מאת אודי הלר
עד לפני שנים ספורות, הורים רבים לילדים על הרצף האוטיסטי בישראל התקשו לעזור לילדיהם להשתלב בגיוס לצה”ל ולשרת בתפקידים משמעותיים. מיזם “תתקדמו” של אגף כוח האדם בצה”ל הוקם כדי לשים סוף לקושי הזה ולסייע לנערים ולנערות שרוצים להצטרף ולתרום מיכולותיהם המרובות לצבא. המיזם מאפשר גם הערכה של מסוגלות נפשית להתמודדות עם שירות צבאי מלא.
חשוב לזכור: הצבא הוא מערכת גדולה וסבוכה שכוללת תהליכים רבים, שלעיתים יכולים לבלבל את המתגייסים והוריהם. איך צעירות וצעירים על הרצף האוטיסטי יכולים להגיע מוכנים לראיון אצל הקב”ן, למשל? ביוזמת קבוצת הורים נכתב מסמך שיאיר את הדרך בעיני הצעירים, טרם הגיעם לבדיקה בצו הראשון. אלה שלושת הטיפים הבולטים שאסור לפספס.
1. “לעוף על עצמכם”
“תעוף על עצמך”, ציינו הורים, “ככה עושים בשיחות כאלה”. כששואלים על הלימודים – “אל תסתפק בלהגיד שאתה לומד לבגרות, אלא תספר שאתה מצטיין”, נכתב עוד.
שאלות שאתם עלולים להיתקל בהן: האם אתה מתאים לשירות בצבא, כלומר עצמאי ומסתדר לבד, מתמודד עם בעיות, לא תמים מדי ומקבל סמכות? במסמך תוכלו למצוא המלצות פרקטיות כמו לענות תשובות פשוטות, לא קצרות מדי, אבל גם לא ארוכות.
חלק מהבדיקה נועדה לאתגר אתכם. לדוגמה, יכול להיות שהרופא ינסה לשכנע אותך להתנדב במקום להתגייס לשירות חובה רגיל. אם שירות חובה חשוב לכם – תציינו את זה בלי להתבייש.
2. לבדוק אם כדאי להיכנס עם אבא או אמא
הורים למתגייסים על הרצף מנסים להתמודד עם לבטים כמו האם להיכנס ביחד עם הבן או הבת לבדיקה, ומה לעשות כאשר הפסיכיאטר אומר שאין התאמה לשירות. כלומר, מתי ואיך להתערב בתהליך בצורה נבונה. בין לבין יש גם מענה לסוגיות שכל הזמן עולות בשיח מול הפסיכיאטר, כמו סוגיית החזקת נשק ולינה בטירונות, תוך שימת דגש על ההבדלים בין התנדבות לשירות רגיל.
3. לעשות סימולציות בבית
אחת מהחוזקות של המסמך הן הסימולציות שניתן לתרגל ביחד עם הצעיר או הצעירה. הסימולציות עוזרות להתמודד עם שאלות שעשויות להישאל במהלך המיונים, כמו: איך מערכת היחסים עם ההורים, איך בלימודים, מה עם תחביבים, התמודדות עם משמעת צבאית, אלכוהול וסמים, שימוש בתחבורה ציבורית וניהול חשבון בנק, לינה מחוץ לבית, התמודדות עם כישלון וחרדה, מוטיבציה לגיוס ועוד.
גרסתו המלאה של המסמך זמינה בגוגל דרייב בכתובת: https://tinyurl.com/barhantips
על שני הצדדים ללמוד
צה”ל לוקח אחריות גדולה על כל אדם שהוא מגייס לשורותיו, וחובה עליו לבדוק ועל כל הורה לוודא כי הצעיר או הצעירה מגיעים לצבא בצורה הבטוחה ביותר. חשוב שההליך בבריאות הנפש יהיה הוגן ושקוף כלפי צעירים מלאי תשוקה להוכיח את עצמם. גם אם הדרך מלווה בקשיים, אסור לתת לצעירים האלו תחושה שמוותרים עליהם או שהם יכולים לוותר לעצמם. אזכיר שגם התנדבות כרוכה בבדיקה פסיכיאטרית ובוועדה.
לא כל אחד כשיר לצבא או לכל תפקיד וסביבה. זה חלק מהשיעור של כל צעיר וצעירה, בפרט על הרצף, צריך או צריכה ללמוד.
הכותב הוא קצין בדרגת סרן, אוטיסט, יזם, מרצה וכותב בנושאי חברה, חינוך וצבא. ממייסדי תוכנית “תתקדמו” לגיוס אוטיסטים לצה”ל
עוד על תוכנית “תתקדמו”:
ילדכם שעל הרצף נדחה לשירות בצה”ל? זה מה שניתן לעשות
