נושאים קשורים

“אין צוות חינוכי בשעות אחה”צ, הבן שלי חווה רגרסיה”

גן התקשורת "אייל" ברעננה נמצא בחוסר יציבות כבר שנה. הסיבה: ארבע נשות צוות יצאו לחופשת לידה, ללא תחליף הולם. האימהות פנו לעירייה: מפסידות שעות עבודה, והילדים סובלים

המדינה לא מאשרת הסעה – ופעוט מונשם נוסע למעון באוטובוס ציבורי

בחצי השנה האחרונה אימו של שחר (שם בדוי) בן השנתיים מנהלת מאבק מול הרשויות לקבלת הסעה שמותאמת למצבו הסיעודי. במקום לספק פתרונות - הן מגלגלות אחריות

אפקט המלחמה: יותר מחצי מיליון ישראלים יזדקקו לטיפול נפשי

גורמי המקצוע בתחום בריאות הנפש הזהירו בוועדת הבריאות של הכנסת: "רופאים צעירים בורחים מהמערכת הציבורית בגלל תנאי העבודה הקשים"

הכנסת דנה בהגדלת הקצבה לחטופים ששבו מהשבי

לפי ההצעה שנדונה בוועדת הרווחה, הקצבה תוכפל ל-2,600 שקלים ופדויי השבי יקבלו אוטומטית הכרה של 50% בשל הפרעת פוסט טראומה



ג’ון מקפאל רוצה להיות הפארא-אסטרונאוט הראשון בעולם

ספורטאי העבר קטוע הרגל יצא למסע אל הלא נודע – בדרך להיות האיש הראשון עם מוגבלות שטס לחלל. "אני רוצה להיות אסטרונאוט, ובמקרה יש לי גם מוגבלות פיזית. זה המסר שאני מנסה להעביר"
ראשיאוטיזםמעיניי הרואות לעינייך העצומות לנצח, איאד

מעיניי הרואות לעינייך העצומות לנצח, איאד

שנתיים מאז שאיאד אל-חלאק שעל הרצף, נורה למוות. איל שחל, גם הוא על הרצף: "זכרתי אותך בכל נגיעה מקלדת, כשכתבתי הנחיות לשוטרים במפגש עם אנשים עם מוגבלויות"

איאד, 

כשאני חוגג את יום הולדתי, אני זוכר תמיד שעשרה ימים לאחר מכן, ב-30 במאי, חל יום מותך. בשנתיים שחלפו מאז, כבר הפכת לסמל, לחולצה עם ציור של עציץ, לטקסי זיכרון שכבר לא מתקיימים, ורק משפחתך כואבת את אין-היותך.

שנתיים חלפו מאז מותך מידי שוטר מג”ב, ואנשים עם מוגבלויות ממשיכים למות פה מיתות שונות, רבות מכאוב: מי בכדור, מכוון או תועה; מי לאחר התעללות קשה, פיזית ונפשית, במוסד אחד; ומי מבשר רקוב ומורעל במוסד אחר.

שנתיים חלפו, ונדמה כי לאיש לא ממש איכפת. חלק מהאחראים למיתות אלה לא הועמדו לדין. חברת כנסת אחת אפילו אמרה בגלוי שהקיבה שלה יכולה לשאת את כל זה, כי הכל חלק מהמשחק הפוליטי.

רציתי שתדע שלי איכפת. אני זוכר אותך, בכל פעם שאני מסיים קורס במשפטים, אני יוצא עם רשימה של חוקים, תקנות ופסקי דין שחייבים לשנות, כדי שישראל תהיה טובה יותר וצודקת יותר לאנשים עם מוגבלויות.

“ביקשתי שמח”ש יבדקו את זה בצורה הכי מהירה שאפשר”. ציור של איאד אל חלאק (צילום:)


זכרתי אותך בכל נגיעה במקש מקלדת, כשהוספתי את מילותיי לחוברת שכתבנו, מספר פעילים, להכשרה הראשונה בנושא מפגש של שוטרים עם אנשים עם מוגבלויות. לך זה כבר לא יעזור, אבל כתבתי לחוברת

נספח, שניתח, צעד אחר צעד, את ריצתך למוות. כיצד היה ניתן למנוע את מותך עוד לפני שהגעת לעמדת הבידוק.

רציתי שתדע שכשאתה נולד אוטיסט, כמוך וכמוני, אתה הופך לחלק ממשפחת גורל. אני מכיר בהבדל העצום בינינו. כאוטיסט יהודי, בעיר מרכזית, אני לא חשוף לסכנות מהסוג שאתה היית חשוף להן. אני נהנה משירותים טובים יותר. אבל אני מרגיש גם את הדמיון הרב בינינו. הלכת בצורה מצחיקה כמוני, דיברת בקושי, והיית תמים ואהוב כמוני.

שנתיים חלפו, ובהן אני מבין יותר שהדרך למנוע את המוות הבא היא לא להרפות מזיכרון המוות הקודם.

יליד 2001, מתל אביב. מסיים תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה באמנות ומשפט ציבורי. מאובחן כאוטיסט בתפקוד נמוך עם דיספרקסיה (קושי נוירולוגי בביצוע פעולות), שפוגעת בדיבור. מתבטא בהקלדה מגיל צעיר. צייר ששתי תערוכות מאחוריו. כותב שירים שחלקם הולחנו.

כתבות אחרונות