מאת רלי פיזנטי
הטיעון התפיסתי, כתבתי כאן בשבוע שעבר, קובע שהמרחק בין התא הבודד ליקום האינסופי עומד ביחס הפוך למרחק בין האדם לאמונתו הדתית.
מאחר שאמונה דתית, אחת מתוך רבות, היא למעשה ידע נרכש כמו כל מקצוע אחר, ומתוך הנחה כי הטיעון התפיסתי נכון הוא, הרי שאני יכול לגזור מכך פסוקים העוסקים בנו, בני האדם, הבאים לרכוש ידע ואמונה מכל סוג שהוא. אלו הם “פסוקי הטיעון התפיסתי”.
לדעתי, אסור לאמונה דתית לנכס בני אדם ותרבויות, להציג עצמה כאמת אלוהית, המנכסת דרכי חיים ומוות, הפוסלת אמונות, תרבויות ומקצועות מחקריים (המדע). הזכות והיכולת ללמוד כל דבר שמורות לכל אדם באשר הוא, ורק על אמונתו שלו חלה בלעדיות לחייו. גם על אמונה דתית חלה החובה שלא לדבר בשמם של אחרים, או לפרשם. אמונות דתיות הן אמונה לכל דבר. אמונה איננה בהכרח אמת, וצריך לזכור זאת היטב. המטרה היסודית של אמונה היא לאחד, להשכין שלום ולחיות בשלוות נפש קיומית. אי יכולת לממש מטרה זו פוגעת ומערערת את יסודותיה.
בהתנגשותה עם המדע, האמונה הדתית לסוגיה מציגה, לדעתי, מכלול של חוסר היגיון מחשבתי נטול הוכחות ממשיות. בזמן שהאמונה הדתית מדברת על הנשמה כיצירה אלוהית אשר הייתה קיימת לפני הבריאה ונשארת אחריה (בתנאים מסוימים ובהתאם להשתייכות דתית של המאמין), מציג המדע יכולות העומדות במבחן המציאות.
למשל, ברפואה ניתן למצוא את היכולת לתרום ולהשתיל איברים מכל אדם לכל אדם בלי קשר לאמונתו הדתית. כך, גם מגיפה מכה בכולם, ויכולת ההתגוננות עובדת עבור כולם. הפיזיקה עובדת גם כשלא יודעים מקיומה ומשפיעה על כלל הצומח והחי על פני כדור הארץ. מערכת השמש היא גרגר חול ביקום, ואסטרונומים מגלים עוד ועוד דברים מורכבים ומסובכים הרבה יותר מאמונה דתית.
כן, המרחק בין התא הבודד ליקום האינסופי עומד ביחס הפוך למרחק בין האדם לאמונתו הדתית. על פני כדור הארץ, האדם הוא חלק משאר החיים והצומח. גם כאן אנו מוגבלים, ולא מבינים דברים חשובים, כמו חיים של אחרים. למשל, את שפות בעלי החיים, הרגשות שלהם, יכולת החשיבה ובכלל, משמעות הנשמה שבתוכם, הידע והיכולת להתרבות באופן מובנה.
האם חשבתם פעם כיצד ציפורים שונות יודעות לבנות קן מסוים, להחליט לדגור על ביצים, להאכיל את אפרוחיהן, לבחור את המזון שיועד להן? האם תוכלו להבין ולדבר בשפת חיית המחמד שלכם? האם יכולתו של האדם לדבר בשפות שונות היא זו המייעדת אותו להיקרא “נשמה”, ולתוצאה השונה משאר החיים כאן? למדע עדיין אין תשובות, ומן הסתם גם לא לנו, בני האדם, אשר תיעלנו את יכולת החשיבה לפיתוח שפות, כתב, למידה, תיעוד וכל אלה עד לקצה יכולת התפיסה האנושית. שם, כאמור, נמצאת האמונה.
התבוננות על המוח האנושי מלידה ועד זיקנה בהיבטים ביולוגיים ופסיכולוגיים, יכולה לתרום להבנת הטיעון התפיסתי. כפי שכבר כתבתי, אמונה דתית נרכשת ומוטמעת כבר בגיל ההתפתחות. תארו לכם מצב בו היינו מונעים רכישה זו טרם לימודי המדע. צריך להבין שתינוק נולד עם אפס מידע, ולכן ניתן לעצב אותו בכל שפה, תרבות וידע שנבחר, בלי קשר למינו, גזעו והשתייכותו התרבותית. רצף החיים שיעבור, והבחירות שיעשה, ישפיעו על מבנה אישיותו והישגיו החברתיים וההתפתחותיים.
עבורי, כפי שכתבתי, הבריאה אחת היא ואין ביכולתי להבין או לפרש אותה, אלא להאמין שיש כוח נסתר מאחורי מה שאני יכול לראות ולתפוס, כל עוד אני חי. אני מאמין בעצמי, ביכולותיי לבחור מתוך למידה וניסיון, במחשבותיי ומעשיי, ובכך לעצב את חיי.
אני יכול להעיד על עצמי שאת השינויים המשמעותיים בחיים לא עשיתי על ידי בקשת תפילה, אלא על ידי בחירה בנכונות ומחויבות אישית ללמוד ולחוות את החיים בדרך אחרת. זה עבד ויש לזה תוצאות שהן מאוד חשובות עבורי, ויש בהן בכדי לתת וללמד אחרים, בהם אנשים עם מוגבלויות, על ידע מחוץ לקופסה, כלומר מעבר למה שאנחנו מורגלים ושבויים.
******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
קחו לדוגמה את קריאת הטור הזה בשפה בה הוא נכתב, עברית. עכשיו, התוודו בפני עצמכם, האם בכל פעם שקראתם את המילים “דת'” ו”אמונה” חשבתם על היהדות או על מכלול הדתות והאמונות הקיימות? זה חשוב כי זה משנה את הבנת הטור ואופן הדיון בו. זה מלמד על תעתועי המוח ויכולותיו. אני לא לבד בסיפור. אנשים עם מוגבלויות וספורטאים יכולים להעיד על הפריצות וההישגים אליהם הגיעו מסיבה זו או אחרת, בזכות העלאת התפיסה המוחית לרמה גבוהה יותר. היכולת ללמוד בנפרד מהידע ההתפתחותי שפעמים רבות נכפה עלינו, אפשרית וחשובה עבור כל אחד.
הטיעון התפיסתי הוא נושא מורכב הרבה יותר, והוא קשור בדרך זו או אחרת למשוואות חברתיות. לדעתי, המילה “איזון” מחברת בין הדברים, במובן שאיזון הוא הדבר הדומה ביותר לאינסוף, והפרתו מייצרת תגובה המנסה לשוב לאותו איזון. ייתכן שהחיים הם הפרה של איזון, ולכן הם מוגבלים בזמן. ייתכן שההתפתחות האנושית היא הפרה של איזון משמעותי יותר, הכולל את כלל החיים על פני כדור הארץ.
בקיצור, ליקום כללים נסתרים משלו, וגם הניסיונות להבין אותם הם פלא זמני בהחלט, שלא שונה מאי היכולת שלנו להבין במלואם את החיים על פני הכדור. אם נבין זאת בזמן, נוכל במאמץ רב, גם ללא תפילה, לשנות בעשייה של ממש את תפיסות החיים ההתפתחותיות שלנו לצמצום אכזרי (כמו ילודה, תיעוש, עיור, זיהום ועוד), על מנת להשיב לאיזון את התהליכים ההרסניים שיצרנו, ובכך להאריך את החיים על פני כדור הארץ. ניתן להוכיח שאמונה בנו ובשאר בני האדם עובדת ועוזרת, בזכות העשייה הממשית.
הכותב הוא אדם עם אספרגר שאובחן בעשור האחרון, ומאז עוסק בהתפתחות אישית דרך חקירת תהליכים חברתיים ופוליטיים בישראל, תוך שימוש בחשיבה חישובית. כרגע עוסק בפיתוח, הבנה והגדרת המושג משוואות חברתיות על בסיס תקשורת באמצעות מכנים משותפים.
הטורים הקודמים של רלי פיזנטי:
הטיעון התפיסתי: נפש האדם בין אמונה דתית למדע
כך מדגים פלונטר חוק האזרחות את פעולתן של המשוואות החברתיות
מה הקשר בין אהבה וזוגיות לבין השסע החברתי בישראל
