אמיר (שם בדוי) קיבל קצבה רטרואקטיבית על שנת 2025 על 60 אחוז אובדן כושר עבודה. אלא שאז התקבל מסמך נוסף עם אותו תאריך תחת אותו רופא ששינה את האחוזים וביטל את ההחלטה המקורית. בנוסף, בפרוטוקול המקורי נכתב כי אמיר יכול לעבוד במשרה חלקית, אך במתוקן נכתב "משרה מלאה". מהביטוח הלאומי לא נמסרה תגובה
אדם שכבר קיבל אחוזי נכות או קצבה ומצבו התדרדר יכול להגיש בקשה להחמרת מצב, שמהווה כלי חשוב למימוש זכויות. עם זאת, יש לבצע פעולות חשובות לפני שמגישים את הבקשה. מדריך מיוחד לשווים
בסיפור שפורסם לראשונה בשווים נחשף כיצד ד"ר רות קופרמן, שנתנה ייעוץ בוועדת ערר מטעם ביטוח לאומי, השפילה ילדה על הרצף האוטיסטי. בית הדין לעבודה הורה לפרק את הוועדה תוך שהוא מותח ביקורת נגד הביטוח הלאומי, שהתעלם מאבחונים מקיפים והסתמך על חוות הדעת של קופרמן
המוסד הודיע לבית הדין לעבודה כי הוא מבטל את ההחלטה שקבעה נכות זמנית לצעירה על הרצף האוטיסטי לאחר שכבר נקבעה לה נכות קבועה. משפחתה ועורך דינה שמחו על ההחלטה, אבל נחושים לברר עד תום את המקרה: "חייבים להבין איך דבר כזה קורה"
בפרשה שנחשפה בשווים טענו הורים כי לבתם האוטיסטית נקבעה נכות לצמיתות ויום למחרת "שונה" הפרוטוקול לנכות זמנית. בביטוח לאומי הדפו טענות על זיוף. בית הדין: "עדכנו תוך חודש על החלטתכם"
מסמכים שהגיעו לידי שווים מעלים כי פסיכיאטר מטעם המוסד קבע הכרה בנכות לצמיתות עבור צעירה אוטיסטית בת 19. אלא שיום למחרת הגיע פרוטוקול נוסף שבו המילה "צמיתות" הוחלפה ל"זמנית". המשפחה הגישה תביעה, המשטרה פתחה בחקירה. כך הגיבו בביטוח הלאומי
הילד הוכר ע"י המוסד כשהיה בן 6, אך אחרי שנתיים זומן לאבחון חוזר. לאחר ערעורים, בית הדין לעבודה הכריע לטובת הילד וקבע שהביטוח הלאומי ישיב לו את הכרתו וישלם רטרואקטיבית את הקצבה שהוקפאה
