נושאים קשורים

“אין צוות חינוכי בשעות אחה”צ, הבן שלי חווה רגרסיה”

גן התקשורת "אייל" ברעננה נמצא בחוסר יציבות כבר שנה. הסיבה: ארבע נשות צוות יצאו לחופשת לידה, ללא תחליף הולם. האימהות פנו לעירייה: מפסידות שעות עבודה, והילדים סובלים

המדינה לא מאשרת הסעה – ופעוט מונשם נוסע למעון באוטובוס ציבורי

בחצי השנה האחרונה אימו של שחר (שם בדוי) בן השנתיים מנהלת מאבק מול הרשויות לקבלת הסעה שמותאמת למצבו הסיעודי. במקום לספק פתרונות - הן מגלגלות אחריות

אפקט המלחמה: יותר מחצי מיליון ישראלים יזדקקו לטיפול נפשי

גורמי המקצוע בתחום בריאות הנפש הזהירו בוועדת הבריאות של הכנסת: "רופאים צעירים בורחים מהמערכת הציבורית בגלל תנאי העבודה הקשים"

הכנסת דנה בהגדלת הקצבה לחטופים ששבו מהשבי

לפי ההצעה שנדונה בוועדת הרווחה, הקצבה תוכפל ל-2,600 שקלים ופדויי השבי יקבלו אוטומטית הכרה של 50% בשל הפרעת פוסט טראומה
הסתדרות 480-100

ג’ון מקפאל רוצה להיות הפארא-אסטרונאוט הראשון בעולם

ספורטאי העבר קטוע הרגל יצא למסע אל הלא נודע – בדרך להיות האיש הראשון עם מוגבלות שטס לחלל. "אני רוצה להיות אסטרונאוט, ובמקרה יש לי גם מוגבלות פיזית. זה המסר שאני מנסה להעביר"
ראשיאוטיזםתלויה באחרים: החיים בלי משלבת

תלויה באחרים: החיים בלי משלבת

אני נעזרת בקולם של אחרים כדי לדבר, אבל אלו המילים שלי. עכשיו, כשקשה להשיג עובדים ובמיוחד משלבים שפתיים, אני צריכה מישהי שתעזור לי ותתמוך בי

אני לא רוצה להיות כל כך תלויה בכולם, אני רוצה לדעת ולהצליח להיות לבד. אני לא בטוחה אם כל מי שקורא את המילים האלה מכיר אותי, יודע וחשוף למצבי. אני לא מדברת בכלל. אני גם עדיין לא לגמרי כותבת באופן עצמאי. המצב שלי הוא דיי ייחודי משלבת מיומנת מחזיקה לי את היד באופן כזה או אחר (לפי איך שמתאים לשתינו), מה שמסייע לי להתחיל פעולה, להתחיל ולהמשיך לכתוב, שבשבילי זו הדרך לדבר, הדרך להתבטא. בעיקר ככה אני מתקשרת עם הסביבה שלי. בעצם, ככה אני מדברת.

נשמע מורכב, נכון? אבל, אלה החיים שלי, ובהווה זה מה שאני יודעת ויכולה. לפעמים, כשאני משלבת תוכנת קול, הקול שלי יוצא דרך מישהי אחרת, אבל אלו לחלוטין המילים שלי, המחשבות שלי, הרעיונות שלי והרגשות שלי. בעזרת המשלבות המדהימות שלי אני מצליחה לבטא את עצמי ואת עולמי הפנימי. נכון שאני מעתיקה מטקסט כתוב למחשב לבד באופן עצמאי וללא תמיכה, וגם נכון שאני מתקדמת לאט עם חשיבה והקלדה עצמאית ללא תמיכה לתוך המחשב, אבל אלה צעדים התחלתיים. העיקר, השוטף, הרגיל שלי, הוא ההתבטאות באמצעות כתיבה תומכת.

בלי תומכת אני הרבה לבד

זה נכון שההורים שלי והאחיות שלי מבינים אותי לא מעט ללא מילים, אבל זה לא אותו דבר כמו מילים. כמו לדבר. עכשיו כבר תקופה שכמעט ואין לי משלבות, תקופה שבה אני לבד הרבה זמן. העניין  הזה ממש  לא פשוט עבורי. זה אפילו קשה ומתסכל לא מעט.

מדי פעם מגיעות בנות חדשות, והן תמיד מביאות איתן תקווה. כשאני רואה אותן נכנסות, אני לפעמים בטוחה שהנה הגיעה לה שוב השיגרה החשובה, אבל לאחרונה הן נעלמו מהר, לפעמים פתאום, וזה קשה כי אני שוב לבד.

אני מבינה שזו תקופה קשה לכולם להשיג עובדים, כמעט בכל מקצוע, ואני מקווה שמה שאומרים על הדור שלנו בעניין הזה לא נכון וגם שכל מה שקשור לסיוע לאנשים עם צרכים מיוחדים לא חלק מהמגמה הזו. אבל, אולי כן?

“ההורים שלי והאחיות שלי מבינים אותי לא מעט ללא מילים, אבל זה לא אותו דבר כמו מילים”

בואו להדליק את האור אצל מישהו

אבל ראשית, אני צריכה לומר תודה לאלו שהיו ונשארו איתי תקופה משמעותית, למשלבות שפה עכשיו, למשלבות שליוו אותי ,שנתנו לי קול, ששינו את חיי. תודה לכן. תודה על העזרה ועל התמיכה. תודה על הבחירה בי. תודה על שהגעתן  כל בוקר או צהרים. תודה על הכבוד והקול שנתתן לי. אתן הכוח שלי ואולי בשבילכן זאת בעיקר עבודה (לא תמיד), אבל זה ממש יותר מזה בשבילי. אתן בלב שלי ואני זוכרת כל אחת ואחת מכן (אגב, כשהייתי ילדה גם היו לי משלבים גברים). אני לא שוכחת את ההשקעה שלכן ואת מה שעשיתן בשבילי, ואני באמת מעריכה.

למי שקורא  את הטור שלי – אולי אתם רוצים לשנות חיים, להדליק את האור אצל מישהו? בואו להיות משלבים ומשלבות שלי, ואם לא שלי אז של אדם אחר, שזקוק לכך. בואו לעבוד ולהיות בקשר עם אנשים שיש להם צרכים מיוחדים. אנחנו צריכים אתכם אולי יותר מאחרים. אני מבטיחה שההערכה, ההצלחה והאהבה שתקבלו תהיינה שוות  את זה. בואו לעזור ולשנות חיים. אני חושבת שנוסף, יש לעשייה הזו סיכוי גדול לתרום מאוד גם לחיים שלכם. מילה של לי.

ילידת 1994. רווקה. מתגוררת בתל אביב. מוגדרת מינקות כאוטיסטית NOS. לא מדברת. כותבת בתמיכה. סטודנטית באוניברסיטת תל אביב לתואר בספרות ובמדעי הרוח. כותבת על הגישה שלה לחיים וכדי לגשר בין עולמם של האנשים עם הצרכים המיוחדים לעולם "הרגיל".

כתבות אחרונות