אדם שחווה לחץ קשה או טראומה בילדות עלול להיות פגיע יותר לחרדה, לדיכאון ולהפרעות מצב רוח אחרות כאשר הוא נתקל בקשיים בבגרותו. מחקר חדש מציע כעת הסבר ביולוגי לאופן שבו חוויה מוקדמת כזו עשויה להישאר "חרוטה" במוח במשך שנים.
חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ומאוניברסיטת פרינסטון גילו בעכברים כי לחץ בשלב מוקדם בחיים עשוי להותיר שינוי פיזי מתמשך בתוך תאי המוח – מעין "צלקת" מולקולרית שמשנה את האופן שבו ה-DNA ארוז ומותירה גנים הקשורים לתגובת לחץ מוכנים יותר להפעלה בהמשך החיים.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Neuron, עשוי לספק הסבר לאחת השאלות המעסיקות חוקרים בתחום בריאות הנפש: מדוע טראומה המתרחשת בשלב מוקדם בחיים יכולה להשפיע על ההתמודדות עם לחץ גם שנים לאחר מכן.
"חשפנו לראשונה תהליך ביולוגי המקשר בין חוויות של מצוקה בשלב מוקדם בחיים לבין פגיעוּת ארוכת טווח למחלות נפש", אמרה ד"ר מייגן קריד, פרופסורית-חברה לאנסתזיולוגיה ב- WashU Medicine, ומחברת-שותפה בכירה של המחקר. לדבריה, "ממצא זה חושף צלקת פיזית שהטראומה שחווה אדם במהלך ההתפתחות מותירה בתוך תאי המוח, ומספק למדענים יעד ביולוגי מוחשי לפיתוח טיפולים והתערבויות חדשות".
חשוב לסייג כי הניסויים המתוארים במחקר נערכו בעכברים, ולכן הם אינם מוכיחים כי אותו מנגנון פועל באופן זהה בבני אדם. עם זאת, הממצאים מצביעים על מנגנון אפשרי שבאמצעותו לחץ מוקדם יכול לחולל שינוי ממושך בפעילות תאי המוח.
ה-DNA נשאר "פתוח" יותר
כבר שנים ידוע למדענים שלחץ בשלב מוקדם בחיים יכול להשפיע על פעילותם של גנים במוח. במחקר החדש ביקשו החוקרים להבין כיצד החוויה המוקדמת מצליחה להשאיר חותם שנמשך גם בבגרות.
הם התמקדו בתאי מוח המייצרים דופמין, חומר המעורב בין היתר באופן שבו המוח מעבד תגמולים ומגיב למצבי מצוקה. בתוך התאים האלה בחנו החוקרים את האפיגנום – מערכת של סימנים מולקולריים המשפיעה על השאלה אילו גנים יהיו זמינים להפעלה ואילו יישארו כבויים.
ד"ר קתרין ג'נסן פניה, פרופסורית-חברה במכון פרינסטון למדעי המוח וממחברות המחקר, מדמה את מבנה ה-DNA לקפיץ "סלינקי". כשהקפיץ מכווץ וצפוף, קשה יותר להגיע לגנים שבתוכו ולהפעיל אותם. כשהוא נפתח ונמתח, הגנים הופכים נגישים יותר ולכן יכולים להיות מופעלים בקלות רבה יותר.
אצל עכברים צעירים שנחשפו ללחץ מצאו החוקרים רמות גבוהות יותר של אנזים בשם SETD7 בתאי המוח המייצרים דופמין. השינוי היה קשור לכך שחלקים מ-DNA נותרו במצב "פתוח" ונגיש יותר – וכך גם גנים המעורבים בתגובה ללחץ היו מוכנים יותר להפעלה.
זוהי למעשה אותה "צלקת" שעליה מדברים החוקרים: לא פצע או נזק שניתן לראות בסריקת מוח רגילה, אלא שינוי מולקולרי מתמשך באופן שבו החומר הגנטי מאורגן בתוך תאי המוח.
יצרו את ה"צלקת" גם ללא הטראומה
כדי לבדוק אם SETD7 אכן אחראי לשינוי ולא רק מופיע בעקבותיו, החוקרים ביצעו ניסוי נוסף: הם העלו באופן מלאכותי את רמת האנזים אצל עכברים צעירים שלא נחשפו ללחץ מוקדם.
התוצאה הייתה משמעותית. גם ללא הטראומה המוקדמת, ה-DNA בתאי המוח שלהם הפך "פתוח" יותר, בדומה למצב שנמצא אצל העכברים שחוו לחץ. בבגרות, תאי המוח המייצרים דופמין אצל אותם עכברים הגיבו בעוצמה רבה יותר ללחץ, והם הראו יותר התנהגות חרדתית בהשוואה לעכברים שרמות ה- SETD7 שלהם נותרו תקינות.
במילים אחרות, החוקרים הצליחו לחקות חלק מההשפעה ארוכת הטווח של הלחץ המוקדם באמצעות שינוי של המנגנון הביולוגי בלבד.
ואז הם ביצעו את הניסוי ההפוך. כאשר החוקרים הפחיתו את פעילות ה-SETD7 , ה-DNA נשאר ארוז וסגור יותר. הדבר הגן על העכברים מפני חלק מרגישות היתר ללחץ בהמשך חייהם.
גם לאחר שחוו לחץ בשלב מוקדם בחיים ולחץ נוסף בבגרות, העכברים שבהם הופחתה פעילות האנזים נותרו חברתיים וסקרנים במידה דומה לעכברים שלא נחשפו ללחץ. גם פעילות תאי המוח המייצרים דופמין אצלם נותרה ברמות תקינות.
הממצא הזה חשוב משום שהוא מצביע לא רק על "צלקת" ביולוגית אפשרית שמותיר הלחץ המוקדם, אלא גם על מנגנון שניתן היה להתערב בו, לפחות בעכברים. "כיום אין טיפולים ייעודיים למה שהלחץ בשלב מוקדם בחיים עושה למוח, בין היתר משום שלא הייתה לנו תמונה ברורה של המנגנונים המולקולריים שאליהם יש לכוון את הטיפול", אמרה פניה.
לדבריה, גילוי המנגנון עשוי גם לעזור להבין מדוע ההשפעה של טראומה מוקדמת יכולה להישאר חבויה במשך זמן רב ולהופיע בעקבות לחץ בשלב מאוחר יותר בחיים.
אבל החוקרת מצביעה גם על אפשרות אחרת: לא רק לנסות לתקן את השינוי הביולוגי לאחר שנוצר, אלא למנוע את התקבעותו מלכתחילה. "אם נוכל להתערב באמצעות תמיכה, טיפול או משאבים חברתיים כדי להגן על ילדים בתקופות הרגישות הללו של ההתפתחות", אמרה, "ייתכן שנוכל להגן על האפיגנום". ובמונחי הדימוי שלה, למנוע מה"סלינקי" הגנטי להתקבע במצב פתוח ולתת למוח המתפתח הזדמנות לבנות חוסן טבעי.
