כשאני קמה בבוקר, אין לי מושג איך אקום. יש ימים בהם אני מתעוררת במצב רוח ממש רע, ואז כל היום מתהפך.
כשאני קמה עצבנית כולם סביבי מרגישים שאני כועסת, ושקשה לי. בימים כאלה אני נוטה להיות מאוד קשה עם עצמי. הסיבה שאני כל כך קשה עם עצמי היא שאני חושבת שזה עוזר לי ושומר עלי מלוותר לעצמי ולהיכנע.
אני מרגישה שזה חשוב שאני אדע לבקר את עצמי ולדחוף את עצמי קדימה. מצד שני, אני חושבת שיש רגעים בהם הקשיחות יתר הזאת פוגעת בי ומונעת ממני להתמודד עם אתגרים חדשים מהחשש שלא אצליח, שאראה פחות חכמה, שיראו בי כישלון.
למרות החשש הזה, אני יודעת בתוך תוכי שאף כישלון לא יגדיר אותי. מה שמגדיר אותי הוא מספר הפעמים, בהן אני קמה לאחר שנפלתי.
למרות הידיעה הזאת, ולמרות ההכרה בכוחות שקיימים בתוכי, לפעמים פשוט יש לי יום רע – ולדעתי גם עם זה צריך לדעת לחיות. לפעמים הקושי הוא חלק מהדרך אותה אני צריכה לעבור, וההתמודדות היא בדיוק הדבר שעוזר לי לקום ולהמשיך להיאבק בתחושות הרעות שבתוכי.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשביל ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
מתקדמת ביחס לעצמי, ולא משווה לאחרים
אני יודעת שבמבט מהצד זה לפעמים נראה כאילו אני עומדת במקום, שכן, אני מתקדמת לאט מאחרים. אבל אני יודעת שעבורי התקדמות דורשת הרבה יותר מאמץ וכוח מזה הנדרש מאחרים. לכן אני נוטה לשפוט את התקדמותי ביחס לעצמי, מבלי לבצע השוואות לאחרים.
לעומת זאת, יש גם פעמים בהן אני קמה בבוקר במצב רוח נפלא. בנסיבות כאלה, כולם סביבי יודעים שאני שמחה ורגועה. כשמדובר בי, אני גם יודעת שלכל מי שסביבי יש בימים כאלה פתיחת יום טובה. בימים הטובים, בבקרים הטובים, הכל יותר קל לי, אני מחוברת והרבה פחות בעולם משל עצמי.
אני תוהה אולי יכול להיות שלפעמים צריך לחכות ליום טוב כדי להתמודד עם קושי. מנגד, יכול להיות שלפעמים ביום רע פשוט צריך לדעת לוותר.
לכולנו יש ימים כאלה וימים כאלה. אבל, אני חושבת שאצלי זה משמעותי יותר, שלי קשה יותר, שההתמודדות שלי עם בקרים רעים היא בעייתית יותר. ואולי אני טועה, וכך זה בדיוק אצל כולם.
