נושאים קשורים

נציבות שוויון זכויות דורשת לעכב את הרפורמה בתגי הנכה

במכתב לשרי האוצר, התחבורה והמשפטים מזהירה הנציבות כי המתווה החדש עלול לשלול תגי חניה מאנשים הזקוקים להם וגם מותחת ביקורת: "לא התקיים הליך היוועצות מלא איתנו ועם ארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות"

אני בת 32, כל האחיות שלי עזבו את הבית. רק אני נשארתי

לי גיא-רון חולמת על דירה משלה, בלי הרעש והצורך לחלוק מרחב עם אחרים. אבל כאישה אוטיסטית שאינה מדברת, המחשבה על חיים עצמאיים מעוררת בה גם פחד גדול | טור אישי

מגיע לכם: כל מה שצריך לדעת על קצבת שירותים מיוחדים

זקוקים לעזרה ברחצה, בלבוש או באכילה, או להשגחה בשל מוגבלות? ייתכן שאתם זכאים לקצבת שר"ם מהביטוח הלאומי, בנוסף לקצבת הנכות. מי זכאי, כמה כסף אפשר לקבל, האם מותר לעבוד ואיך מגישים בקשה? המדריך המלא

"Brothers in Arts": האחים שמצאו דרך לדבר בלי מילים

אחרי מות אמם החליט אבישי פינקלשטיין לחדש את הקשר עם אחיו אלעד, אדם אוטיסט שממעט לדבר. המפגשים הפכו ליצירה משותפת דרך ציור וצילום וכעת השניים מציגים את סיפורם בתערוכה מיוחדת בפסטיבל הצילום הבינלאומי

הילד שניגן עם פוליקר סיים רסיטל בהלחנה בציון 99

רועי מורי, אוטיסט בן 19 מחדרה, הופיע בילדותו עם יהודה פוליקר ואברהם טל. אחרי זה הגיע שקט אבל הוא המשיך לנגן ולהלחין. כעת הוא מספר לשווים על הקשיים, ההישגים והחלומות לעתיד: "אני רוצה להקים משפחה"
ראשיאוטיזםאלחי למד בחינוך המיוחד. היום הוא מסייע לתלמידים

אלחי למד בחינוך המיוחד. היום הוא מסייע לתלמידים

אלחי ביטון, המאובחן עם אוטיזם, הוא אחד מ-18 בוגרי תוכנית ייחודית של מכללת קיי ועמותת גוונים, שמכשירה אנשים עם מוגבלות לעבודה כסייעים במערכת החינוך

"הרגשתי שווה בין שווים". אלחי ביטון. באדיבות המצולם

עד לפני שנים לא רבות למד אלחי ביטון במסגרת החינוך המיוחד. היום, אחרי שסיים תוכנית הכשרה ייחודית במכללת קיי, הוא כבר עומד מהצד השני של הכיתה ומסייע לתלמידים בבית ספר.

"הלימודים היו ממש כיפיים", מספר לשווים אלחי, בן 24 מבאר שבע, המאובחן עם אוטיזם. "הייתי שמח לעשות את זה עוד פעם. הרגשתי כמו שווה בין שווים במכללה. חלק מהקורסים היו קצת קשים, אבל הרוב לא".

אלחי הוא אחד מ-18 גברים ונשים עם מוגבלויות שונות, ובהן אוטיזם, מוגבלות שכלית התפתחותית ונכות פיזית, שסיימו בסוף חודש יוני תוכנית הכשרה ייחודית לסייעים ולסייעות במערכת החינוך. את התוכנית פיתחו מכללת קיי בבאר שבע ועמותת גוונים, במטרה לאפשר לאנשים עם מוגבלות לרכוש מקצוע ולהשתלב במערכת החינוך, תוך מתן מענה למחסור בכוח אדם בתחום.

Igul-Letova

עבור אלחי, התוכנית הייתה גם חוויה אישית. בצעירותו למד במסגרות החינוך המיוחד, וכעת, לראשונה, מצא את עצמו לומד במסגרת אקדמית לצד סטודנטים ללא מוגבלות. "זו הייתה הפעם הראשונה שחוויתי מסגרת רגילה", הוא מספר.

עוד לפני סיום שנת הלימודים האחרונה הוא כבר החל לעבוד כסייע מחליף בבית ספר. "הילדים מקבלים אותי מאוד יפה", הוא אומר. "כולם בבית הספר מתייחסים אליי יפה".

תקשורת מקדמת ובניית משחקים

Igul-Letova

ד"ר דפנה גרנית דגני, שריכזה את התוכנית מטעם מכללת קיי, מספרת כי היא נולדה בעקבות שיתוף פעולה עם עמותת גוונים. "הגיעו 18 צעירים מהדרום עם מגוון מוגבלויות גדול מאוד. לכל אחד היו אתגרים אחרים", היא מספרת.

במשך שלושה סמסטרים למדו המשתתפים קורסים כמו תקשורת מקדמת, מנהיגות, בניית משחקים, עונות השנה וחגי ישראל, ופיתחו כלים לעבודה כסייעים בגנים ובבתי ספר. לדבריה, ההשתלבות בחיי הקמפוס הייתה חלק בלתי נפרד מהתוכנית.

"כשהם עומדים בתור לקפיטריה, הם כאחד האדם", היא אומרת. "זו הייתה חוויה מעצימה ומרגשת עבורם. הם השתתפו בכל האירועים במכללה וזה היה מאוד משמעותי בשבילם".

גרנית דגני מציינת כי צוות המרצים וגם תוכנית הלימודים הותאמו לצורכי המשתתפים. "בחרתי מרצים שיש להם זיקה לתחום וסבלנות, אנשים שמבינים את השליחות שיש כאן", היא אומרת. "בנינו עבור המשתתפים תוכנית לימודים והנגשנו חלק מהקורסים. בנוסף, סטודנטים מהמכללה סייעו להם בשיעורי הבית במסגרת מלגות".

בוגרי תוכנית הסייעים של מכללת קיי וגוונים. צילום: חגי גלילי

במהלך הלימודים היו לא מעט אתגרי נגישות. "בקורס גינה קהילתית, למשל, הייתה סטודנטית שמשתמשת בכיסא גלגלים", מספרת גרנית דגני. "הבאנו רמפה, ובכל פעם מישהו עזר לדחוף אותה אל הגינה. השונות בין המשתתפים הייתה גדולה מאוד, וזה איתגר גם את המרצים. היו גם משתתפים שהתקשו בעבודה קבוצתית".

המטרה: להשתלב במערכת החינוך

השלב הבא, היא אומרת, הוא השתלבות של הבוגרים בשוק העבודה. "בסופו של דבר ההצלחה שלהם תלויה גם במנהלי בתי הספר והגנים שייתנו להם הזדמנות". בינתיים עמותת גוונים מלווה את הבוגרים בחיפוש אחר מקומות עבודה.

"הסטודנטים הסתובבו בטקס הסיום כמו טווסים", מסכמת גרנית דגני. "הם היו פשוט גאים בעצמם".

בנוגע להמשך, היא אומרת שעדיין לא התקבלה החלטה אם התוכנית תיפתח גם בשנה הבאה, אך לדבריה האפשרות הזו קיימת.

לפודקאסט של ד"ר דפנה גרנית דגני העוסק בתוכנית – הקליקו כאן

הכותבת היא ילידת 1975, חולת מאניה-דיפרסיה, מחברת הספר "מקרה מעניין", שסורגת לבריאותה

כתבות אחרונות