“ועדות (האפיון והזכאות -א.ח.) מיותרות לחלוטין לדעתי, משום שהן אישרו 98% מהבקשות. אם 98% מהבקשות מתקבלות, אז אפשר לתת את זה מראש, ולעשות דיון רק במקרים החריגים”, אמרה הבוקר (שלישי) מנכ”לית משרד החינוך, דלית שטאובר, בריאיון ל”סדר יום” עם קרן נויבך ברשת ב’.
שטאובר התייחסה לוועדות שקובעות את זכאותם של תלמידי החינוך המיוחד ולתלמידים עם מוגבלות לשירותי חינוך מיוחדים. הוועדות האלו אמורות לאבחן את רמת התפקוד של כל תלמיד ואת היקף סל השירותים שיינתן לו.
בראיון, מנכ”לית המשרד התייחסה גם לדבריה של ראש מנהל החינוך בעיריית תל-אביב, שירלי רימון ברכה, נגד הרפורמה בחינוך המיוחד. ברכה טענה שמתוך 59 מיליון שקלים שהוקצו לטיפול בעניין, 55 מיליון שקלים הולכים לג’ובים של פיקוח, שאין בהם צורך.
עוד טענה שטאובר כי יש צורך בשינוי חקיקה: “התקציב של החינוך המיוחד הוא הרבה יותר גדול. אני מסכימה לגמרי שהכסף הזה היה צריך ללכת לילדים. כשנכנסתי לתפקיד ביקשתי לבדוק איך מיד משנים את החוק”. היא אמרה שעכשיו מכינים אותו לקראת שינוי.
בדיון שנערך היום בכנסת, אמרה שטאובר “תוצאה הרסנית של החוק הובילה לפערים אדירים, שהובילו הורים רבים לחינוך מיוחד, כאשר השאיפה היא בכלל לחינוך משלב. לא כל הילדים שעוברים היום ועדות זכאות ואפיון יוכלו לקבל את המסגרות, אלא יקבלו סל. הבעיה היא שלא כל הזכאים יוכלו לקבל את הסל המגיע להם, בשל מחסור בכוח אדם. כשתכונן ממשלה, נגיע לחקיקה”.
המחסור בצוותי הוראה
נוכח המחסור הגדול של 5,671 מורים, גננות וסייעות (מתוכם 1,103 בחינוך המיוחד), ברכה הציעה מודל למשרד החינוך שיקצר את יום הלימודים לילדים על הרצף האוטיסטי בשעה וחצי, כך שבמקום שיסתיים בשעה 17:00, יסתיים בשעה 15:30. החלטה זו עשויה להקשות על הורים עובדים. לטענתה של ברכה, במשרד החינוך לא ענו לה עד עתה על ההצעה.
מנגד, שטאובר אמרה לנויבך: “היא אכן דיברה איתי, והמודל שלה יקבל מענה. הרעיון שהיא הציעה דורש הסכמה ועבודת מטה”. מנכ”לית משרד החינוך המשיכה וטענה כי המחסור במורים מורגש בכל רחבי הארץ, לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה, וכי אפשר לתת מענה רק לעיר אחת. “נעשו מאמצים שהושקעו לשכנע את בוגרי התארים להגיע לבתי הספר וללמד. עשינו הסבות, הכשרנו מאות מורים מהחברה הערבית, מורים לחיזוק השפה העברית שיוכלו להשתלב במקצועות המדעים והאנגלית”.
לדבריה, סטודנטים לשנה ג’ הלומדים תואר ראשון בחינוך והוראה ייכנסו כבר השנה לבתי הספר בליווי מנהלי ומורי המוסדות. “התלמידים יקבלו איכות הוראה טובה, לצד המיומנויות הנדרשות למאה ה-21”, סיכמה. עם זאת, היא לא התייחסה לכמה מהצוות החדש שגויס, מיועד לחינוך המיוחד.
“תוכנית העשור בחינוך המיוחד”
שרת החינוך, ד”ר יפעת שאשא ביטון הגיעה היום לדיון בכנסת לקראת היערכות משרד החינוך לפתיחת שנת הלימודים הקרובה, בדגש גם על החינוך המיוחד. “אנחנו פוגשים את המציאות בשטח בצורה לא אופטימלית. בשנה האחרונה ישבנו במשרד החינוך כדי לבנות תכנית רב שנתית לחינוך המיוחד שתפתור מצוקות ופערים גם בחינוך הרגיל. גם מבחינה תקציבית היא תיתן מענה”.
“בכסף שמושקע אנחנו יכולים לעשות את הדברים יותר טוב ונדרשת כאן תכנית שאנחנו קוראים לה ‘תכנית העשור’ בחינוך המיוחד”, הוסיפה שאשא ביטון. “משרד החינוך ישב בשנה האחרונה וגיבש תכנית. נציג אותה בזמן הקרוב כשנסיים להדק את הדברים ונוציא אותה לפועל, בשיתוף עם האוצר שנמצא איתנו בתוך התהליך הזה”.
השרה התייחסה בדבריה שוב למחסור בכוח האדם במערכת החינוך הכללית ואמרה: “יש לנו לא מעט אתגרים במערכת החינוך. עד היום התפיסה אולי הייתה שאם נתעלם זה ייעלם, אני לא חושבת ככה, ההפך, אם נתעלם זה רק ילך ויתעצם. המחסור בכוח אדם הוא לא נקודתי. אנחנו חווים מחסור אמיתי של כוח אדם עם מצוקות שנצטרך להתמודד איתם בשנה הקרובה ובשנים הקרובות ואנחנו עושים כמה צעדים”.
השרה הדגישה כי הסכם השכר בין הסתדרות המורים למשרד האוצר לא מתקדם כפי שהיא חשבה, וכי היא מקווה שבימים הקרובים יגיעו הצדדים להסכם. יחד עם זאת ציינה כי הסכם השכר בלבד, לא יעשה את ההבדל הגדול לטענתה הדרוש במערכת החינוך וצריך צעדים נוספים. “היכולת להתפתח במערכת, האפשרות להביא את החזון האישי ועוד שורה שלמה של צעדים. מסלול הכשרה של מורים הכולל תואר ראשון, שני ותעודת הוראה בחמש שנים שיכניס למערכת אנשים שמקבלים מבחינת ההכשרה הרבה יותר ממה שקיבלו עד היום. חשוב שתדעו שמערכת החינוך ומשרד החינוך מתכנסים לתוך הדבר הזה למצוא פתרונות יצירתיים”, אמרה.
בנוגע לדבריה של ברכה, ממשרד החינוך נמסר: “על רקע המחסור במורים, המשרד נוקט בשורה של צעדים כדי לצמצם את המחסור, ובד בבד לתת את מירב המענים לילדי החינוך המיוחד, שלא ייפגעו”.
