האיש היה אמור להגיע לדיון בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, אבל לא הצליח להתייצב. הוא גר ברחוב, מתמודד עם פגיעה מוחית, נכות פיזית ונפשית והתמכרות לאלכוהול. בזמן שהדיון בעניינו אמור היה להתקיים, הוא שוטט בתחנת רכבת, שיכור ומבולבל. מאבטחים במקום מנעו ממנו להיכנס לתחנה.
רשמת ההוצאה לפועל, לילך אורבך לגזיאל, יכלה לדחות את הדיון או לקבל החלטה בשל אי־התייצבותו. במקום זאת, היא החליטה להתקשר אליו ולנסות לברר את מצבו באמצעות שיחת טלפון. במהלך השיחה התברר עד כמה מצבו קשה. כשנשאל באיזו שנה אנחנו חיים, השיב: "1984". הרשמת הבינה שמולה אדם שמתקשה להתמודד אפילו עם הדרישות הבסיסיות של ההליך המשפטי.
"זוהי מציאות חייהם של דרי הרחוב. על מערכות המדינה להתמודד עם נסיבותיה המיוחדות של אוכלוסייה זו בהבנה וברגישות", כתבה בהחלטתה. בהמשך העניקה לו הפטר מלא מחובות של כ־80 אלף שקלים.
המקרה הזה התרחש בפברואר 2025. אבל זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה אורבך לגזיאל, כיום סגנית מחוזית לממונה על הרשמים במחוז חיפה והצפון, קיבלה החלטה המתחשבת במיוחד בנסיבות חייו של אדם המתמודד עם חובות, וגם לא האחרונה.
אתמול (ראשון) פירסמה רשות האכיפה והגבייה החלטה נוספת שלה, הפעם בעניינו של אדם עיוור בן 60, ששילם לאורך השנים יותר מ־52 אלף שקלים על חובות שעמדו במקור על כ־41 אלף שקלים. למרות זאת, בשל ריביות שהצטברו, תפח חובו ליותר מ־143 אלף שקלים. הרשמת החליטה להפחית את מלוא הריביות ובהמשך אף הורתה על סגירת תיקי ההוצאה לפועל נגדו.
בדיקה של שווים העלתה לפחות ארבע החלטות של אורבך לגזיאל שפורסמו מאז 2023 ובהן חוזר מכנה משותף: בחינה של מצבו הבריאותי, הכלכלי והאישי של החייב, לצד זכויות הנושים, וניסיון למצוא פתרון שיאפשר לו להשתקם במקום להישאר במעגל החובות.
שילם יותר מהחוב המקורי, אבל החוב רק גדל
המקרה האחרון נוגע לאדם יליד 1966, עיוור בשתי עיניו, המתמודד גם עם סוכרת, יתר לחץ דם והשלכות של אירוע מוחי. הביטוח הלאומי הכיר בו כבעל אובדן כושר השתכרות מלא והוא מתקיים מקצבאות ומדמי ליווי של משרד הרווחה. גם בת זוגו אינה עובדת ומתקיימת מקצבאות נכות ושירותים מיוחדים.
חובותיו נוצרו בין השנים 2000 ל־2013. קרן החובות המקורית עמדה על 41,158 שקלים ובמהלך השנים הוא שילם לנושים 52,257 שקלים. אלא שבשל ריביות שהצטברו בתיקי ההוצאה לפועל, החוב שנותר הגיע ל־143,458 שקלים.
אחד המקרים הבולטים היה חוב לחברת בזק, שקרן החוב המקורית כלפיה עמדה על 5,893 שקלים. לאורך השנים שילם האיש לחברה יותר מ־20 אלף שקלים, אך התיק נותר פתוח. לאחר שבחנה את מצבו ואת התנהלות הנושים, החליטה הרשמת באוגוסט האחרון להפחית את מלוא הריביות בתיקים. בעקבות ההחלטה ירד החוב הכולל ל־12,909 שקלים.
היא לא הסתפקה בכך. בהחלטתה הסבירה אורבך לגזיאל כי ניהול הליך חדלות פירעון מלא נגד אדם חסר נכסים שאינו מסוגל לעבוד ומתקיים מקצבאות בלבד, יהיה כרוך בהוצאות ובבזבוז משאבים ציבוריים, ללא תועלת ממשית. "בנסיבותיו של היחיד איני מוצאת כל הצדקה להשית חובת תשלום על היחיד", כתבה והוסיפה כי אין תועלת במינוי נאמן ובניהול הליך ממושך בשל יתרת חוב נמוכה יחסית.
לקראת סיום ההחלטה כתבה: "לאור האמור לעיל ובשים לב לתקופת הסליחות וליום הכיפורים, סבורני כי ניתן למחול ליחיד על יתרת חובותיו… אני מייחלת ליחיד כי ייצא, כבר בשלב הזה, ממעגל החובות ויפתח את השנה החדשה בשיקום כלכלי וללא המעמסה של החובות שרבצו עליו והליכי גבייה".
אורבך לגזיאל נתנה לשלושת הנושים שנותרו אפשרות להגיב. על פי הודעת רשות האכיפה והגבייה שפורסמה אתמול, אחד מהם הסכים לסגירת התיק ושני האחרים לא הגיבו. בעקבות זאת הורתה בהחלטה מאוחרת יותר על סגירת תיקי ההוצאה לפועל ועל סיום הליך חדלות הפירעון נגד האיש.
לא הגיע לדיון וקיבל הפטר מ־80 אלף שקלים
בפברואר 2025 נדרשה אורבך לגזיאל להכריע בעניינו של אדם בן 55 שהתמודד עם פגיעה מוחית, נכות פיזית ונפשית, התמכרות לאלכוהול ודרות רחוב. חובותיו עמדו על כ־80 אלף שקלים.
האיש, שהוכר כבעל אובדן כושר השתכרות בשיעור של 75%, חי במשך שנים ללא מקום מגורים קבוע ונע בין תחנות רכבת, ספסלים בפארקים ומסגרות לדרי רחוב. כאשר לא הצליח להתייצב לדיון שנקבע בעניינו, החליטה הרשמת לקיים אותו באמצעות שיחת טלפון. בהחלטתה הסבירה כי בחרה לסטות מסדרי הדין הרגילים בשל נסיבותיו החריגות. "בחרתי להקל על היחיד, לנהל את הדיון באופן אחר ויצירתי, אשר אינו נהוג בעולם המשפט", כתבה והסבירה כי זכות הגישה לערכאות והזכות להליך הוגן חשובות יותר מהקפדה על סדרי הדין הרגילים בנסיבות המקרה.
הרשמת אף התייחסה למציאות חייהם של דרי רחוב ולצורך של מערכות המדינה לנהוג כלפיהם ברגישות ובהבנה. בסופו של דבר, לאחר שבחנה את מצבו הבריאותי, היעדר כושר ההשתכרות שלו והעובדה שאין בבעלותו נכסים, העניקה לו הפטר מלא מחובותיו בסך כ־80 אלף שקלים.
בהודעה שפירסמה רשות האכיפה והגבייה ב־9 במרץ 2025 על המקרה, נכתב כי הרשמת בחרה לראות את האדם שמאחורי התיק, וכי לעיתים יש צורך לחרוג מהמסגרת המשפטית המקובלת כדי לאפשר לאדם במצוקה לפתוח דף חדש.
האישה עם הסכיזופרניה שקיבלה הזדמנות נוספת
מקרה אחר, שעליו דיווח שווים ביוני 2024, עסק באישה המתמודדת עם סכיזופרניה, שהוכרה כבעלת אובדן כושר השתכרות בשיעור של 75%. במסגרת הליך חדלות הפירעון שהתנהל בעניינה ביקש הנאמן לבטל את ההליך בשל טענות להתנהלות לא תקינה מצדה. ביטול כזה היה עלול להותיר אותה להתמודד עם חובותיה ללא ההגנה שמעניק ההליך.
אורבך לגזיאל בחנה את מצבה הרפואי והכלכלי ואת יכולתה לעמוד בדרישות ההליך ודחתה את הבקשה לביטולו. במקום זאת החליטה להעניק לאישה הפטר מחובותיה. בהחלטתה נתנה הרשמת משקל למצבה הנפשי של האישה ולהשלכות האפשריות של החזרתה למעגל החובות. היא קבעה כי בנסיבות המקרה. ביטול ההליך לא יסייע לאישה להשתקם ולפתוח דף חדש.
גם הריביות עמדו למבחן
החלטה נוספת, מנובמבר 2023, עסקה באם לשלושה ילדים שחובותיה נוצרו בעקבות תאונת עבודה שעבר בעלה. האישה הציעה להסדיר את חובותיה באמצעות תשלום של 50 אלף שקלים בפריסה ל־50 חודשים. אלא שאורבך לגזיאל לא הסתפקה בבחינת ההצעה ובדקה גם את קרנות החוב המקוריות, את התשלומים שכבר בוצעו ואת התנהלות הנושים לאורך השנים.
לאחר שהנושים לא הגיבו לפניותיה, הורתה הרשמת להפחית ריביות ולסגור חלק מהתיקים. יתרת החוב הועמדה על 26,796 שקלים ונקבע לאישה הסדר תשלומים של 1,000 שקלים בחודש.
תואר במשפטים בהצטיינות והתמחות במשפט עסקי
לילך אורבך לגזיאל, בת 41, היא בוגרת תיכון בן צבי בקריית אונו. בשנת 2010 השלימה בהצטיינות תואר ראשון במשפטים. בשנת 2017 סיימה תואר שני במשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה עם התמחות במשפט עסקי ובאותה שנה הוסמכה גם כמגשרת.
לפני מינויה לרשמת עבדה במשך כמעט עשור כעורכת דין במשרדים פרטיים בתחומי המשפט האזרחי־מסחרי, המקרקעין, הבנקאות, ההוצאה לפועל וחדלות הפירעון. במקביל שימשה במשך חמש שנים כעוזרת הוראה במקצועות משפטיים במכללה האקדמית קריית אונו.
בנובמבר2021 מונתה לרשמת הוצאה לפועל וביולי 2024 קודמה לתפקיד סגנית מחוזית לממונה על הרשמים במחוז חיפה והצפון.
