אם אתם מקבלים קצבת נכות או מוכרים כבעלי נכות, מגיעות לכם הטבות רבות מעבר לקצבה עצמה, גם ממקומות שלא הייתם חושבים עליהם. במדור "מגיע לכם" נסקור מדי שבוע זכויות כאלה. והשבוע: הזכות לחניית נכה שמורה בסמוך למקום המגורים.
לעוד זכויות שמגיעות לכם במדור "מגיע לכם" – לחצו כאן
אם יש לכם תג נכה ואתם מוגבלים בניידות וזקוקים לחניה קרובה לבית, ייתכן שאתם זכאים לכך.
מה בדיוק מגיע לכם?
לפי החוק, רשות מקומית חייבת להקצות לבעל תג נכה הגר בתחומה מקום חניה אחד המתאים לצרכיו, סמוך ככל האפשר לביתו – ובמרחק שלא יעלה על 200 מטרים. רק אם אין מקום חניה מוסדר פנוי בטווח הזה, מותר לרשות להרחיק עד 400 מטרים.
הרשות מחויבת להקצות את המקום תוך 60 יום מהגשת הבקשה. הרשות המקומית גם צריכה לשים במקום שלט עם פרטי הרכב הספציפי – על חשבונה. השימוש בחניה הוא ללא תשלום, אבל רק לרכב שפרטיו מופיעים על השלט.
מי זכאי?
הבלבול הנפוץ ביותר הוא בין הזכאות לתג חניה לנכה לבין הזכאות לחניה שמורה ליד הבית. אלה שני מסלולים שונים, עם תנאים שונים.
מסלול א' – קבלת תג חניה "רגיל" לנכה
כדי לקבל תג נכה די בכך שהמבקש עומד באחד התנאים שבחוק:
- הוא זקוק לרכב בגלל נכות ברגליים.
- הוא מוגבל בהליכה וזקוק לכיסא גלגלים.
- או שנקבעה לו נכות של לפחות 60% ותנועה בלי רכב עלולה לערער את מצב בריאותו. במקרים מסוימים גם רופא שהוסמך לכך במשרד התחבורה יכול לאשר את התנאי הרפואי לצורך התג.
מסלול ב', שבו אנו עוסקים עכשיו – קבלת חניה שמורה ליד הבית
כאן המחוקק קבע רף גבוה יותר. הזכאות האוטומטית קיימת רק עבור:
- עיוורים.
- מי שדרגת נכותו 90% לפחות ותנועה בדרכים בלי רכב עלולה לסכן את בריאותו.
- מי שמוגבל בהליכה וזקוק לכיסא גלגלים לצורך ניידותו.
- מי שזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות.
כלומר, לא כל מי שיש לו תג נכה זכאי אוטומטית גם לחניה שמורה.
מה לגבי ילדים עם מוגבלות?
החוק לא מציב הגבלת גיל. שום סעיף לא מבחין בין בגיר לקטין. ילד עם תג נכה שמוגבל בהליכה וזקוק לכיסא גלגלים, או שזקוק לרכב בגלל רגליו הנכות, זכאי לחניה סמוך למגורים בדיוק כמו מבוגר. אין בחוק התייחסות מפורשת לאופן שבו נבחנת דרישת אחוזי הנכות אצל ילדים שמקבלים גמלת ילד נכה. לכן, במקרים כאלה מומלץ לבדוק את הזכאות מול הרשות המקומית או משרד התחבורה.
החוק גם מתייחס במפורש למצב שבו הנכה עצמו לא נוהג: הזכות להחנות במקום שהוקצה חלה גם על מי שמתלווה אל הנכה ונוהג בעבורו ברכב – כלומר הורה שנוהג עבור ילדו יכול להשתמש בחניה באופן חוקי.
מחזיקים בתג נכה אבל לא עומדים ברף המחמיר? יש עוד אפשרות
ישנן שתי קבוצות שנופלות בין הכיסאות: מי שדרגת הנכות שלהם 60%-89% (מספיק לתג הנכה הרגיל, אבל לא לרף המחמיר של 90%), ומי שקיבל את התג דרך ועדת נכות של משרד התחבורה. גם הם יכולים לפנות לרשות המקומית ולבקש הקצאה – וכאן זה לא אוטומטי.
הרשות בוחנת כל מקרה לגופו ומחויבת להקצות חניה ברגע שהשתכנעה שהבקשה מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב בדרגת הנכות ובהשפעתה על הניידות. בפועל, המשמעות היא ששני אנשים במצב דומה עשויים לקבל תשובות שונות בין רשות אחת לאחרת, בהתאם למדיניות הפנימית שלה. וזה יכול להיות שונה בין רשות עירונית אחת לאחרת.
מתי לא תקבלו את החניה, גם אם אתם עומדים בתנאים?
אם כבר יש לכם חניה קבועה בשימוש בלעדי – כולל חניה הצמודה לדירת המגורים שלכם – ומתאימה לצרכים שלכם, אתם לא זכאים לחניה נוספת ברחוב לפי הזכות הזו.
איך מגישים בקשה?
הבקשה מוגשת בכתב לגורם האחראי על חניה ברשות המקומית שבתחומה אתם גרים (בדרך כלל "מחלקת חניה", "ועדת תמרור מקומית" או "ועדת תחבורה עירונית"). החוק עצמו לא קובע טופס אחיד ארצי או רשימת מסמכים מחייבת – כך שהנוהל המדויק עשוי להשתנות בין רשות לרשות. בפועל, בקשות כאלה כוללות בדרך כלל:
– מכתב בקשה עם פרטי הפונה.
– צילום תעודת זהות, כולל הספח עם הכתובת.
– צילום רישיון הרכב שעבורו מבוקשת החניה.
– אישור על אחוזי הנכות מגורם מוסמך (ביטוח לאומי או משרד הביטחון).
– אישור על אחוזי מוגבלות בניידות ממשרד הבריאות, אם קיים.
– צילום תג החניה לנכה, משני צדדיו.
מומלץ לבדוק את הדרישות המדויקות מול הרשות המקומית שלכם לפני ההגשה.
בשורה התחתונה
1. אם דרגת הנכות שלכם 90% ומעלה (ולא רק 60%), או שאתם עומדים באחד התנאים האחרים המלאים – אתם זכאים.
2. אם לא – אפשר עדיין לפנות לרשות המקומית ולבקש הכרה לפי שיקול הדעת שלה.
3. הגישו בקשה לרשות המקומית שבתחומה אתם גרים – יש לה 60 יום להקצות לכם מקום.
4. אם כבר יש לכם חניה קבועה ומתאימה, כולל צמודה לדירה – הזכות הזו לא חלה עליכם.
