תחת הגל השני של הקורונה, שנת הלימודים תשפ”א הולכת ומתקרבת. בקרוב צפוי משרד החינוך לפרסם את המתווה שלו לקיום שנת הלימודים בצל הנגיף, כולל בחינוך המיוחד. אבל עוד לפני כן, מה שכבר ברור הוא שלפחות לעשרות אלפי ילדים עם מוגבלות המשולבים במוסדות החינוך הרגילים, וגם למשפחותיהם, הולכת להיות בעיה.
לפי דיווחים שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת, במסגרת המתווה מתוכננים גני הילדים לפעול החל מ-1 בספטמבר כרגיל. כיתות א’ עד ג’ אמורות ללמוד חמישה ימים בשבוע. המשמעות היא שהתלמידים המשולבים בשכבות אלה צפויים פחות או יותר לשגרת לימודים רגילה, יחד עם המשלבות שלהם.
בכיתה ד’, כך דווח, צפויים הילדים ללמוד ארבעה ימים בשבוע. בשכבות ה’ עד י”ב, לעומת זאת, התוכנית היא שהילדים ילמדו לפחות פעמיים בשבוע בבית הספר, ובשאר הזמן ילמדו מהבית דרך הזום. כאן כבר יש בעיה גדולה לילדים המשולבים, מכיוון שהרשויות המקומיות לא מאשרות למשלבות להגיע לבתים שלהם, כפי שהיה גם בגל הקורונה הראשון.
פנינו בימים האחרונים למשרד החינוך וביקשנו לברר מה הולך לקרות עם הילדים המשולבים בשנת הלימודים הקרובה, בדגש על למידה מהבית. במשרד אמרו כי ההמלצה שלהם היא לאפשר למשלבות להגיע לבתי הילדים כדי לסייע להם בלמידה מרחוק (כאמור, רוב הלמידה מכיתות ה’ ומעלה היא מרחוק), אולם לדבריהם ההחלטה בנושא נתונה לרשויות המקומיות, שהן המעסיקות הישירות של המשלבות, ולא משרד החינוך.
פנינו למרכז השלטון המקומי, המאגד את הרשויות המקומיות בישראל, וביקשנו את התייחסותם לנושא. מהשלטון המקומי מסרו לנו כך: “הרשות המקומית כמעסיק הדואג לביטחונם ושלומם של עובדיו לא יכול לשלוח עובדים לבתים שאינו מכיר את סביבת העבודה בהם ואת רמת הסיכון לחשיפה לנגיף. הרי בבתים אין ‘תו סגול’, ואיש איש יעשה כראות עיניו בד’ אמותיו. נדגיש כי גם ההסתדרות מתנגדת לכך בהיעדר התאמה למקום העבודה – אין מוגנות, אין מוגנות פיזית, אין הגנה מפני מחלה ואין שמירה על בטיחות וגהות”.
המשמעות של מדיניות זו היא שמכיתה ה’ ומעלה, היכן שהתלמידים צפויים להגיע לבית הספר פעמיים בשבוע, ילד משולב לא יזכה לליווי צמוד של המשלבת לפחות שלוש פעמים בשבוע. רק כדי להבין את המספרים, בשנת הלימודים הקודמת למדו בכלל מערכת החינוך כ-160 אלף ילדים משולבים, כך שההחלטה המדוברת פוגעת בעשרות אלפי, אולי אפילו עד 100 אלף תלמידים.
“זה מצב בלתי נסבל עבורנו”, אמר ל”שווים” משה, אבא לילד אוטיסט (14) המשולב בחטיבת ביניים בעיר באזור המרכז. “זה מה שהיה גם בגל הראשון. המשמעות היא שאין מי שמלווה את הילד בזמן הלימודים בזום, והוא לגמרי הולך לאיבוד. זום זה ברדק לא יותר קטן מכיתה, והוא חייב תיווך בשביל להצליח ללמוד משהו.
“עכשיו זה אפילו עוד יותר גרוע”, ממשיך האבא, “כי בגל הראשון חלק מהזמן אנחנו, ההורים, היינו איתו בבית. מה עושים עכשיו, כשאנחנו חייבים לצאת לעבודה כדי לפרנס את המשפחה? מי יהיה איתו בבית אם למשלבת אסור? כרגיל, זה ייפול עלינו ונצטרך לשלם בייביסיטר. פשוט נמאס מזה”.
יש לצין כי העמדה של השלטון המקומי מנוגדת לעמדה שגיבשה ועדה מיוחדת שישבה על הנושא במסגרת שולחן עגול במשרד ראש הממשלה, ושעליה דיווחנו לאחרונה כאן ב”שווים”. הוועדה, שהתבקשה להפיק לקחים מהגל הראשון של הקורונה, המליצה על המשך העסקת הסייעות האישיות של הילדים במהלך משבר הקורונה, “גם כאשר מוסדות החינוך פועלים מרחוק, וצריך לאשר להן להגיע לעבוד עם התלמיד בביתו, או לפחות מרחוק”.
לדברי הוועדה, יש לתת מענים לתלמידים משולבים באמצעות “שמירה על רצף טיפולים ומענים לכלל התלמידים המשולבים בכל רמות התפקוד (כולל הגבוהות) בטיפולים מרחוק, גם כאשר מדובר על טיפולים פיזיים. המענים לתלמידים משולבים צריכים להינתן כך שלא יפגעו בהיותו של התלמיד המשולב חלק מכיתה רגילה שצריך ללמוד איתה. הסייעות האישיות צריכות להישאר מועסקות וצריך לאשר להן להגיע ולעבוד עם התלמיד בביתו או לפחות מרחוק”.
בין השאר ישבו בוועדה רחלי אברמזון, מנהלת האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, מימי פלצ’י ממשרד החינוך, עו”ד רויטל לן כהן מ”קואליציית הורים לילדים מיוחדים” וגליה גרנות מקרן משפחת רודרמן. המלצות הוועדה הועברו לבחינת מנכ”לי משרדי הממשלה השונים.
