נושאים קשורים

בקרוב: שליטה באייפון ובאייפד – רק באמצעות העיניים

שורה של מאפייני נגישות חדשים צפויים להשתלב במערכות ההפעלה של ענקית הטכנולוגיה אפל. יצורפו גם יכולות בינה מלאכותית לזיהוי דיבור מוגבל והאזנה למוזיקה עבור כבדי שמיעה

“אין צוות חינוכי בשעות אחה”צ, הבן שלי חווה רגרסיה”

גן התקשורת "אייל" ברעננה נמצא בחוסר יציבות כבר שנה. הסיבה: ארבע נשות צוות יצאו לחופשת לידה, ללא תחליף הולם. האימהות פנו לעירייה: מפסידות שעות עבודה, והילדים סובלים

המדינה לא מאשרת הסעה – ופעוט מונשם נוסע למעון באוטובוס ציבורי

בחצי השנה האחרונה אימו של שחר (שם בדוי) בן השנתיים מנהלת מאבק מול הרשויות לקבלת הסעה שמותאמת למצבו הסיעודי. במקום לספק פתרונות - הן מגלגלות אחריות

אפקט המלחמה: יותר מחצי מיליון ישראלים יזדקקו לטיפול נפשי

גורמי המקצוע בתחום בריאות הנפש הזהירו בוועדת הבריאות של הכנסת: "רופאים צעירים בורחים מהמערכת הציבורית בגלל תנאי העבודה הקשים"



הכנסת דנה בהגדלת הקצבה לחטופים ששבו מהשבי

לפי ההצעה שנדונה בוועדת הרווחה, הקצבה תוכפל ל-2,600 שקלים ופדויי השבי יקבלו אוטומטית הכרה של 50% בשל הפרעת פוסט טראומה
ראשיאוטיזםהמחסור בכוח אדם: עיריית ת"א מציעה לקצר את יום הלימודים לתלמידים על...

המחסור בכוח אדם: עיריית ת”א מציעה לקצר את יום הלימודים לתלמידים על הרצף

ראש מנהל החינוך בעירייה אומרת שמשרד החינוך מתעלם מפניותיה ולכן לא הייתה ברירה. לדבריה, הכסף מרפורמת החינוך המיוחד הולך לג'ובים של המשרד, במקום לגננות ומורים

תלמידים בבית ספר
תלמידים בבית ספר

שבועיים וחצי לפני תחילת שנת הלימודים, ועדיין חסרות 550 סייעות צמודות תלמיד, 120 נשות טיפול ופרא-רפואי, 24 גננות חינוך מיוחד ו- 26 מחנכות לכיתות קטנות – וזה רק בתל אביב. הפתרון שמציעה העירייה: לסיים את יום הלימודים ב-15:30 במקום ב-17:00, מה שכמובן יקשה על הורים שעובדים.

שירלי רימון ברכה, ראש מנהל החינוך בעיריית תל אביב-יפו, פרסמה בפוסט בפייסבוק את הנתונים והוסיפה “אין איך לתת שירות חינוכי טוב לילדים שצריכים יותר מכולם. זה בכל הארץ, בכל הגילים”.

בפוסט האשימה את משרד החינוך כי הוא זורה חול בעיני ההורים במטרה להשתיק את הבעיות הקיימות כדי ליצור שמירה על שגרה מדומה. “בכל יום מבטיחים להורים שלל טיפולים וסיוע. אבל אין מטפלות, קלינאיות, תרפיסטיות. אין. מאפשרים להורים לבחור כיתה קטנה או שילוב, אבל אין מחנכות ואין סייעות. וכל יום המספרים (של האבחונים) עולים ועולים”, היא כתבה.

משרד החינוך מצידו, דיווח לאחרונה בעצמו כי בסך הכל חסרים במערכת החינוך 5,671 מורים וגננות, ומתוכם חסרים 1,103 אנשי צוות לחינוך המיוחד. שרת החינוך, ד”ר יפעת שאשא ביטון, ביקשה ממשרדה להכין תוכנית לאומית אסטרטגית להתמודדות עם המחסור במורים ולהשבחת איכות ההוראה. “אנחנו בשיאו של משבר חמור בכוח אדם, שהתעצם בשנים האחרונות ומסכן את עתידה של מערכת החינוך”, אמרה השרה, אבל לא התייחסה לפתרון לשנת הלימודים הקרובה.

אין פתרון אחר

“אנחנו חושבות שזה הפיתרון היחיד האפשרי”, אמרה הבוקר (ב’) ברכה בראיון ל”סדר יום” של קרן נויבך, והוסיפה שהיא מעדיפה להודיע על כך עכשיו, ולא ברגע האחרון. “זו החלטה לא פופולרית. זו פגיעה מהותית בחיי המשפחה. אם ילד מסיים ב-17:00 ומגיע ב-18:00 הביתה מול ילד שמסיים ב-15:30 ומגיע הביתה ב-16:30, זו החלטה לא קלה”, אמרה רימון.

“צריך להבין שיש גדילה באבחונים של ילדים על הספקטרום”, המשיכה. “פעם היה אחד ל-300 והיום אחד ל-65 ילדים. המצוקה של כוח האדם היא קשה. כיתת תקשורת צריכה שתי משמרות של מחנכות ושתי משמרות של גננות”, היא הסבירה. על ידי קיצוץ משמרת אחרי הצהריים, אפשר להסתדר עם כוח האדם הקיים.

רימון ברכה התייחסה לכך שתוכנית כזו עובדת כבר כעת בקייטנות הקיץ של העיר, שהסתיימו ב-15:00. לטענתה, ההורים הבינו את המצב הקיים והסכימו שיום הלימודים יתקצר. “משרד החינוך הבטיח להורים שתהיה למידה רגילה גם בקייטנות הקיץ, אך בפועל לא היו גננות כי הן לא מחויבות לעבוד בקיץ”.

“הכסף הולך לג’ובים”

רימון ברכה אמרה עוד בריאיון כי ועדות האיפיון והזכאות לא הולמות את הנתונים בשטח שיש לרשויות המקומיות. היא העבירה ביקורת על הרפורמה בחינוך המיוחד, שהייתה אמורה להקל על המצב, אך הרעתה את התנאים. לדבריה, הועדות קובעות זכאיות שונות לילדים לקבלת טיפולים וסייעות, אבל בשטח אין כוח אדם, והמצוקה מורגשת.

“הייתה פה חוסר הבנה מה זה הרפורמה של החינוך המיוחד ומה המשמעות שלה. אין בסיס לכוח אדם הקיים היום במערכת, לבסס את הרפורמה”, ציינה ברכה. “עלות הרפורמה הייתה 59 מיליון שקלים לפי ועדת החינוך בכנסת (…) 55 מיליון שקלים הלכו ליושבי ראש של ועדות האיפיון והזכאות (…) כלומר לג’ובים של מפקחים של משרד החינוך, כשהרשויות המקומיות עשו את זה מצוין”.

לדבריה, זה נתון משוגע. “כל רפורמה מגיעה עם המון בעלי תפקידים, למה לא לתת אותם לבתי הספר והרשויות המקומיות, תנו למורים לגננות לצוותים לילדים דרך המבוגרים. זה קשה לי לצאת נגד הקולגות והמערכת, אבל אני מרגישה שזה החובה שלנו מול מערכת שרק משמרת את עצמה”, סיכמה.

ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה.

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות