מאז כניסת רפורמת ביטול ההחזרים בהתפתחות הילד, פרסמנו כאן בשווים סדרה של כתבות על כך שקופות החולים מנצלות את המצב ולא מאשרות להורים לצאת לטיפולים בפרטי ולקבל החזרים למרות שהזכאות עדיין קיימת. כעת, לאחר אי ודאות מתמשכת בקרב הורים, משרד הבריאות מגיב לפניית שווים ומאשר כי חוזר המשרד מדצמבר 2021, שקובע את הקריטריונים לקבלת הזכאות לצאת לפרטי, נותר בתוקף למרות תחילת הרפורמה לפני שלושה חודשים.
כאמור, הרפורמה נכנסה לתוקף ב-1 בפברואר. מאז, במקרים רבים הקשו קופות החולים על קבלת האישור לצאת להחזרים בפרטי וצפצפו על תקנות משרד הבריאות.
אותו חוזר מדובר קובע כך שספירת משך ההמתנה המרבי לאבחון ולתחילת טיפול מתחילה מרגע הפנייה הראשונה של המשפחה לקופה. לאחר מכן, לקופות החולים יש זמן מוגדר לספק אבחון וטיפול תלוי גיל הילד. במקרים של ילדים מתחת לגיל שנה – לקופות החולים יש שלושה חודשים לכל היותר לספק אבחון וטיפול. לילדים מעל גיל שנה, הקופה מחויבת לספק תוך ארבעה חודשים לכל היותר.
ילדים מעל גיל 4 או ילדים עם לקות ממוקדת בתחום אחד (שפתי, ריפוי בעיסוק או פיזיותרפיה) יתקבלו לטיפול ביחידות להתפתחות הילד המוכרות על ידי משרד הבריאות או יופנו לספקים חיצוניים בהסכם תוך חמישה חודשים לכל היותר.
אם קופות החולים לא עומדות בזמנים אלה, הן מחויבות לפי אותו חוזר של משרד הבריאות לספק אישור לצאת להחזרים בפרטי וכאמור, כל עוד הפנייה הראשונה נעשתה לפני כניסת הרפורמה לתוקף ב-1 בפברואר.
במשרד הבריאות אישרו לשווים כי התקנות הנ"ל נמצאות בתוקף במסגרת חוזר 12/2021. "החוזר מגדיר את זמני ההמתנה הרצויים, אולם בפועל היקף הביקוש לשירותים, לצד המחסור בכוח אדם במערכת, אינם מאפשרים כיום לעמוד בהם באופן מלא", הודו במשרד הבריאות לשווים.
במשרד מסרו עוד כי "המשרד מקדם רפורמה רחבה שמטרתה להרחיב את השירות הציבורי ולהפחית את הנטל הכלכלי מההורים. בשלב הראשון יורחב היקף השירותים הניתנים על ידי קופות החולים ובהמשך צפויה גם הפחתה בזמני ההמתנה. בהתאם לשלבי הרפורמה, מתאפשרים החזרים במקרים מסוימים".
למרות שבמשרד טוענים כי צפויה הפחתה בזמני ההמתנה, לא ברור על איזו תחזית מתבססים במשרד. לפי העדויות בשטח, זמני ההמתנה אף התארכו מאז כניסת הרפורמה לתוקף, כפי שפורסם בשווים. כמו כן, למרות מחויבות משרד הבריאות במסגרת הרפורמה, לפרסם מדי חודש את דו"ח זמני ההמתנה בקופות החולים ואף להעבירו לוועדת הבריאות של הכנסת, לשווים נודע כי מאז הדו"ח האחרון שהועבר ב-1 במרס, שהתייחס בכלל לנתוני שנת 2025, המשרד לא העביר דו"ח עדכני.
זמני ההמתנה לחודשים ינואר, פברואר, מרץ ואפריל לא פורסמו ולא הועברו לוועדת הבריאות. במשרד הבריאות הגיבו לשווים על כך: "במהלך התקופה התקיים מבצע שאגת הארי ומשרד הבריאות פועל להשלמת הנתונים שיפורסמו בהקדם". יש לציין כי המבצע החל ב-28 בפברואר כך שלא ברור מדוע דו"ח זמני ההמתנה של חודש ינואר לא נחשף והועבר לכנסת.
פנינו ליו"ר ועדת הבריאות של הכנסת, ח"כ יונתן משריקי (ש"ס), וזו התייחסותו: "ועדת הבריאות עקבה ועוקבת מקרוב אחר היערכות משרד הבריאות ליישום שלבי הרפורמה בהתפתחות הילד. יו"ר הוועדה קיים מספר דיונים בנושא ובין היתר פעל לדחיית כניסת הרפורמה לתוקף בכמה חודשים כדי לאפשר היערכות היערכות מיטבית של המערכת.
הוועדה תמשיך לעקוב מקרוב אחר יישום הרפורמה, כדי לוודא שהטיפול שמקבלים ילדי ישראל יינתן באופן מיטבי, זמין ונגיש. ככל שיעלה צורך – תקיים הוועדה דיון מעקב נוסף בנושא".
וזו לא הבעיה היחידה. עדויות שהגיעו לשווים חושפות כיצד קופות החולים מקשות גם על מי שכבר הצליח לקבל את התור המיוחל לטיפול ביחידות להתפתחות הילד בקופות. הקופה מאשרת סדרה של טיפולים (לרוב 12) ואז מודיעה למשפחה כי היא חוזרת לרשימת המתנה ולא ברור מתי תאושר סדרה חדשה של טיפולים.
המצב האבסורדי הזה מתרחש בשל היעדר כוח אדם ואי יכולת של הקופה להתמודד עם הביקושים הגדולים לטיפולים. כך שגם כאן לא ברור איך ניתן להמשיך ולממש את הרפורמה. על כך הגיבו במשרד הבריאות: "נושא ההמשכיות הטיפולית הוא בעל חשיבות רבה ועל כן נבקש להעביר פניות פרטניות של מקרים, שבהם נדרשה המתנה בין סדרות טיפולים לצורך בחינה מקצועית".
"זורקים אותנו לפרטי ללא החזרים"
בינתיים, קופות החולים ממשיכות להערים קשיים. כך במקרה של הילה (שם בדוי), תושבת אזור השרון, שבנה אובחן עם עיכוב שפתי. כבר בספטמבר 2025 הגישה הילה את הפנייה הראשונה עבור בנה, כיום בן כשנתיים. בנובמבר כבר בוצע אבחון אצל קלינאית תקשורת, שבסיכומו אובחן כאמור הילד עם עיכוב שפתי וניתנה המלצה על המשך טיפול.
עם זאת, למרות שהפנייה הראשונה הוגשה לפני כניסת הרפורמה לתוקף ועל אף שכבר בוצע אבחון, גם הוא לפני כניסת הרפורמה לתוקף, הקופה כשלה בלספק טיפול עבור הילד והאם סורבה לקבל אישור לצאת להחזרים בפרטי.
בנוסף, הילד כבר עבר אבחון פסיכולוגי ואבחון אצל נוירולוג לאחר כניסת הרפורמה לתוקף ועלה גם חשד לבעיות תקשורת. באבחונים הומלץ גם על אבחון ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי פסיכולוגי וליווי עובדת סוציאלית.
"ההרגשה הכללית היא אטימות של המערכת", אמרה הילה לשווים. "יש פה פעוט שזקוק לעזרה, המערכת מזהה את זה ורק מעבירים אותו מאבחון לאבחון. זורקים אותנו לפרטי ללא החזרים וזה מתסכל ומייאש".
משירותי בריאות כללית נמסר בתגובה: "האבחון בוצע בדצמבר 2025 ובמהלכו הוגשה בקשה לקבלת החזר כספי עבור טיפול פרטי אצל קלינאית תקשורת, שאינה עומדת בדרישות הסף שנקבעו על‑ידי משרד הבריאות למתן החזר (ותק, הכשרה, השתלמויות וכיו"ב). על כך נמסרה הודעה למשפחה. בסוף חודש פברואר, לאחר כניסת הרפורמה לתוקף, הוגשה בקשה נוספת, אולם בשלב זה, כשהרפורמה נכנסה לתוקפה, לא ניתן לאשר החזרים עבור מטופלים חדשים בהתאם להנחיות משרד הבריאות. אנו עושים את מירב המאמצים להגדלת מספר הקלינאיות במחוז ולהרחבת מצבת הספקים, במטרה לשפר את זמני ההמתנה לטיפול".
הילה ניסן, קלינאית תקשורת ומנהלת קהילת הפייסבוק "התפתחות הילד – למען התפתחות ילדינו" מסבירה איך לפעול במידה ואכן פניתם להת' הילד לראשונה (פיקססתם שאלוני הורים וגננת והפנית רופא) לפני 1 בפברואר וסורבתם לקבלת החזר על טיפול פרטי.
"ילדים מגיל 6 או ילדים עם אוטיזם או הפרעה סומטית כעת אינם נכללים ברפורמה וזכאים להחזרים על טיפולים פרטיים. עימדו על זכויותכם. הורים לילדים עד גיל 6 (ללא אוטיזם וללא הפרעה סומטית), יכולים לדרוש החזר מאחר ופניתם לפני 1.2.26 ועל בסיס חוזר 12/2021 של משרד הבריאות. פנו לפניות הציבור במייל (כדי שתהיה הוכחת פנייה)", אמרה ניסן.
שלחו לפניות הציבור של הקופה:
כללית: pniot@clalit.org.il
מכבי pniot@mac.org.il
מאוחדת : digital_team@meuhedet.co.il
לאומית: health@leumit.co.il
ניסן הוסיפה כי "ניתן לקבול לאחר קבלת מענה מהקופה – לקבילות הציבור של משרד הבריאות במייל: kvilot@moh.health.gov.il.
לעוד עדכונים בקהילה – לחצו כאן
קופות החולים לבג"ץ: לדחות את העתירה
בתוך כך, במסגרת העתירה לבג"ץ שהוגשה נגד הרפורמה על ידי עמותת שליו וארגון "נכה לא חצי בן אדם", השופטת רות רונן העניקה ארכה לשר הבריאות חיים כץ ולוועדת הבריאות של הכנסת.
בהחלטה שניתנה בחודש שעבר, שר הבריאות שביקש ארכה בשל המלחמה עם איראן ימסור את תגובתו לעתירה עד ל-27 במאי. ועדת הבריאות של הכנסת קיבלה ארכה עד ל-12 במאי.
במקביל, קופות החולים מסרו את תגובתן לעתירה לבג"ץ וביקשו לדחות את העתירה על הסף. בין היתר נטען כי דין העתירה להידחות בשל העובדה שהיא לא הוגשה לפני כניסתה של הרפורמה לתוקף. קופות החולים גם טענו כי עצם העובדה שהרפורמה מיושמת באופן הדרגתי מהווה עילה לדחיית העתירה.
