“אנחנו רוצים להקים מנהלת מיוחדת לאנשים עם מוגבלות תחת משרד ראש הממשלה, כדי שכל הגורמים יהיו תחת גוף אחד, וההורים לא ירוצו סביב עצמם ובין המשרדים השונים”, כך הבטיח השדרן אבי מימרן, שייצג את מפלגת ש”ס בפאנל שנערך בזום בפני משפחות מיוחדות בארגון עמותת “קשר”.
מימרן, שבנו איציק הוא על הרצף האוטיסטי, אמר שוועדת החינוך המיוחד צריכה להיות נפרדת מוועדת החינוך הכללית בכנסת. “אנחנו רוצים לייצר שלושה מסלולים של צרכים מדרג א’, ב’ וג’ ועל פי הצרכים האלו, האנשים יקבלו את התמיכה לפי הסל המתאים עבורם”, הסביר הבוקר ל”שווים”.
עוד אמר השדרן החרדי כי עד היום מדינת ישראל הסתכלה על אנשים עם מוגבלות כבעלי לקויות, ולא הסתכלה על הצרכים האישיים של בני האדם מאחורי המוגבלות. הוא הסביר כי יכול להיות ילד עם אוטיזם, שהוא גם נכה ועיוור למשל. הסל הרגיל של האוטיזם לא מתאים לו, מכיוון שהוא בתפקוד נמוך ודורש מצב סיעודי והוא מצריך פתרונות אחרים. לכן, אמר מימרן שהמדינה צריכה להתאים לכל אדם את סל התמיכה המתאים עבורו. “כל השרים מסכימים לכך כבר היום”, הוא הוסיף. “המדינה מבזבזת כספים רבים למען אנשים עם מוגבלות שלא תמיד צריכים את כלל השירותים השונים, ולכן כל טיפול יהיה כאן ייעודי לסל הזכויות של אותו אדם”.
“חוק מהפכני”
את הפאנל הנחתה אשת התקשורת אורלי וילנאי והשתתפו בו ח”כ שירלי פינטו (המחנה הממלכתי), ח”כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), ח”כ אפרת רייטן (העבודה), עידית סילמן עד לאחרונה ח”כית (הליכוד), עו”ד אומיימה חאמד (מרצ) ועו”ד עדי עזוז (יש עתיד).
חברת הכנסת רייטן התייחסה לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות שחוקק בשנה שעברה: “זה היה חוק מהפכני שהרבה שנים ניסו לקדם, ומכל מיני סיבות הוא לא קודם במשך עשור. החוק מעניק, בין היתר, פטור מתור לאנשים עם מוגבלות, תיקון חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות ומתן כוח לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שיוכלו להטיל קנסות של עשרות אלפי שקלים על עסקים לא נגישים. “היו פה אנשים ששמו את האנשים עם מוגבלות בראש סדרי העדיפויות, היה אכפת להם ועם האנשים הנכונים אפשר לשנות דברים גם בכנסת הבאה”, אמרה עוד.
“חובה לתקן”
חברת הכנסת סילמן דיברה על הוועדה שהקימה בתחומי התפתחות הילד, תוכנית להבאת כוח אדם נוסף במערכת הבריאות בתחומי הפרא-רפואיים, תוכנית חומש והעברת תקציבים למערכות הבריאות בפריפריה יחד עם ח”כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד). “במרכזים המטפלות הפרא-רפואיות לא רוצות לעבוד והמחירים של המטפלות הפרטיות מאמירים”, אמרה, “חובה לתקן את זה”. היא הוסיפה: “ילד שנמצא במסגרת שמגיעות לו 14 שעות טיפול הכוללות קלינאות תקשורת, ריפוי ועיסוק ופיזיותרפיה – לא יכול להיות שהוא יקבל שעתיים בלבד במסגרת החינוכית. הוא יצטרך להשלים את זה אחרי הצהריים עם ההורים שלו במקרה הטוב, אם הוריו יכולים, או במקרה הרע הם יאלצו לוותר”.
ח”כ פינטו הצטרפה לדבריה של סילמן לגבי המצב הקשה במרכזי התפתחות הילד, ושיתפה את הצופים בחיפושים שלה אחר קלינאית תקשורת לשני בניה שנולדו חירשים ונמצאים במסגרות החינוך המיוחד. “אני מחפשת כבר כמעט שלושה חודשים קלינאית תקשורת ואין”, אמרה. לדבריה, הפתרונות שחייבים להיות הם שיפור התנאים של המטפלים הפרא-רפואיים, הסייעות והמלווים, כדי שיהיה יותר כוח אדם. כמו כן, המליצה על פתיחת השוק הפרטי למטפלים פרא-רפואיים ולקופות החולים שיעבדו עם טופסי 17.
חברת הכנסת וולדיגר התייחסה גם היא לדבריהן של סילמן ופינטו, ואמרה: “חלק מהמצע שלנו זה להוריד חסמים ולצמצם ביורוקרטיה. נעשה את כל מה שאנחנו יכולים כדי לפשט את כל התנאים והזכויות לאנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם. אין להם כוח ואנרגיות להתעסק עם ביורוקרטיה ורגולציה. די להציק למשפחות מיוחדות, צריך לשים להם שטיח אדום שילכו בבטחה. זה לא יקרה ביום, אבל אני מתחייבת לעשות את המקסימום ואת בני המשפחה ונעשה את זה”.
“לא נוותר”
לאורך כל הפאנל, הורים לילדים עם מוגבלות שאלו שאלות רבות, בין השאר בנוגע לתיקון לחוק החינוך המיוחד, אבל הנושא עצמו לא עלה בפאנל. כמו כן, התלוננו ההורים על האפליות השונות בין המוגבלויות, וטענו שראש הממשלה לפיד מקדם חקיקה סלקטיבית, לכאורה, למען אוכלוסיית אנשים על הרצף האוטיסטי בשל קרבתו לנושא.
עוד התלוננו על כך שנכון להיום 1,500 ילדים עדיין נמצאים ללא מסגרת חינוכית ושקיצוץ השעות בגני התקשורת פוגע בהם. לשאלות אלה, למשתתפות הפאנל לא היו את תשובות והן הפנו אותן לפנות אליהן באופן פרטני, שינסו לעזור בנושא.
איש התקשורת מימרן סיכם את הפאנל ברוח אופטימית, וטען כי חברי הכנסת צריכים להתעורר. הוא ציין כי אם פעם ראשונה מפלגה תכניס להסכם הקואליציוני שלה את נושא החינוך המיוחד, לפני הכספים הקואליציוניים, דברים יתחילו לזוז. “אנחנו 20 שנה במלחמה, לא נוותר. הורים לא להתייאש ולא ליפול כל הזמן לדרוש את שמגיע”.
