fbpx

חוק הרווחה: החיים לא עצמאיים ולא אוטונומיים

מספר מגבלות בחוק הרווחה החדש מרחיקות אותו מהחזון שהוא מנסה לקבוע ל״חיים עצמאיים ואוטונומיים״ של אנשים עם מוגבלויות. זה לא החוק שרצינו

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שר הרווחה מאיר כהן. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
שר הרווחה מאיר כהן. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

המילים החשובות ביותר בחוק שירותי הרווחה, שאושר סופית בשבוע שעבר, הן: “חיים עצמאיים אוטונומיים״. זה הישג שהמילים הללו בכלל מופיעות בו, אבל לצערי זה לא מספיק.

הפירוט של המונח הזה בחוק הוא חסכני, ומלמדנו רק כי מדובר בבחירה אישית ואוטונומית של מקום מגורים ובהשתתפות בחברה ובקהילה. אין לי מושג מהי אותה קהילה, כי החוק בעיקר עוסק בדיור ובשירותים נלווים לדיור ואין בו סיוע בעבודה בשוק החופשי, בלימודים ועוד.

עוד בנושא: הבעיה בתפקידם של העובדים הסוציאלים בחוק

בניגוד להבטחה – יש מגבלות

והנה הגרוע מכל – החוק מאוד פרטני דווקא בנוגע למגבלות על אותם חיים “עצמאיים עצמאיים אוטונומיים״. זאת למרות שהארגונים החברתיים התפארו שהם גרמו לשר מאיר כהן את להעיף מילים כמו ״במגבלות התקציב״. ובכן – להעיף רק לכאורה.

אלה המגבלות שהחוק כולל:

  1. הגבלה בשם בטחוננו האישי, מודגשת פעמיים בשני סעיפים, 2(3) ו-3(א)(3). משמעות הסעיפים היא שאם אין לנו אפוטרופוס, השר יפעל כאפוטרופוס, ויאסור עלינו לבחור במענה זה או אחר כדי לשמור עלינו. זו הגבלה גורפת, פטרונית, צבועה, שלא הולמת את הכותרת הבומבסטית ששווקה לציבור על אוטונומיה. נהיה ברי מזל אם לא נאושפז עקב סכנה לבטחוננו, כשנבחר משהו שהשר האפוטרופוס לא יאהב.
  2. הגבלה לרמת התמיכה שהשר יקבע לכל אדם, בסעיפים 3(א)(3) ו-6(א). השר גם יקבע את ההסדר למענה, סעיף 19(א). כלומר, אם אדם בתפקוד פיזי נמוך, למשל כמוני, ירצה לעבוד במשרד המשפטים, הוא יישלח בכל זאת למוסד לאנשים בתפקוד נמוך. למה? בגלל העלות של ליווי לעבודה ובניהול חיים בבית.
  3. הגבלה לפי “טווח היכולות” ו”היקף הסיוע” בסעיף 6(ב). השר שם בחוק את מונח ה”תיפקוד הגבוה והנמוך” וגם את המונח “מגבלות תקציב”, שלכאורה עף החוצה מהחלון – והעולם שתק. ומכיוון שהעולם שותק, המגבלה התקציבית הנכיחה עצמה גם בסעיף 18 במילים: “בכפוף למסגרת מימון”. אלא שבעיני, מוטב לקבל שירותים לפי חוק יציב ולא לפי צו חולף, ממשרד הרווחה ולא מרשות ענייה או עמוסה.

זה לא מה שרצינו

אני חש את העגמומיות שנפלה עליכם. זה לא מה שרצינו. זה לא מה שחשבנו. אולי תחושתכם תשתפר אם תדעו, שבתוך החוק הקטנוני הזה יש באר סודית של תקציב. גשו לסעיף 36. קוראים לבאר: “תקציב לשירותי רווחה ניסיוניים”. זה תקציב קיים, השר יכול לאשר לכם אותו אישית ומיידית, ללא קריטריונים מתחכמים שבהם החוק הזה מתמחה.

הבעיה היא שמהבאר הזו כנראה כבר שותים גורמים אחרים. אני אפילו לא אתפלא אם סביב הבאר הזו ואחרות נבנה החוק, כי הוא לא מקדם חיים אוטונומיים או עצמאיים.

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של “שווים”

קראו עוד בשווים

איל שחל

בן 19 מתל אביב. סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. פירסם בעבר מאמרים בבמות שונות, כולל טור ב-ynet. מאובחן כאוטיסט בתפקוד נמוך עם דיספרקסיה (קושי נוירולוגי בביצוע פעולות) קשה, שפוגעת בדיבור. משתמש בתקשורת תומכת חלופית מגיל צעיר.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״