הוא מתרחק ממני והחרדה עולה. אני רוצה לעבוד על זה, לדבר על זה, אבל זה הופך לריב והוא צריך זמן לעצמו. אני שולחת ווטסאפ והוא לא עונה. חרדת נטישה מציפה אותי. הוא אפילו לא פתח את ההודעה! עד כדי כך לא אכפת לו?
טוב, עבר יום והנה, סוף סוף יש וי כחול, הוא קרא את ההודעה שלי, אבל עדיין לא ענה.
לשמחתי, אני בת 40 ולמדתי שברגעים של פאניקה, אני צריכה להרגיע את עצמי: "ששש רננה, הכול בסדר, אכפת לו, הוא יחזור". אבל יודעים מה הייתי עושה בגיל 20 כשלא הייתי כזו חכמה? פאק, זה מביך לכתוב את זה.
הייתי אובססיבית, מתקשרת כמה פעמים ברצף. זה היה בעידן שהטלפון צלצל בבית והערתי את ההורים שלו. ואם הוא היה מסרב לדבר איתי, הייתי פונה לחברים שלו! ואם זה לא היה עוזר, הייתי יוצרת חשבון מזויף ב־ICQ כי הוא חסם את החשבון הקודם שלי.
בחזרה לבן זוג שלי – למה הוא מתרחק? כי התנהגתי כמו בורדרליין קלאסית: באימפולסיביות. רבנו ולא דיברנו שבועיים. אז בשבועיים של הנתק, פרסמתי פוסט היכרות ויצאתי לדייט או שניים. רציתי להראות לו – אני ממשיכה הלאה. אחר כך השלמנו.
אנחנו בקשר פתוח. ביום שהשלמנו, ראיתי שהוא הגיב למישהי אחרת בקבוצת היכרויות. כל כך נעלבתי שלא יכולתי להסתכל עליו.
זה נכון שהקשר פתוח, אבל באותו יום ספציפית השלמנו וניסינו לשקם את הקשר, הוא הבטיח שיעשה משהו עבורי, ואני כתבתי לו מחמאות, והרגשתי שאנחנו מתחזקים, ואז בום. בסוף היום הזה הוא פונה למישהי אחרת.
אמרתי לו שאני לא רוצה שום קשר אתו. הייתי כל כך נחרצת, באמת הרגשתי ככה. ירד לי ממנו לחלוטין. אבל ככה זה בבורדרליין, אנחנו עם הרגש מ־0 ל־100.
יום למחרת כבר לא כעסתי ככה. אבל המילים שאמרתי בשעת כעס פגעו בו. ממש חיללתי את הגבול שלו, ועכשיו אי אפשר לקחת בחזרה והוא צריך ספייס.
תכל'ס, בן זוג שאתה אומר לו שאתה צריך ספייס והוא נותן לך ספייס, זה בן זוג אטרקטיבי, נכון? אין שום דבר מושך בבן זוג נידי, חרדתי ונודניק שלא מתפקד בלעדיך.
אבל אנחנו בני אדם, אנחנו מחווטים להיקשר, ואז כשמישהו רוצה לעזוב אותנו, אף אחד לא מלמד אותנו איך להתנהג. להיפך, בסרטים אם הגיבור נלחם, בסוף הוא זוכה בזוגיות. אבל במציאות צריך לשחרר ולתת זמן לבן הזוג. אוח. זה נגד כל האינסטינקטים שלי!
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
ואם כבר סרטי הוליווד, אז הוא התרחק אתמול, החרדה השתלטה עליי, ובמקום לעזוב אותו לנפשו, תנחשו מה שלחתי לו בווטסאפ? מחווה רומנטית. כן, שרתי לו בווטסאפ (אייקון של מישהי שמה את היד על הפרצוף מרוב בושה).
וואי רננה, את לא מבינה שרק בסרטים זה עובד? הוא צריך שקט ממך! (כמובן שהוא לא הגיב לשיר).
חברים, אל תשאירו אותי לבד, גם אתם עושים דברים מביכים כאלה?
