בכל העולם, וגם אצלנו בישראל, כבר הפנימו שלמשבר הקורונה השפעה מרחיקת לכת על הבריאות הנפשית של כולנו, ובמיוחד על מצבם הנפשי של בני נוער. סקרים שנערכו מאז החלה המגפה מצביעים על יותר דיכאון וחרדה בקרב נערים ונערות, שימוש מוגבר באלכוהול וסמים, עלייה במקרי אלימות, וגם זינוק בפניות לטיפול נפשי – הן בקהילה והן במרכזים לבריאות הנפש.
בארצות הברית נראה שהאסימונים בנוגע לחומרת המצב נפלו מהר יותר מאשר אצלנו. לפני יותר מחודש פירסמנו כאן ב”שווים” כי שלוש הקבוצות המובילות בנושא בריאות ילדים בארה”ב הכריזו על מצב חירום לאומי בתחום בריאות הנפש בילדים ובני נוער בעקבות הקורונה. בימים האחרונים הצטרף אליהם משרד הבריאות האמריקאי, שהודה באופן רשמי כי “יש עלייה מדאיגה בקרב צעירים המדווחים על ‘אתגרי בריאות נפשיים’ שהוחמרו כתוצאה מהמגפה”.
במקביל, פירסם משרד הבריאות האמריקאי מסמך מפורט ובו עצות לבני נוער, הורים, מטפלים, בתי ספר, מעסיקים, כלי תקשורת ואפילו רשתות חברתיות – מה ניתן לעשות כדי להתמודד טוב יותר עם האתגרים הנפשיים של התקופה הזו. למשפחות ולמטפלים, נכתב במסמך, יש תפקיד קריטי באספקת הסביבה הבטוחה והיציבה שצעירים צריכים כדי לשגשג. להלן המלצות כיצד משפחות ואנשי מקצוע יכולים לעזור להם להיות “עמידים” יותר, וכן להתמודד עם אתגרי בריאות הנפש המתרבים:
* להיות המודל הטוב ביותר לחיקוי שאתם יכולים להיות עבור אנשים צעירים על ידי טיפול בבריאות הנפשית והגופנית של עצמכם: צעירים לומדים לעתים קרובות התנהגויות והרגלים ממה שהם רואים מסביבם. אתם יכולים לעצב הרגלים טובים על ידי שיחה עם ילדים על החשיבות של בריאות הנפש, חיפוש עזרה כשנזקקים לה, ולהראות דרכים חיוביות שבאמצעותן אתם מתמודדים עם לחץ כדי שהילדים ילמדו מכם. דרכים נוספות לטפל בבריאות הנפשית שלכם כוללות לקיחת פסק זמן מהעבודה, שינה מספקת, פעילות גופנית, אכילת ארוחות מאוזנות, שמירה על שגרה קבועה, שהייה עם משפחה וחברים ולקיחת זמן להתנתק מהטכנולוגיה ומהמדיה החברתית.
* עזרו לילדים ונוער לפתח קשרים חזקים, בטוחים ויציבים איתכם ועם מבוגרים תומכים אחרים: מחקרים מראים שהדבר החשוב ביותר שילד צריך כדי להתאושש מהר מקשיים הוא מערכת יחסים יציבה ומחויבת עם מבוגר תומך. לכן, מומלץ לבלות זמן עם ילדים בפעילויות משמעותיות עבורם, להראות להם אהבה וקבלה, לשבח אותם על הדברים שהם עושים טוב, להקשיב להם ולתקשר בפתיחות על רגשותיהם. עודדו את הילדים לבקש עזרה וחברו אותם עם מבוגרים אחרים שיכולים לשמש להם מנטורים.
* עודדו ילדים ובני נוער לבנות קשרים חברתיים בריאים עם בני גילם: זה יכול להיעשות באמצעות משחק עצמי וגם פעילויות מובנות כגון בית ספר, תוכניות לאחר בית ספר, ספורט והתנדבות. מאחר שחברים יכולים למלא תפקיד מרכזי (גם חיובי וגם שלילי) בהתפתחות של ילדים, חשוב לעזור לילדים ללמוד כיצד להתמודד עם לחץ חברתי. קיימו שיח פתוח עם ילדיכם על הערכים שלהם ולמדו אותם להרגיש בטוחים לבטא את הצרכים והגבולות שלהם.
* עשו כמיטב יכולתכם לספק לילדים בית תומך וסביבה יציבה: דברים רבים עשויים להיות מחוץ לשליטתכם, אבל תהליך של ניסוי וטעייה יעזור לכם לגלות מה עובד הכי טוב עבור ילדיכם. עם זאת, נסו לעזור לילדים לדבוק בקביעות ולוח זמנים יומי מוכר, כגון שעת ארוחת ערב ושעת שינה קבועות. שקלו היטב האם וכיצד לדון עם הילדים בנושאים מלחיצים כמו בעיות כלכליות וקשיים בזוגיות. אם אתם חייבים לדבר איתם, מומלץ לקבל ייעוץ קודם לכן. גם חשוב למזער את חשיפת הילדים לאלימות, המציבה אותם בסיכון לפגיעה נפשית ולשימוש בחומרים מסוכנים.
* נסו למזער השפעות והתנהגויות שליליות בחייהם: דברו עם ילדים מוקדם על הסיכונים של אלכוהול וסמים, כולל סכנות לטווח קצר (תאונות דרכים למשל) ולטווח ארוך (כגון יכולות קוגניטיביות מופחתות). ככל שילד או מתבגר מתחיל להשתמש מוקדם יותר בחומרים מסוכנים, כך גדלים סיכוייו לפתח התמכרות לאותם חומרים. בעיות נפשיות ושימוש בחומרים מסוכנים יכולים להתרחש גם באותו זמן. למשל, צעירים שנאבקים עם מתח או רגשות קשים ופונים לשימוש באלכוהול או בסמים. אלכוהול וסמים יכולים גם להשפיע על בריאות הנפש, למשל על ידי שינוי מצב הרוח או רמות האנרגיה.
* דאגו לילדים ובני נוער לעבור בדיקות קבועות אצל רופא ילדים או משפחה: אנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לעזור לכם לעקוב אחר בריאות ילדיכם, לתת לכם עצות כיצד למנוע בעיות, ולאבחן ולטפל במחלות גופניות ונפשיות.
* שימו לב לסימני אזהרה המלמדים על מצוקה ופנו לעזרה בעת הצורך: סימני מצוקה אצל ילדים יכולים להופיע במספר דרכים – עצבנות, כעס, נסיגה בתפקוד, שינויים במחשבות, שינויים במראה החיצוני, ביצועים בבית הספר, דפוסי שינה ואכילה ועוד. אם אתם שמים לב לשינויים אצל ילדכם, הודיעו לו שאתם שם ומוכנים לסייע בכל מה שצריך. אל תפחדו לבקש עזרה מרופא, אחות או איש מקצוע אחר בקהילה, כגון יועצת בבית הספר.
* צמצמו למינימום את הגישה של ילדים לאמצעי פגיעה עצמית, לרבות תרופות: השליכו מרשמים שאינם בשימוש או שפג תוקפם והרחיקו תרופות מהישג ידם של ילדים. אם יש כלי ירייה בבית, ודא שהוא מאוחסן ונעול בצורה בטוחה.
* היו קשובים לאופן שבו ילדים ובני נוער מתנהלים ברשתות: טכנולוגיה דיגיטלית יכולה לעזור לצעירים להתחבר עם חברים ובני משפחה, ללמוד דברים חדשים ושפות חדשות, להתעדכן באקטואליה ועוד. מצד שני, ילדים יכולים לחוות חוויות שליליות ביותר באינטרנט, כגון הצקות, שיימינג, מציאת מידע מזיק והשוואה שלילית לאחרים. כדי לוודא שהם לא נפגעים מהשימוש ברשתות, מומלץ לכם לשאול את עצמכם את השאלות הבאות:
זמן
1. כמה זמן הילד שלי מבלה באינטרנט?
2. האם זה בא על חשבון פעילויות בריאות לא מקוונות כמו להתאמן, לראות חברים, לקרוא ולישון?
3. האם אני יכול להציב גבולות בריאים לשימוש של הילד בטכנולוגיה, כמו הגבלת זמן מסך לזמנים ספציפיים, או הגבלת סוגים מסוימים של שימושים?
תוכן
1. האם אני מודע לאילו מכשירים ותכנים יש לילד שלי גישה?
2. האם הילד שלי מקבל משהו משמעותי וחיובי מהתוכן שהוא מחפש, יוצר או משתף?
3. האם יש דרכים בריאות יותר לילד שלי להשתמש באינטרנט? (דוגמאות: מציאת מתכונים, צ’אט וידיאו עם קרוב משפחה וכו’).
4. האם להיות מקוון מסוכן יותר עבור הילד שלי מאשר עבור ילדים אחרים? למשל, האם הילד שלי נמצא במצב נפשי שעלול לגרום לו להגיב קשה יותר לסוגים מסוימים של תוכן מלחיץ או רגשי?
ועוד כמה שאלות
1. איך הילד שלי מרגיש לגבי הזמן שהוא מבלה באינטרנט?
2. האם הילד שלי מעורב בגלל שהוא רוצה, או בגלל שהוא מרגיש שהוא חייב?
3. איך אני יכול לייצר מקום לשיחות פתוחות עם הילד שלי על החוויות שלו באינטרנט?
4. איך אני מרגיש לגבי השימוש שלי עצמי בטכנולוגיה? האם אני יכול להיות מודל לחיקוי טוב יותר עבור הילד שלי?
סימני אזהרה
אם למרות הכל, הילד או הילדה שלכם נקלעים למצוקה, מומחים לבריאות הנפש מציינים מספר סימני אזהרה שיעזרו לכם להבין בהקדם שמשהו אינו כשורה ושהמצב דורש טיפול:
1. עלייה בזמני הסתגרות של הילד, איחורים או התנגדות ללכת לבית הספר.
2. שינוי חד במיקוד או קשיי ריכוז, חוסר מוטיבציה או ירידה בציונים.
3. חרדה, עצבות או שינויים תכופים במצב הרוח.
4. התרחקות מחברים.
5. אינדיקציות לפגיעה עצמית.
6. סיוטים תכופים והפרעות שינה, בין אם יותר מדי שינה או לא מספיק שינה.
7. שינויים בהרגלי האכילה.
8. שינויים חדים בהרגלי המדיה החברתית.
9. סכסוך עם חברים.
10. תסמינים פיזיים, כולל כאבי ראש תכופים, כאבי בטן או כאבי גוף.
אם הסימנים הללו מופיעים, או חלק מהם, ההמלצה להורים היא לחפש עזרה עבור הילדים.
ארבע שאלות שמומלץ לשאול כאשר אתם מנסים לפענח אם הילד עובר בעיה טיפוסית של מתבגר, או שמדובר במשהו רציני יותר:
1. מתי זה התחיל?
2. האם היה אירוע או משהו מסוים שגרם לשינוי?
3. מהי תדירות ההתנהגות?
4. מהי עוצמת ההתנהגות?
מומחים מסבירים שאם לנער או לנערה יש ביטויי התנהגות קשים שנמשכים יותר משבועיים, או לאורך רוב השבועיים, זה עשוי להיות סימן למשהו רציני יותר. כשהשיחה עם הנער/ה על המצוקה מתחילה, העצה להורים היא להפסיק לדבר ולהקשיב, בלי יותר מדי שאלות מנחות. פשוט לתת לילד לדבר פתוח. אם הילד לא מעוניין לדבר על זה, כדאי לנסות במועד אחר, ובכל מקרה לא להכריח. אם הילד לא רוצה לדבר עם ההורה בכלל בנושא, מומלץ לפנות למישהו שיש לו נוכחות משפיעה על הילד, כמו דוד או מורה קרוב בבית הספר. וכמובן להציע עזרה טיפולית.
עוד בנושא:
ארגונים בארה”ב הכריזו על מצב חירום לאומי בתחום בריאות הנפש בילדים
המגפה הנפשית: ילדים על מיטות מתקפלות במחלקות, חצי שנה בתור לפסיכולוג
