נושאים קשורים

גם אפוטרופוסים יורשו לבדוק ב”הר כסף” ו”הר הביטוח”

חידוש לפלטפורמה לבדיקת חסכונות וביטוחים של משרד האוצר: גם אפוטרופוסים יוכלו לגשת למידע כדי לשפר את המצב הפיננסי של האדם לו הם מסייעים

ביטוח לאומי: נפגעי איבה זכאים למימון טיפולים אלטרנטיביים

בין הטיפולים: דיקור סיני, עיסוי, רפלקסולוגיה, טיפול באמצעות בעלי חיים, טאי צ'י, ביו פידבק ואפילו גלישת גלים. איך מקבלים את ההחזרים? כל הפרטים בכתבה

לאהבה אין מגבלה: צפו בהצעת הנישואים המרגשת

במהלך ההכנות למירוץ "איתן", דור שירן, ספורטאי אוטיסט, הציע נישואים לבת זוגו טל הוף, גם היא עם מוגבלות. כמובן שהיא הסכימה: "אני מחכה כבר לחתונה"

“במלחמה לא לקחו בחשבון אנשים עם מוגבלויות”

כך הודה שר הרווחה, יעקב מרגי, בדיון מיוחד בכנסת וסיפר: "פינינו אנשים עצמאית לאזורים בטוחים". התחייב ללמוד ולהפיק לקחים: "באוצר קשובים אלינו"
הסתדרות 480-100

דוח מטריד: שיעור מיטות האשפוז בישראל בירידה

על רקע המלחמה, מפרסם משרד הבריאות נתונים מדאיגים על הצפיפות במוסדות הבריאות השונים. המצב הקשה ביותר – באשפוז הפסיכיאטרי. בוסו: "נקדם את השינויים הנדרשים"
ראשיאנשים עם מוגבלויותאנשים עם מוגבלויותהעברת חוק שירותי רווחה מראה כמה כוח יש לקהילה כשהיא מאוחדת

העברת חוק שירותי רווחה מראה כמה כוח יש לקהילה כשהיא מאוחדת

עוז איסרוב, פעיל חברתי בתחום אנשים עם מוגבלויות, כותב על מאחורי הקלעים של החוק הדרמטי שעבר השבוע בכנסת

פעילי המחאה נגד דיור בהוסטלים בעצרת בתל אביב. עומד מצד שמאל: עוז איסרוב. צילום: לינק 20

מאת עוז איסרוב

יום רביעי שעבר, רבע לשבע בערב, הסלולרי שלי רוטט. על הצג הודעת ווטסאפ בקבוצת “יציאה לחירות – מחאת ענק”. נעמה לרנר, פעילה מרכזית לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות וממקימות התנועה לעצמאות, כותבת כך:

“היי כולם. אתמול בלילה הוזמנו מספר ארגונים למשרד הרווחה בדחיפות. נאמר לנו שמדובר בעדכון חשוב. במהלך הפגישה הסתבר שמטרתה היא לבחון אפשרות להשלים את הכנת החוק (שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות) לקריאה שנייה ושלישית עד יום חמישי בלילה, כדי להספיק להעביר אותו לפני פיזור הכנסת ביום שני”.

זה בכלל אפשרי, שאלתי את עצמי בדאגה, להעביר את החוק בזמן כזה? הקואליציה והאופוזיציה לא מסכימות על כלום, בטח עכשיו, רגע לפני בחירות. האם תוחמץ פה הזדמנות היסטורית לחוקק את החוק החשוב הזה?

העצרת והדרישה: “שינוי עכשיו”

אולי בשביל להבין את הרגע הזה צריך ללכת קצת אחורה. ב-1998 הכנסת חוקקה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והצטרפה, אם כי קצת באיחור, למועדון המדינות המכירות באופן רשמי וכתוב בזכויותיהם. גם אז, כמו היום, הכנסת הייתה צריכה דחיפה קטנה, שבאה בדמות “בג”ץ בוצר”, בו נשיא ביהמ”ש העליון לשעבר אהרן ברק קבע לראשונה בפסיקה כי לאנשים עם מוגבלות ישנה זכות יסוד להשתתפות מלאה בחברה. בהתאם, על המוסדות הציבוריים הוטלה החובה להנגיש את שירותיהם.

מאז עברו מעל 20 שנה, והמחוקק הישראלי כבר התקין לא מעט תקנות למימוש זכויותיהם בתחומים שונים, וישראל אף חתמה ואישררה את אמנת האו”ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות. למרות זאת, בתחום הדיור בקהילה נשארנו מאחור. כמה מאחור אתם שואלים? מאוד מאחור, לא ננסה לייפות את המציאות. זה מוביל אותי שוב לקבוצת הווטסאפ שהזכרתי. הקבוצה נפתחה על רקע התארגנות של אנשים ונשים עם מוגבלות, הורים וארגונים חברתיים, שחברו למאבק משותף בעקבות האירועים הנוראיים שהתרחשו לאחרונה במוסדות דיור לאנשים עם מוגבלות. אלה כללו מקרי מוות, התעללות והזנחה, והפעילים החליטו לצאת לרחוב ולדרוש שינוי. שינוי עכשיו.

במהלך חופשת פסח נפגשנו עשרות פעילות ופעילים בכיכר הבימה בת”א לעצרת בת כמה שעות, ויחד היה נדמה כי זה הזמן ושום דבר לא יעצור אותנו. מאז אותה עצרת קבוצת הווטסאפ לא נחה, ולו ליום. עדכונים, הצעות, פניות ויוזמות. למרות “החפירות” נראה כי מאות החברות והחברים לא מוכנים לצאת מהקבוצה וצמאים לכל פיסת מידע.

בחודש מרץ הציג שר הרווחה, מאיר כהן, את הצעת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. מאז שעלתה לדיון, קהילת האנשים עם מוגבלות התחלקה ועודנה חלוקה בין אופטימיות זהירה לחוסר אמונה. למרות שהחוק עבר בקריאה ראשונה וח”כים מהאופוזיציה והקואליציה הראו נכונות לשינוי, בשבוע שעבר, עם ההודעה על פיזור הכנסת והליכה לבחירות, נראה היה שהאורות נכבו על החוק.

עושים היסטוריה

מה שמחזיר אותי עכשיו להודעה שעליה דיברתי בהתחלה. כאן הסיפור מקבל טוויסט של עלילת סרט בנטפליקס. יום למחרת ההודעה, יום חמישי בשבוע שעבר, נפגשו בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת נציגי המשרדים הממשלתיים, פעילות ופעילים עם מוגבלות, משפחות וארגונים, והכינו את החוק לקריאה שנייה ושלישית. לחץ הזמן היה משוגע, וכך גם הלחצים הפוליטיים. למרות זאת, באותו הערב נשלחה תמונה של הפעילים יחד עם כיתוב – יש חוק מוכן, בשבוע הבא עושים היסטוריה.

הפעילים למען החוק אחרי אישורו בוועדת הרווחה בשבוע שעבר. צילום: ארגון “בזכות”

הם לא מגזימים. מה שהתרחש השבוע בכנסת, אישור החוק באופן סופי בקריאה שנייה ושלישית, הוא לא פחות מדרמטי. כיום חיים במוסדות “דיור” כ-18,000 אלף אנשים עם מוגבלות. מוסדות בהם נשללות זכויות היסוד של האנשים האלה על בסיס יומי, וזאת מבלי להתייחס למקרים הקיצוניים אותם הזכרתי – התעללות, הזנחה ומוות. עוד עשרות אלפי בגירים עם מוגבלות חיים עם משפחותיהם ומשתוקקים לגור בקהילה, אך אפשרות זו חסומה בפניהם.

החוק הוא לא מושלם. חשוב לציין את זה ואסור להתעלם מהאותיות הקטנות. היישום שלו תלוי רבות במי יהיה שר הרווחה הבא של ישראל, שכן עליו להתקין תקנות מרובות הקובעות בין היתר אילו מוגבלויות ייכללו בחוק וסעיפי תקציב. אם כבר הזכרנו תקציב, אסור לשכוח שגם כאן המלאכה טרם הושלמה, ועל הממשלה הבאה לאשר את תקציב המדינה, דבר שקרה רק פעם אחת בחמש שנים האחרונות, בכדי שהתקציב לחוק יעבור.

צריך לזכור שתאגידים גדולים, שמקבלים כסף מהמדינה עבור הפעלת הוסטלים ומוסדות, יצטרכו להיפרד מחלק מהתקציבים, דבר שבטוח יגרור פעילות לוביסטית וניסיונות דחייה או ביטול החוק. ואולי הכי חשוב – תוקפן של הוראות החוק יחול רק בעוד שנה וחצי, ועד אז נציגי הממשלה יחד עם הארגונים השונים צריכים להמשיך בעבודה המשותפת לדייק את היישום שיחל בשנת 2024.

לחגוג כל שלב של התקדמות

כן, 2024 זה לא מחר וגם לא בחודש הבא. אז למה אני בכל זאת שמח היום? כי במאבק על זכויות צריך לחגוג ולהכיר בכל שלב והתקדמות. החוק הוא לא מושלם, אבל הוא בכיוון הנכון. לחוקים יש תפקידים רבים, חלקם מחנכים ודקלרטיביים, וחקיקת חוק זה בשלב זה היא יותר מכל הצהרה חשובה לציבור הישראלי – מקומם של אנשים עם מוגבלות בקהילה, ולשם אנו צועדים, יחד.

נקודה אחרונה, ואולי החשובה ביותר, היא כוחה של קהילה. כשנפגשנו בפסח בעצרת המחאה הייתה הרגשה קוסמית באוויר. החיבור בין צעירים למבוגרים, ארגונים שונים, עיוורים ומתמודדי נפש, אוטיסטים ונכים, הורים מיוחדים ועמיתים למאבק – הוליד משהו אחר. אולי הרגשה של שותפות גורל? אופטימיות זהירה? כעס משותף? מי יודע…

בחודשיים האחרונים צפיתי כיצד התגייסות מאוחדת של אנשים עם מוגבלות ועמיתיהם הובילה לחוק במדינת ישראל בתקופה פוליטית מהמסובכות שהיו. התכתבויות ווטסאפ עד אמצע הלילה, שיחות זום של שעות על גבי שעות, הקפצות לכנסת וגיוס המונים. ואולי זה הדבר החשוב ביותר שצריך לקחת מהחוק הזה – לנו כקהילה של אנשים עם מוגבלות ועמיתים יש כוח לשנות ולקבוע על החיים של עצמנו.

ועוד משהו אחרון: גם לנו, כציבור, יהיה תפקיד קריטי בהצלחת החוק. שכן לפתע אנו נפגוש אנשים עם מוגבלות בבניין המגורים שלנו, ברחוב, בסופר וגם בחוג יוגה השכונתי. זה הזמן לקבל אותם אלינו עם ידיים פרושות לרווחה, ובאותה הזדמנות להגיד סליחה. סליחה שלקח לנו כל כך הרבה זמן. 

עוז איסרוב הוא אקטיביסט בתחום זכויות אנשים עם מוגבלות. בוגר תואר ראשון במשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

עוד בנושא:

אחדות נדירה בתוך הפילוג: חוק שירותי מוגבלות עבר בכנסת סופית

החלק הלא-חוקי של חוק הרווחה החדש

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות