"בשנת 2006 השתתפתי בכנס באנגליה שהעביר יזם דני בשם טורקיל סונה, ובו הוא סיפר כי בנו הצעיר אובחן על הרצף האוטיסטי. הוא זיהה בבנו תכונות כמו תשומת לב לפרטים, דייקנות, קפדנות, צורך בחזרתיות ועוד", כך מספרת ל"שווים" אסתר צבר, מהנדסת כימיה לשעבר ובודקת תוכנה.
"הוא ניסה לחשוב לאילו תחומים בחיים האמיתיים תכונות אלה יכולות להתאים. המסקנה שהוא הגיע אליה, היא שהן מתאימות בדיוק לתחום בדיקות תוכנה. כאיש הייטק בעצמו, הוא הקים בשנת 2004 חברה שמכשירה ומשלבת אנשים לעולם ההייטק בתור בודקי תוכנה".
ההרצאה הותירה על צבר רושם כה עז, עד שהיא הרגישה שהיא מוכרחה להביא את התחום הזה לארץ, וכך היה. היא חקרה את הנושא, ובשנת 2008 התחילה את פעילותה של חברת AQA שמטרתה להכשיר ולשלב אנשים על הרצף בתחום ההייטק. במסגרת התהליך, מאתרים מועמדים עם אנגלית ברמה גבוהה, חשיבה לוגית ואוריינות מחשב, ומכשירים אותם לעבודה כבודקי תוכנה.
"אנחנו מכירים את המועמדים לעומק, ובהתאם לכך מנתבים אותם למשימות שאליהן הם יכולים להתאים", אומרת צבר. "התכונות שמניתי קודם מתאימות לתפקיד של בודקי תוכנה אבל לא רק. יש הרבה משימות אחרות ובתחומים שונים שדורשות תכונות שכאלה, על אחת כמה וכמה בהייטק. מבחינה מעשית יש כאן מצב של רווח עבור שני הצדדים. המעסיק מקבל עובד שעושה את העבודה בדייקנות וללא צורך בשינויים, דבר שמבטיח יציבות תעסוקתית, והעובד מקבל תחושת סיפוק, מסוגלות וערך עצמי".
מלמדים גם התמודדות עם סיטואציות חברתיות
הקורס, שנמשך שלושה חודשים, מוכר ונתמך על ידי המוסד לביטוח לאומי. "מעבר לבדיקות תוכנה, אנחנו עובדים עם החניכים גם על הצד התקשורתי ועל איך להתנהל בחברת הייטק", מספרת צבר. "הקורס מאפשר לנו להכיר אותם יותר טוב, להכיר את היכולות שלהם בפועל, את ההתקדמות, את ההבנה, את המוטיבציה ואת היכולת שלהם להתמיד. מי שמסיים את הקורס בהצלחה, מופנה להשמה באחת החברות שאיתן אנחנו עובדים. אחרי שהחניך מתקבל, אנחנו ממשיכים ללוות אותו ואת המנהל שלו, על מנת לתת מענה על כל מיני נושאים ואתגרים שיכולים לצוץ לאורך הדרך. עד היום שילבנו יותר מ-150 תלמידים בעבודה והיד עוד נטויה".
מעבר להכשרה ולהשמה, ניתנים לחניכים כלים להבנה של סיטואציות חברתיות בהייטק. "מה קורה אם בתור בודק תוכנה אתה מוצא איזושהי בעיה והצד השני לא מקבל את הדיווח או חולק עליו?" אומרת צבר. "אנחנו מלמדים את החניכים כיצד להתנהג ואיך להגיב בסיטואציה כזאת. במהלך הקורס אנו מעלים כל מיני סיטואציות שיכולות להיות רלוונטיות לצורת העבודה בהייטק, אני קוראת לזה 'שאלה חוסכת עבודה', כלומר – עצם השאלה מאפשרת לאדם לבצע את העבודה בצורה יותר יעילה ומדויקת".
הבטחון העצמי עולה
על השאלה "האם יש סיפורי הצלחה?", עונה צבר, "מבחינתי כל אדם הוא סיפור הצלחה. כל אחד שמשתלב בעבודה ויכול לפרנס את עצמו, הצליח. בחלק מהמקרים, הקצבה של החניכים שלנו יורדת בהדרגה או שהם מפסיק לחלוטין לקבל קצבה כי הם עברו את רף השכר, וזה דבר משנה חיים".
"תחושת הסיפוק, הערך העצמי והמסוגלות שהם מקבלים לא תסולא בפז. החיים שלהם ושל המשפחה שלהם משתנים לטובה וזאת בעצם ההצלחה הכי גדולה שלנו", היא אומרת. "היה לי תלמיד שלא אהב ללכת לאירועים משפחתיים, כי כל הזמן שאלו אותו מה הוא עושה. עכשיו כששואלים אותו, יש לו תשובה מצוינת אז הוא התחיל ללכת למפגשים משפחתיים. או למשל אמא של בוגר שלנו סיפרה שלפני שהבן שלה השתלב בעבודה, הוא לא רוצה להצטרף לשיחות זום משפחתיות. אחרי שהוא התחיל לעבוד, הביטחון העצמי שלו עלה והוא משתלב מיוזמתו בשיחות המשפחתיות. באיזה שלב הוא אפילו סיפר לכולם מיוזמתו על העלאה שהוא קיבל בעבודה. האדם מרגיש פתאום שהוא שווה בין שווים, וזה דבר עצום עבורו ועבור משפחתו".
גם מבחינת הדינמיקה המשפחתית, הדבר עושה שינוי גדול. "דמיינו לעצמכם הורים שרואים את הילד שקודם לכן היה כל היום סגור בבית מול המחשב, פתאום יוצא לעבודה, משתכר בכבוד ומרוויח תחושת ערך ומסוגלות, איזו הקלה ואושר הדבר נותן להם. זה משנה לחלוטין את איכות החיים, והדינמיקה בבית הופכת להיות יותר רגועה ונעימה. פתאום הם רואים שהוא יכול לצאת ולעבוד ולעמוד בזכות עצמו, זה מוריד להם נטל מאוד גדול מהלב. יש הורים שסיפרו לי שזה בהחלט שינה להם את החיים לטובה".
מעסיקים – הצטרפו למיזם
"בהינתן סביבת עבודה מתאימה ומנהל שיש לו פניות ורצון להשתלב בפרויקט, יש כאן מצב של win-win לשני הצדדים", אומרת צבר, "בין לקוחותינו נמנות חברות ענק כמו אמדוקס, WIX, פייבר, HP, הראל, בנק הפועלים ועוד". צבר מזמינה מעסיקים המעסיקים לפנות אליה דרך אתר החברה, ולשנות את חייהם של רבים נוספים.
