???
יוסי מאזור השפלה שואל:
בני, בן 17.5, מאובחן על רצף האוטיזם בתפקוד בינוני. הוא מוכר בביטוח הלאומי מגיל 3. הפרוצדורה לא הייתה מורכבת. הגשנו את המסמכים הרפואיים הנדרשים, וקיבלנו הכרה. הבנתי כי בגיל 18 נבחנת מחדש זכאותו לקבלת קצבה מהביטוח הלאומי. אשמח להבהרה אם התהליך זהה, ובכלל איך כדאי להיערך לוועדה הרפואית.
!!!!
אנחנו עונים
שלום יוסי. הפנייה אל הביטוח הלאומי לקצבת נכות כללית אכן דורשת היערכות נכונה. הדבר נכון במיוחד בהתייחס לאוטיזם.
עד גיל 18 קצבת ילד נכה ניתנת בהתבסס על סעיף אוטיזם בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה). מגישים אבחון, ומקבלים הכרה. מגיל 18 המצב שונה. הזכאות לקבלת גמלה נבחנת בשני שלבים:
א. קביעת נכות רפואית – בנכות כללית אין סעיף של “אוטיזם”. רופאי הביטוח הלאומי קובעים נכות רפואית על סמך מוגבלות שכלית התפתחותית (מנת משכל) או ליקוי נפשי (תפקודי). רב המקרים נבחנים על פי סעיפי ליקוי נפשי, ומה שנבדק זה התפקודי היומיומי – עצמאות בפעולות יומיום והבנת משמעותן.
רק מי שנקבעת לו נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות, או 40% משוקללת (כאשר ליקוי אחד הוא 25%), עובר לשלב בדיקת דרגת אי-כושר עבודה.
ב. קביעת דרגת אי כושר – בשלב זה נבחנים אי כושר ההשתכרות ותפקוד במשק בית. מי שנקבעת לו דרגת אי כושר בשיעור של 60% לפחות, זכאי לגמלת נכות כללית.
המקום של ההורה חשוב מאוד! יש לשים דגש על הקשיים ולהעמיד את הביטוח הלאומי בפני תמונת מצב מציאותית ואמיתית, בהתייחס לתפקוד היומיומי ולקושי בהשתכרות. יש לצרף לתביעה מסמכים רפואיים, דו”חות מהמסגרת והגורמים המטפלים – עם תיאור קשיי התפקוד.
אנחנו ממליצים מאוד לצרף גם מכתב נלווה שלכם, עם הסבר מפורט על מהלך היומיום, בצירוף דוגמאות ממחישות. כל פרט קטן חשוב!
במהלך הוועדה הבוגר מתבקש לתאר את מצבו ותפקודו. הוא מקבל את המקום לבטא את עצמו. בשלב שבו ההורה מדבר על ילדו, ניתן לתאם מראש עם מזכיר הוועדה שכחלק “פרוצדורלי” יבקשו מהילד לצאת לכמה דקות (ובמידת הצורך תדאג לו לליווי), כדי לאפשר להורה להתייחס ולתאר את המצב כפי שהוא רואה אותו.
חברי הוועדה הרפואית אינם תמיד יודעים לזהות את המצב האמיתי ועלולים להסתמך על מצג כזה או אחר מפי ילדך, שלעיתים אינו תואם את המציאות.
על ההורה להבהיר לדוגמה כי מראה מטופח של ילדו הוא אך בזכות מעורבות של ההורה – בקניית הבגדים, התאמה ודאגה למראה אסתטי. או שהצהרות אופטימיות של הבוגר על לימודים ו/או עבודה אינן עומדות במבחן המציאות; למשל, באמצע כל מטלה הוא מסוגל פשוט לקום וללכת; או שביצוע פעולות יומיומיות נעשה תוך חוסר הבנת משמעות הדברים. לדוגמה: “אני מתקלח בעצמי”, כאשר בפועל משחק עם המים והסבון ואינו מבצע כל פעולת רחצה. בסופו של דבר, חשוב לדאוג לקבל מהביטוח הלאומי את המענה המקיף ביותר עבור ילדך.
בכל בעיה, יוסי, אתה מוזמן לפנות אל מרכז הסיוע ומיצוי הזכויות של עמותת “קשר”. נשמח מאוד לסייע. במייל [email protected] או בטלפון 1-700-501-601
*** חשוב לציין כי הטור הזה אינו עוסק בקצבת שירותים מיוחדים, המשולמת לבוגרים שזקוקים לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היומיום, והיא ניתנת בנוסף לקצבת הנכות הכללית.
גם לכם יש שאלה חשובה? מוזמנים לפנות אלינו
במסגרת המדור “טוב ששאלתם”, אתם, הקוראים, מוזמנים לשלוח שאלות הנוגעות לזכויותיכם כאנשים עם מוגבלות או כבני משפחה של ילדים/בוגרים עם מוגבלות, והמומחים של “קשר” ישמחו לענות לכם.
השאלות יכולות לעסוק בכל תחומי החיים: קצבאות נכות, הנחות והטבות כספיות ואחרות המגיעות לכם, זכויות במערכות החינוך, הבריאות והרווחה, תעסוקה, נגישות ועוד. את השאלות אתם מוזמנים לשלוח ללינק הבא.
אנחנו נבחר שאלות מעניינות או כאלה שרלוונטית למספר גדול של אנשים, ונפרסם אותן עם התשובה כאן במדור. אנחנו מתחייבים שזהותכם האמיתית תישמר בסוד (השמות שיפורסמו יהיו בדויים).
שימו לב! אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות להשתמש בשאלות שלכם, ועליכם לקחת זאת בחשבון כאשר אתם פונים אלינו. שוב, שמותיכם האמיתיים לא יופיעו בפרסומים. כמו כן, חשוב להדגיש כי התשובות במדור אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים, “קשר” או מערכת “שווים”, אחראים לתוצאות השימוש בהן.
מדורים קודמים:
סייעת רפואית אישית בכיתת חינוך מיוחד? יש כזה דבר
יש ילדים שזכאים להסעה לבי”ס גם אם הוא לא מרוחק מהבית
מי מחליט כיצד להשתמש בשעות הסיוע שמקבל ילד משולב
אילו זכויות מגיעות להורים לילדים (ובוגרים) עם מוגבלות במקום העבודה
מדור חדש: אתם שואלים על זכויות של משפחות מיוחדות, אנחנו עונים
