
בשנת 1951, כשהוקמה הספרייה לעיוורים בישראל, האפשרויות של אנשים עם עיוורון ליהנות מספרות ומתרבות היו מצומצמות מאוד. ספרים בברייל הופקו באמצעים מוגבלים והטכנולוגיות שמאפשרות כיום להאזין לספרים, לצפות בסרטים עם תיאור קולי או ליהנות מהצגות נגישות עדיין לא היו קיימות.
75 שנה לאחר מכן, הספרייה כבר הפכה למרכז לתרבות מונגשת, הפועל לא רק בתחום הספרות אלא גם בהנגשת קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון ואמנות. כעת, תערוכה חדשה בשם "כל הראייה מן הנפש היא", שנפתחה בתל אביב, חוזרת אל תחילת הדרך ומציגה את השינויים שחלו לאורך השנים.
התערוכה משלבת תצלומים היסטוריים מארכיון הספרייה, מסמכים וחפצים ששימשו בעבר להנגשת מידע, לצד ציורים ופסלים של חמישה אמנים עיוורים ולקויי ראייה. באמצעותם היא מבקשת לספר לא רק את סיפורו של מוסד ותיק, אלא גם את סיפורה של הנגישות לתרבות בישראל.
מספרי ברייל ועד להנגשת סרטים
הספרייה לעיוורים נוסדה ב־1951 בידי חיה בם וקבוצת מתנדבים, בהמלצתו של ד"ר לודוויג קהאן, על רקע הצורך לסייע בשיקומם של פצועי מלחמת העצמאות. בשנותיה הראשונות התמקדה בהפקת ספרים בברייל ובהנגשת המילה הכתובה.
במסגרת פעילותה פותח והופץ גם הברייל העברי, בידי ניסן שווך ורבקה רוזנצוויג. בהמשך התרחבה פעילות הספרייה להפקת ספרים מוקלטים, חומרי לימוד מותאמים ואמצעי קריאה נוספים.
משנת 2013 החלה הספרייה להרחיב את פעילותה גם להנגשת יצירות חזותיות באמצעות תיאור קולי, ובהן סרטי קולנוע, תוכניות טלוויזיה, הצגות ויצירות אמנות. בהדרגה הפכה למרכז לתרבות מונגשת, שמטרתו לאפשר לאנשים עם עיוורון ולקויות ראייה ליהנות ממגוון רחב יותר של חוויות תרבותיות.

בתערוכה מוצגים אמצעי הנגשה וטכנולוגיות ששימשו את הספרייה בתקופות שונות, לצד תצלומים המתעדים את עובדיה, מתנדביה ופעילותה לאורך השנים. החפצים, שבעבר שימשו לצרכים יומיומיים, הפכו כעת למוצגים המספרים את התפתחות הנגישות.
חמישה אמנים, חמש נקודות מבט
אחד ממוקדי התערוכה הוא יצירותיהם של חמישה אמנים עם עיוורון או לקויות ראייה: אמירה בוקק, בטי בן בשט, זהר ג'יניאו נאור, נבו אפק ושחר גולן.

בין היצירות מוצג הציור "לסמוך על מקל" של בטי בן בשט, ציירת וקרמיקאית המתמודדת עם לקות ראייה תורשתית. בציור נראות שתי ידיים המונחות על ידית מקל נחייה שמבטאות את הקשר שבין האדם, אמצעי העזר והעצמאות שלו.
האמנית אמירה בוקק מציגה דיוקן עצמי יוצא דופן, שבו אלומת אור צהובה מחליפה את ראשה של הדמות. באמצעות הציור היא מתארת את חוויית הראייה המשתנה שלה ואת הדרכים האחרות שבהן היא לומדת להכיר את סביבתה.
גם הפסל זהר ג'יניאו נאור, המתמודד עם מחלת עיניים קשה מאז נעוריו, משתתף בתערוכה. נאור, ממייסדי עמותת על"ה לקידום זכויותיהם של אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה, מציג שני פסלי אבן, ובהם "סימביוזה", המתאר אם ותינוק.
לצידם מציגים נבו אפק מאילת את "קליידוסקופ", ציור צבעוני המורכב מצורות גאומטריות, ושחר גולן את "התבוננות באבא", יצירה המתארת את הקשר בינו לבין אביו באמצעות צבעוניות עזה ומשיכות מכחול חופשיות.

לדברי מארגני התערוכה, היצירות אינן מבקשות בהכרח להמחיש את חוויית העיוורון, אלא להציג את האמנים כיוצרים עצמאיים, בעלי עולמות אישיים ונקודות מבט מגוונות.
"תרבות היא זכות השייכת לכולם"
אמיר אורני, מנכ"ל המרכז לתרבות מונגשת, מסביר כי התערוכה נועדה להציג את האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה לא רק כצרכני תרבות, אלא גם כיוצרים שלה.
"התערוכה מבקשת לספר את סיפורו של המרכז, אבל לא פחות מכך להציג את נקודת המבט של אנשים עיוורים ולקויי ראייה כיוצרים, כאמנים וכמי שלוקחים חלק פעיל בעיצוב עולם התרבות", הוא אומר. "לאורך 75 שנות פעילותו פעל המרכז כדי להסיר חסמים ולאפשר גישה לתרבות ולמידע. התערוכה הזו מבטאת את הדרך שעברנו ואת התפיסה שמנחה אותנו גם היום: תרבות היא זכות השייכת לכולם, והיכולת ליצור ולהביע את עצמך היא חלק בלתי נפרד ממנה".
שם התערוכה, "כל הראייה מן הנפש היא", לקוח משירה של הלן קלר "מזמור לחושך" שפורסם בשנת 1908. השם מבטא את הרעיון שלפיו אפשר לחוות, להבין וליצור אמנות גם בדרכים שאינן תלויות בראייה.
התערוכה נאצרה בידי נאטאלי בן ארי ומוצגת במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים ברחוב משה דיין 52 א' בתל אביב. היא נפתחה ב־11 בנובמבר ותוצג עד 1 בינואר 2027. התערוכה מונגשת לאנשים עם עיוורון ולקויות ראייה באמצעות תיאור קולי, המאפשר להכיר את המוצגים ההיסטוריים ואת יצירות האמנות. שעות הפתיחה לקהל הרחב הן בימי שני, בין 16:00 ל־19:00. ביקורים קבוצתיים אפשר לתאם מראש בטלפון 03-7756800 או בדוא"ל info@clfb.org.il.






