ניצחון להורים בבג”ץ ההוסטלים: אחרי שמשרד הרווחה נענה לבקשותיהם כפי שהוצגו בעתירה, פסק היום בית המשפט שגם משרד הרווחה, כמו יתר משרדי הממשלה, כפוף לנהלים המקצועיים של משרד הבריאות, וכי הוא מחויב לקבל אישור של גורמי המקצוע של משרד הבריאות להנחיות שהוא מוציא.
בנוסף, קבע בית המשפט כי על משרד הרווחה לפעול בשקיפות, תוך שקילת הערות ההורים והערותיו של פרופ׳ נדב דוידוביץ, שחוות דעתו צורפה לעתירה. “על המשיבים לשקול את הערות כלל הגורמים הנוגעים בדבר, לרבות העותרים מזה, ועד המשפחות מזה, וכל גורם מעוניין גם אם אינו צד להליך”, כתבו השופטים פוגלמן, מינץ ואלרון.
בית המשפט גם ביקש להדגיש את חשיבות שקיפות הליך קבלת ההחלטות במשרד ופרסום הנהלים המעודכנים במועד מוקדם ככל האפשר באתר האינטרנט של המשרד.
עו”ד גלית קרנר, שייצגה את ההורים, בירכה על פסק הדין. “כפי שאמר כבוד השופט פוגלמן בדיון שהתקיים אתמול”, ציטטה עו”ד קרנר, “‘כאשר יש זעקת הורים, זה מעיד שהשקיפות לא עברה בצורה טובה. מה שחשוב זה שההליך יהיה כזה שקולם נשמע'”.
בית המשפט רמז שהוא מצפה ממשרד הרווחה לפעולה זריזה בנושא. “אנו מניחים שהמשך קבלת ההחלטות ייעשה במהירות הראויה, תוך התייעצות עם גורמי המקצוע במשרד הבריאות הנוגעים בדבר ומטה תוכנית ‘מגן אבות ואמהות'”, לשון פסק הדין.
השופטים ביקשו להתייחס לעתירה גם מהזווית האנושית. “איננו מקלים ראש בקושי הרגשי והאנושי עימו מתמודדים בני המשפחות כפועל יוצא של המוגבלות”, הם כתבו, “אנו שמחים שזעקת ההורים נשמעה והתקבלה באוזניים קשובות, ואנו תקווה שמשרד הרווחה יפעל בהתאם לדברים שנאמרו ובאופן מיידי”.
כפי שדיווחנו כאן ב”שווים”, אתמול התקיים דיון ראשון בעתירה המדוברת. העותרים, הורים לילדים עם מוגבלות ששוהים בהוסטלים שתחת פיקוח משרד הרווחה, ביקשו להחיל באופן שוויוני על החברים והחברות בדיור החוץ ביתי את כלל צווי החירום של הממשלה, כפי שחלים על כלל הציבור, תוך התאמת המצב הרפואי האישי של כל דייר.
בנוסף, דרשו ההורים שמשרד הרווחה יקים צוות ייעודי של רופאים בעלי מומחיות שונה ומגוונת והורים לילדים עם מוגבלות, כדי לכתוב פרוטוקול טיפולי ייעודי לשעת חירום. בעניין הזה הדגישו העותרים את התנגדותם התקיפה למדיניות סגר ממושך, אשר גורמת לטענתם נזק למשפחה ולילדים, כפי שהיה במשבר הקורונה.
עוד דרשו העותרים שמשרד הרווחה יכיר בכך שהדיירים בדיור החוץ ביתי הם שווי זכויות, שהמוגבלות הקוגניטיבית אינה גורם סיכוני, ורובם הגדול – בני ה-10 עד 50 – כלל לא בסיכון לפתח תסמינים של מחלת הקורונה באופן קשה, ושפקידי הרווחה יקיימו את החלטות הממשלה ומשרד הבריאות. “תמו הימים בהם פקיד יכול לפעול כראות עיניו בהתעלמות או בהחמרה חסרת בסיס רפואי של נהלי משרד הבריאות והממשלה”, לשון העתירה.
מצוקת דיירי ההוסטלים החלה זמן לא רב אחרי פרוץ משבר הקורונה. בתחילה נסגרו המוסדות באופן הרמטי – אין יוצא ואין בא. אט אט החלה העיתונות להתמלא בסיפורים קורעי לב על הורים שלא פגשו את ילדיהם המיוחדים במשך שבועות ארוכים. גם אנחנו, כאן ב”שווים”, כיסינו את הנושא בהרחבה.
רק אחרי שחל שיפור משמעותי במצב הבריאותי הכללי, ובעקבות לחץ מתמשך מצד המשפחות והתקשורת, הוחלט במשרד הרווחה להקל את הסגר, אם כי לא באופן דרמטי. במסגרת זו הותרו ביקורים של הורים בהוסטלים, אך רק פעם בשבוע, בתיאום מראש, ורק אדם אחד בכל פעם. כל זאת כמובן תוך הפרדה של שני מטרים בין אדם לאדם.
במהלך ביקור בבית המשפחה בסוף השבוע מחויב הדייר בחבישת מסיכה, וכמוהו המשפחה, בשהייה בבית, באיסור יציאה לפארקים ועוד. למעשה, מדובר בהנחיות שהוציא משרד הבריאות עוד ב-30 באפריל ונמשכות עד עכשיו, למרות שהמציאות הכללית השתנתה דרמטית בשלושת השבועות האחרונים.
לעתירה, כאמור, צורפה חוות דעת בדיוק בנושא זה, שנכתבה על ידי פרופ’ נדב דוידוביץ, יו”ר פורום בריאות הציבור וראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב. פרופ’ דוידוביץ התייחס בחוות הדעת להיערכות מערך המעונות לימי ביקורים של משפחות, ליציאת דיירים לביקורים קצרים בבתיהם וליציאה לחופשות עם לינה בבית.
לדבריו, לא ברור מהמסמכים של משרד הרווחה שהוצגו לו עם אילו אנשי מקצוע התייעצו עורכי המסמכים ומקבלי ההחלטות. “אין די מחשבה ופתרונות הנדרשים והרלוונטיים לצורכי המשפחות והדיירים”, הוא קובע, ומוסיף: “חשוב לזכור כי בסופו של דבר בריאות הציבור הינה תפיסה רחבה, הכוללת לא רק את ההיבטים הפיזיים, אלא גם היבטים נפשיים וחברתיים, וכמובן גם היבטים שאינם קורונה.
“בתקופת זמן זאת, לאור שיעורי ההדבקה הנמוכים”, הוא ממשיך, “חשוב להסתכל בהסתכלות רחבה על אוכלוסייה מיוחדת זו, לפעול באופן מידתי, ובייחוד לערב בתהליכי קבלת החלטות גורמי בריאות ורווחה מהדיסציפלינות הרלוונטיות כדי לקבל החלטות מושכלות”.
מכיוון שמשרד הרווחה קיבל את בקשות ההורים, העתירה התייתרה ולכן נמחקה.
