נושאים קשורים

6 מדליות זהב לישראלים באליפות אירופה לשחייה פראלימפית

נבחרת ישראל חזרה עם 14 מדליות סך הכל. כעת כולם נושאים את העיניים לאולימפיאדה בקיץ: "מאחלים לשחיינים לשחזר את ההצלחות גם בפריז"

הלהקה האוטיסטית שביצעה שיר לזכרה של נויה דן

חברי להקת "ויסות חושי", המורכבת מנגנים וזמרים על הרצף בתפקוד גבוה, עלו לבמה בתיאטרון תמונע בתל אביב כדי לשיר לזכרה של הנערה הצעירה שנרצחה ב-7 באוקטובר

שחקנית בריטית על כיסא גלגלים זכתה ב”פרס התיאטרון”

איימי טריג נולדה עם פגם בעמוד השדרה, אבל לא נתנה לזה לעצור אותה. השבוע זכתה בפרס יוקרתי בלונדון. "בעבר אנשים היו נגד ליהוק שחקנים נכים, לשמחתי זה השתנה"

חוק חדש ישים סוף לתביעות ייצוגיות קנטרניות בתחום הנגישות

בשנים האחרונות יותר ויותר עסקים קטנים נתבעים, שלא בצדק, על הפרות קלות של חובות רגולטוריות שאינם בקיאים בהן. משרד המשפטים פועל לצמצם את התופעה
הסתדרות 480-100

שאלו בנפשכם: איך מאריכים שובר סל שיקום?

במדור "שאלו בנפשכם" מוזמנים מתמודדי נפש ומשפחות לשאול שאלות על זכויות בכל תחומי החיים – וכתבנו אמיר שטיין יענה. והפעם: מה עושים כשהשובר שקיבלנו מהוועדה פג תוקף?
ראשיאנשים עם מוגבלויותאנשים עם מוגבלויותלמה לילדה עם מוגבלות שעברה אונס מגיע פיצוי נמוך יותר?

למה לילדה עם מוגבלות שעברה אונס מגיע פיצוי נמוך יותר?

לקראת הכרעה בביהמ"ש העליון: עו"ד רוני אלוני סדובניק, שמייצגת ילדה אוטיסטית שעברה אונס קבוצתי, מבקשת להעביר מסר

עו”ד רוני אלוני סדובניק

פוסט שהעלתה הבוקר (ב’) עורכת הדין רוני אלוני סדובניק:

אתמול עמדתי מול שופטי בית המשפט העליון עמית, שוחט ומינץ וטענתי כי הגיעה העת לפסוק פיצויים כפולים ומכופלים לאנשים עם צרכים מיוחדים, במיוחד לילדים עם מוגבלות, שמנוצלים מינית.

הנוסחה הנזיקית שלפיה מחשבים בתי המשפט בישראל את סכום הפיצוי לנפגעי עבירות מין ואלימות מבוססת על ״אובדן כושר השתכרות״. לכן, ילדים וילדות על הרצף האוטיסטי, למשל, ובכלל נשים וגברים עם מוגבלות, שהוכח בפלילים כי הותקפו מינית – מקבלים פיצויים ממש נמוכים, כי “גם ככה הם לא מסוגלים לעבוד” (אם הם לא מסוגלים לעבוד, אז גם אובדן כושר ההשתכרות אינו מהותי).  

בתיק הספציפי שלקחתי עד לעליון ייצגתי ילדה על הרצף שנפלה קורבן לאונס קבוצתי של 11 ילדים מהשכונה, שגם תיעדו את מעשיהם בנייד. ככה התגלתה הזוועה. את כולם הצלחנו להרשיע והכנסנו למוסדות סגורים וכלא לנוער, כל אחד לפי גילו וחלקו בפרשה. אחר כך ניהלנו תביעה נזיקית בבית המשפט המחוזי בתל אביב וגם שם ניצחנו, אבל סכום הפיצוי המגוחך שנפסק (1.1 מיליון שקלים) ממש קומם אותנו. למה פסקו לה רבע ממה שפוסקים לילדה בת גילה (שאינה עם מוגבלות) באותו מצב נזיקי?

הרי הנזק לילד/ה עם צרכים מיוחדים שמותקפים מינית או עוברים התעללות הוא פי אלף יותר חמור, כי גוזלים מהם את ״כבשת הרש״, את המעט שיש להם: שמחת החיים, התמימות, אהבת העולם, היכולת למצוא זוגיות, הסיכוי לבנות משפחה. מגיע להם פיצוי מוגבר, לא מופחת!

החלטנו לערער לעליון על הפרדיגמה הבסיסית השגויה שהופכת בפועל דווקא את קבוצת המוחלשים/ות בחברה לטרף קל וכדאיי. צריך לזכור שפעמים רבות גם לא ניתן להעידם בהליך הפלילי בשל מוגבלותם. אז גם הפיצוי יהיה אפסי בגלל שגם כך הם 100% נכים עוד קודם לפגיעה המינית? איזה מסר זה משדר לחברה? המסר הוא שדמם מותר.

שופטי העליון הקשיבו קשב רב ובמשך זמן ממושך, ויצאתי בתחושה מבשרת טובות. פסק הדין יינתן בימים הקרובים ואני ממש מתפללת שנצליח. בבקשה תתפללו איתי.

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות