“אמרו לילד שלי שהוא פרא אדם, שהוא אוכל בצורה מלוכלכת, ושעדיף שהוא ישחק בבובות כי אין לו חברים”, טוענת אימו של יאר בידרמן בן השמונה, תלמיד על הרצף האוטיסטי בתפקוד נמוך מחולון, שטרם נמצא עבורו שיבוץ מתאים לקראת תחילת שנת הלימודים הקרובה.
“הוא עבר התעללות רגשית קשה בבית הספר הנוכחי שלו, עד כדי כך שנאלצתי להוציא אותו משם”, מספרת עוד אימו, אלינור, ל”שווים”. “מחודש יוני הוא לא הלך לבית הספר, ובמצב הנוכחי נראה גם שהוא לא ילך גם השנה. הילד שלי הגיע למצב שהוא לא יכול לספוג עוד, אף אחד במסגרת לא הבין אותו, ונוצרו בו תסכולים רבים”.
יאר מתמודד עם הפטוניה (מתח שרירים נמוך) ודיספרקסיה (קושי בתנועה או בתיאום תנועות בסיסיות בין איברים שונים), ולכן צריך התייחסות מיוחדת. הצוות החינוכי בבית הספר שבו למד עד סוף השנה שעברה לא העניק לו את הסיוע לו היה זקוק.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
בידרמן עובדת בחינוך המיוחד כמטפלת באומנויות, ומודעת לחשיבותה של ההקשבה, העזרה וההבנה כפתח להצלחת הילד. “לא היה את זה כאן”, היא מוסיפה. “הוא היה חווה תסכולים רבים, והרגיש שהוא לבד מול כולם. כשלא התייחסו אליו אז הוא היה קם ומסתובב בכיתה, ובתגובה לכך היו מוציאים אותו החוצה. הזעיקו אותי לשווא עשרות פעמים לבית הספר בשל התנהגויות שונות של יאר. כשהייתי לוקחת אותו הביתה הוא היה רגוע מאוד. זה אומר שמשהו במסגרת שם לא עבד, ואף אחד לא ניסה לבוא לקראתו”.
בידרמן טענה כי לאור כמות הפעמים שהגיע השנה לבית הספר החליטה לקחת אותו לטיפולים פרטיים רגשיים, במסגרתם השתפר מצבו, והוא שיתף פעולה בצורה מדהימה. היום הוא מטופל ב”מכון חיבורים” אצל פסיכולוגית קלינית. לאחר מספר טיפולים אבחנו אותו עם פוסט טראומה וחרדות שהיו יוצאים בהתקפי זעם שונים.
ההצעה: בית ספר חדש – באלעד
לדבריה של האם, על אף המודעות למצב המורכב של בנה והדוח הרפואי המציין את מצבו הנפשי, ממאנים למצוא לו מסגרת חלופית מתאימה. כשפנתה לעיריית חולון, בבקשה לשבצו בבית ספר אחר ומתאים עבורו, השייך למגזר הממלכתי-דתי, קיבלה הצעה מרחיקת לכת ומכעיסה. “הציעו לי לשבץ אותו בבית ספר בעיר אלעד”, מספרת האם בתסכול רב. “יאר לא יכול לנסוע יותר מ- 45 דקות ברכב בגלל המוגבלות שלו. פתרונות באלעד, לוד או רמלה לא רלוונטיים עבורו”.
בשלושת החודשים האחרונים המשפחה מבצעת מאמצים רבים במציאת מסגרת דתית מתאימה בסביבה. “התשובות שניתנות לי הן בסגנון ‘אין מסגרת, תסתדרי’. הבן שלי מטופל כעת בכדורים לחרדות ותרופות שונות לוויסות רגשי. עברה עליו ועלינו שנה מהגיהינום, ואני לא מתכוונת להחזיר אותו לשם. אי אפשר להתעלל בילד שנה שלמה ובסוף עוד להגיד לי שאין מסגרת עבורו”.
עיריית חולון: “נמשיך במאמצים לסייע ליאר”
מעיריית חולון נמסר: “יאר בידרמן לומד בשנתיים האחרונות בכיתת תקשורת בבית הספר ‘ביאליק’, בעיר, העונה על צרכיו. מאחר שההורים ביקשו להעבירו למגזר הממלכתי-דתי, העירייה שלחה בקשות שיבוץ למספר רשויות, וכן נעשתה פנייה למפקחת למציאת מסגרת מתאימה”.
“לצערנו, התקבלו תשובות שליליות ממספר רשויות בשל היעדר מקום. יחד עם זאת, מאחר שמערכת החינוך המיוחד היא דינמית, ממשיכים המאמצים מצד מנהל החינוך העירוני למציאת מסגרת ממלכתית דתית. חשוב להדגיש, שבכל המגזרים בחינוך המיוחד ניתן מענה מותאם ומקצועי לצורכי הילד”.
