נושאים קשורים

ביטוח לאומי מחזיר 45 מיליון שקל לקשישים סיעודיים

לאחר בדיקה מקיפה נמצא כי 47,025 קשישים מקבלי קצבת סיעוד לא השתמשו בשירותים הקבועים שלהם ולא פנו לקבלת הקצבה, ולכן קיבלו החזר

“הכניסו לסל תרופה שתמנע מילדינו הנכים זיהום נשימתי”

חלק מהילדים עם מוגבלות שכלית, שיתוק מוחין ואוטיזם סובלים מבעיה חמורה שטרם אושרה לה תרופה בישראל. אחרי שנים של עבודת הכנה, הורים מעמותת "מיוחדים" פועלים כדי לשנות זאת

צפו: המסרונים האובססיביים לגרושה שעלו לאב במחיר כבד

אב לבן עם צרכים מיוחדים הגיש תביעה נגד גרושתו, אמו של הילד; אחרי שהשופט נחשף לאינספור הווטסאפים הכפייתיים ששלח לה – הוא "התהפך עליו"

סוף לאפליה: משפחות אומנה יקבלו גמלת ילד נכה כמו משפחות ביולוגיות

הכנסת אישרה אמש בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ יצחק פינדרוס בנושא. משפחות האומנה יהיו זכאיות גם להטבות והזכויות הנלוות



נכה על כיסא גלגלים סורבה לקבל תג נכה: “מזלזלים באדם סובל”

למרות 100 אחוזי הנכות ומחלת העור הנדירה שלה, משרד התחבורה סירב לבקשתה של שמרית ברק: "התנועה ללא רכב לא תחמיר את מצבה הרפואי"
ראשיחדשותעל רקע המלחמה: נדחה בשנה וחצי חוק הדגל עבור אנשים עם מוגבלות

על רקע המלחמה: נדחה בשנה וחצי חוק הדגל עבור אנשים עם מוגבלות

פרסום ראשון: "חוק שירותי הרווחה", שנועד להעביר אנשים עם מוגבלות מהמוסדות למגורים בקהילה, נדחה ליולי 2025 - ואולי אף יותר. המשמעות: חיסכון לממשלה של 750 מיליון שקלים. הנימוק לדחייה של משרד הרווחה: צריכים עוד זמן להיערך

שר הרווחה יעקב מרגי. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר הרווחה יעקב מרגי. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בתזמון מצער, דווקא ביום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלויות (3/12), הודיע אתמול משרד הרווחה והביטחון החברתי על דחייה של שנה וחצי בתחילת יישום חוק הדגל שלו: חוק שירותי הרווחה. זאת על רקע הקיצוצים הנרחבים בתקציבי הממשלה בשל המלחמה בעזה. מדובר על “חיסכון” של כ-750 מיליון שקלים – על חשבון אחת האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית.

החוק עצמו נועד להסדיר מעבר של אנשים עם מוגבלות אל הקהילה ולצמצמם באופן הדרגתי את מגוריהם במסגרות מרובות דיירים. זאת, מתוך הבנה כי אדם עם מוגבלות צריך לגור בקהילה כאחד האדם עם עזרה ושירותים קהילתיים, ולא עוד במעונות או בהוסטלים שם הוא חשוף לפגיעה – כפי שנכתב בדוח הוועדה הציבורית לבחינה דרכי הניהול וההפעלה של מסגרות דיור חוץ ביתיות לאנשים עם מוגבלויות. נשיאת בתי משפט השלום בדימוס, השופטת שולמית דותן, כתבה בדוח: “בהוסטלים ישנם תנאים לא אנושיים. כלל הדיירים צריכים לעבור לגור בקהילה”.

החוק כלל אנשים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית-התפתחותית, מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית, מוגבלות מוטורית, מוגבלות ראייה, מוגבלות שמיעה ועיכוב התפתחותי.

בעקבות הדחייה תידחה התוכנית להעביר דיירים מהוסטלים לדיור בקהילה, כפי שהחוק מבטיח לעשות. הכניסה למעון “בני ציון” (צילום: אביחי חיים)

המועד המקורי של כניסת החוק לתוקף היה ראשית שנת 2024. לאחר הדחייה ייכנס החוק לתוקף רק ביולי 2025 – דחייה של 18 חודשים – עם אפשרות לפי החלטת שר הרווחה לדחות את החוק אף יותר – לינואר 2026. התקציב עבור מימוש החוק היה אמור לעמוד על כחצי מיליארד שקל לשנה. עתה, עם דחיית החוק, למעשה יקוצצו מתקציב משרד הרווחה חצי מיליארד שקלים ל-2024 ועוד כ-250 מיליון שקלים למחצית הראשונה של 2025.

החוק ההיסטורי עבר בכנסת לפני כשנה וחצי, ב-27 ביוני 2022, זמן קצר לפני שהכנסת הקודמת התפזרה. מי שהוביל אותו היה שר הרווחה באותה התקופה, ח”כ מאיר כהן (יש עתיד), ביחד עם ח”כ אפרת רייטן (העבודה), יו”ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 42 ח”כים מהקואליציה והאופוזיציה, מתוך תמימות דעים שעל חשבון אנשים עם מוגבלויות לא עושים פוליטיקה.

תקציב הישיבות גדל ל-1.7 מיליארד שקל

בשבועות האחרונים נשמעה ביקורת רבה על הממשלה, ברקע המלחמה בעזה, בנושא הכספים הקואליציוניים שמועברים גם בימים אלה לחינוך החרדי ולישיבות, וכן להעלאת שכר המורים ברשתות החינוך החרדיות שלא מחייבות ללמוד לימודי ליבה בחצי מיליארד שקלים, מ-1.2 אשתקד ל-1.7 מיליארד שקלים בתקציב 2023.

ולמה עוד יש כסף? תקציב התרבות החרדית במשרד החינוך יעמוד על 77 מיליון שקלים, וקוצץ רק במעט מ-93 מיליון שקלים. משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות של השרה אורית סטרוק הוגדל מ-34 מיליון שקלים ל-52 מיליון שקלים.

סיבת הדחייה הרשמית? “לא הספקנו להיערך”

לפי תזכיר החוק שהוציא משרד הרווחה, הסיבות לדחיית חוק הרווחה הן רבות. מלבד מלחמת “חרבות ברזל” שהביאה להסטת תקציבים, טוענים במשרד הרווחה גם כי מאז חקיקת החוק לא הספיקו להתקין את התקנות הנדרשות ולהשלים את הפעולות הנדרשות לשם ההיערכות ליישומו של החוק – כמו למשל ההליך המשמעותי של שיתוף הציבור שנערך בשנה החולפת.

על רקע טענה זו שווה להזכיר כי החוק עבר עוד בקיץ 2022, והייתה למשרד שנה וחצי להעביר תקנות – לא מעט זמן ובוודאי לא עניין שמצדיק דחייה של 18 חודשים נוספים ביישום החוק.

במשרד הרווחה טוענים עוד להגנתם כי התגלה עומק המורכבות של המשימה, והצורך בביצוע חשיבה מעמיקה לשם גיבוש ההסדרים המוצעים בתקנות, בשיתוף מספר רב של גורמים במשרד הרווחה ומחוצה לו. עוד הם מציינים כי גם אחרי שהמשרד יסיים לגבש את טיוטות התקנות, תידרש עוד עבודה רבה על עצם קיום החוק מול הגורמים הממשלתיים על התקנות, ובכלל זה, בין השאר, בתיאום מול המשרדים הממשלתיים האחרים, קבלת הערות הציבור, התייעצויות, אישור ועדת הרווחה בכנסת ועוד.


**************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
**************

לצד זאת, במשרד מציינים כי תוכנן פיילוט בשנה הקרובה לקראת החלת החוק (הדחוי), במהלכו יוקמו 24 דירות בקהילה שבהן עד שישה דיירים, שגרו במעונות או בהוסטלים. הפיילוט יכלול תמיכה מרובה למתן מענה לתעסוקת הדיירים בשעות הבוקר מחוץ למסגרת הדיור, ובשעות אחר הצהריים והערב בתוך מסגרת הדיור; מתן תמריצים כספיים למפעילי מסגרות מרובות דיירים, לשם העברת דיירים לדיור בקהילה; וחלוקה של מסגרות הדיור הגדולות ליחידות קטנות יותר. במשרד מציינים כי יידרש עוד זמן לשם הליך יישום החוק והתקנת התקנות.

עוד ציינו במשרד כי נוכח האירועים הביטחוניים החמורים, גויסו מאות אלפי חיילי מילואים לצורך הלחימה – ובהם חלק משמעותי מעובדי מינהל המוגבלויות שעוסקים בהיערכות ליישום החוק, וכן עובדים רבים ממשרד הרווחה. “עובדי המינהל נדרשים להתמקד בניהול החירום של מסגרות ושירותים שונים המיועדים לאנשים עם מוגבלות, ובכלל זה פינוי מסגרות לאנשים עם מוגבלות מאזורי הלחימה, מתן שירותים לאנשים עם מוגבלות שפונו מאזורי הלחימה, התאמת שירותים למצב החירום, גיבוש נוהלי חירום וכיוצא באלה. כתוצאה מכך, חל עיכוב משמעותי בקידום הטיפול בתקנות ובביצוע הפעולות הנדרשות לשם יישום החוק בזמן המלחמה. נכון למועד זה, ישנו חוסר ודאות רב לעניין משך תקופת החירום כתוצאה מהמלחמה. חוסר ודאות זה מדגיש את הצורך בדחיית המועד ומתן סמכות לשר לדחות את המועד בתקופות נוספות, כמוצע בתזכיר החוק”, נכתב בתזכיר.

אלכס פרידמן, מייסד ויו”ר ארגון “נכה לא חצי בן אדם”, פנה לשר הרווחה יעקב מרגי ולגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה והבהיר: “אנחנו מבינים את מצוקת השעה והקושי ליישם את חוק שירותי הרווחה בזמן בעקבות המלחמה. יחד עם זאת, אנחנו דורשים שהתקציב המיועד לחוק יגיע לאנשים עם מוגבלות ביישום סל הסיוע הדחוף לאנשים עם מוגבלות, בדגש על העלאת הסיוע בשכר דירה וסעיפים נוספים. לא ייתכן שהאוכלוסייה שלנו תיפגע פעם נוספת ותישאר בתחתית סדר העדיפויות. עמדה זו נתמכת על ידי ארגונים רבים, כולל אלו שעמדו בחזית חוק שירותי הרווחה, וככל שנדרש נצא למאבק משותף”.

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות