים בחוסר שיתוף פעולה או קושי בתקשורת (כפי שעולה מהאבחונים שצורפו), נדרש הסבר מנומק בהרחבה למסקנותיו של הפסיכולוג או למסקנותיה של הוועדה בדבר העדר ליקוי של אוטיזם, מסקנות הנשענות על העדר שיתוף פעולה או תקשורת במהלך האבחון", כתבה השופטת בפסק הדין.
לבסוף קבעה השופטת כי עניינו של הילד ישוב פעם נוספת לוועדת עררים, שם הוועדה תנמק במפורט ובבירור מדוע אין לקבל את הקביעות בחוות הדעת השונות שאבחנו את הילד על הרצף האוטיסטי. בית הדין קבע כי הביטוח הלאומי ישלם למשפחת הילד הוצאות שכר טרחה של עורך דין בסך אלפיים שקלים.
סוגיית ביטולי האבחונים של הביטוח הלאומי מגיעה גם השבוע לדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת עתירת חופש מידע שהגיש עו"ד איתן פלג בנושא זה. בעתירה מבקש פלג שבית המשפט יורה לביטוח הלאומי לחשוף את כמות הביטולים שביצעו פסיכולוגים שעבדו מטעם הביטוח הלאומי כולל גנאמה שמוזכר בפסק הדין המתואר לעיל.
יש להזכיר שאתר שווים יחד עם עמותת הצלחה עתרו לבית המשפט גם כן נגד הביטוח הלאומי בדרישה לחשוף את נתוני ביטולי האבחונים בחמש השנים האחרונות.
