מאת עידן מוטולה ואביחי חיים
מאז 1 בנובמבר, יום הבחירות, יעל (שם בדוי), אמא לשני ילדים מאשדוד, לא יודעת את נפשה מרוב כאב. באותו יום בנה הבכור דרור (שם בדוי), בן 12 על הרצף האוטיסטי, יצא עם אחיו הצעיר דוד (שם בדוי – 7) לטיול בפארק הסמוך לביתם. “באיזשהו שלב הסתכלתי מהחלון ולא ראיתי אותם”, היא מספרת לאתר “שווים”, “קצת דאגתי, אבל לרגע לא חשבתי שהולכים ליפול עלינו השמיים”.
כעבור זמן קצר הבן הקטן שב הביתה. לדברי האם, הוא נראה נסער אבל שתק ולא סיפר דבר. היא ובעלה החליטו לצאת ולחפש את דרור, וכשלא מצאו אותו הזעיקו את המשטרה. כשהשוטרים הגיעו, דרור בדיוק הופיע לפניהם יחד עם ילד נוסף. “כשהילד הזה ראה את השוטר הוא התחיל ללכת מהר”, היא מציינת, “הרגשתי משהו מוזר שם”.
בדרך הביתה, היא ממשיכה לספר, דרור התחיל לרעוד ולבכות. “הוא אמר לי: ‘רציתי ללכת משם אבל לא נתנו לי’. בעלי אמר שהוא מעולם לא ראה אותו במצב כזה”. ועדיין, בשלב הזה הוא עוד לא שיתף בכל מה שקרה.
“הם אמרו ‘אתה מכוער וצריך להיות משרת שלנו'”
ביום למחרת, ובימים שיבואו, הוא התחיל לחשוף עוד ועוד פרטים על הסיוט שעל פי החשד עבר. “הוא סיפר ששני ילדים מכיתה ה’, השכבה מתחתיו, הרביצו לו, בעטו בו, ירקו עליו ואמרו לו שהוא מכוער, ובגלל זה הוא צריך להיות משרת שלהם”. בהמשך, היא מתארת, “הוא שיתף שהם הכריחו אותו לנשק את איבר המין של אחד מהם וסימן עם היד על המקום”.
אחרי כמה ימים האח הקטן, שלפי האם חווה טראומה נוראית כשנאלץ לראות מה עוללו לאחיו הגדול, התחיל לדבר. לדבריה, גם הוא סיפר על פגיעה מינית ובנוסף על מעשה סדום שביצעו הילדים בדרור. “קשה לי להאמין שדרור ימציא משהו, הוא אוטיסט ולא מכיר בכלל את המושגים המיניים האלה”, היא אומרת. “הוא לא יודע לחפש באתרים לבד ובטח לא יודע מה זה פורנו”.
יום אחרי האירוע, בעצת קרוב משפחה, הלכה יעל להתלונן במשטרת אשדוד. השוטרים שהבינו כי מדובר בחשודים בגילאי 11, העבירו את החקירה לידי בית לי”ן, מרכז המתמחה בנושא פגיעה מינית בילדים מתחת לגיל 12. למחרת דרור וההורים הוזמנו לתת עדות בפני החוקרים במקום.
בשבוע שעבר הגיעו ההורים שוב לבית לי”ן יחד עם הבן הקטן. “דוד סיפר מה הוא ראה ואחרי זה דיברנו עם החוקרת, שסיפרה שאחד הילדים המעורבים כבר התוודה על מה שהיה. לדבריה, הוא אמר שהילד השני השתין על הרצפה ודרש מדרור ללקק את השתן, אחרת הם לא ישחררו אותו הביתה. בהתחלה דרור לא הסכים, אבל אחרי זה, בגלל שהוא פחד, הוא עשה את זה”.
“הבן שלי ראה את אחד התוקפים בבי”ס”
בינתיים, פנתה האם לרווחה של העירייה וגם לבית הספר כדי שייתנו סיוע פסיכולוגי לשני הבנים שעברו טראומה קשה. “ביקשתי כבר יום למחרת האירוע, אבל עד היום, חודש אחרי, הם עדיין לא קיבלו שום עזרה. אני קיבלתי שיחה עם עובדת סוציאלית מהעירייה, אבל לא הרגשתי תמיכה מצידה. היא כל הזמן אמרה: ‘את רק רוצה להעניש את הילדים האלה, את מתנהלת מתוך רצון בנקמה’. אני בכלל לא שם, אני בסך הכל רוצה להגן על הילד שלי”.
גם בבית הספר, לטענתה, המצב לא טוב יותר. לדברי יעל, מיד עם הדיווח על המקרה הוכנסו שני התלמידים שתקפו לכאורה את דרור לסטטוס “מוגנות”. “זה אומר שמישהו משגיח עליהם שלא יפגעו בילדים אחרים, וגם שלא יתקרבו לדרור”, היא מסבירה. “למרות זאת, כששאלתי את דרור האם הוא ראה אותם, הוא אמר שכן, ואחד מהם אפילו התקרב אליו יום אחד בהפסקה עד שסייעת אחת ראתה את זה וצעקה עליו”.
אחרי שדיווחה לרשויות על המקרה, לטענתה הפיקוח מטעם משרד החינוך נזף בבית הספר, ובעקבות זאת הוחלט להפריד לחלוטין בין ההפסקות של כיתות ו’, השכבה של דרור, לבין כיתות ה’, שם לומדים שני הילדים החשודים. “שאלתי את המפקחת על בית הספר למה לא עושים תוכנית מוגנות כמו שצריך. חודש זה היה ככה. למה הילד שלי צריך לחוות את הטראומה מחדש?”
עכשיו יעל דורשת שהילדים שתקפו לכאורה יוצאו מבית הספר ויועברו למוסד חינוכי מתאים, שם יוכלו להשגיח עליהם. הורים אחרים בבית הספר, ובמיוחד ההורים של ילדי כיתת התקשורת בה לומד דרור, הצטרפו לדרישה ואף התכוונו להפגין הבוקר מול שער בית הספר. “ידעו על הכוונה שלנו, ובגלל זה הבוקר חיכתה שם ניידת משטרה”, היא טוענת, “לפעמים נדמה לי שמגנים על הילדים התוקפים יותר מאשר על הקורבן. אני מבינה שיכול להיות שהם עצמם קורבנות של מישהו אחר, ולכן הם מתנהגים ככה, אבל לא יכול להיות שזה בא על חשבון מי שנפגע. מיום חמישי האחרון דניאל כבר לא הולך לבית הספר כי הוא מפחד, והם מגיעים לבית הספר כרגיל. לא יכול להיות מצב כזה, זה לא צודק כלפיו”.
מנהל המחוז: “אי אפשר להרחיק את הילדים”
בשיחה שנערכה עם מנהל מחוז דרום מטעם משרד החינוך, נמסר לאם שאי אפשר להרחיק את הילדים החשודים מבית הספר, אפילו אם יוכח שהם עשו את המעשים החמורים. “הוא אמר שזה צריך להיות מקרה מאוד נדיר כדי שזה יקרה, מכיוון שהמטרה היא שהילדים האלה יעברו שיקום בקהילה. אבל מה זה אומר על הילד שלי ומה זה אומר על ילדים אחרים שהם עלולים לפגוע בהם מחר?”
נורית טופז, יו”רית תנועת “תושווים” באשדוד, המלווה את יעל, אמרה כי “ביום שישי האחרון סופר לי על מקרה מזעזע, בו ילד על הרצף ספג התעללות פיזית ונפשית קשה מתלמידים מבית ספרו בעיר, מחוץ לכותלי בית הספר. אימו של הילד פנתה אליי וביקשה את עזרתי לסייע למשפחה בהתמודדות עם המצוקה הקשה בה הם נמצאים מזה מספר שבועות. נרתמתי מיידית לתמוך ולסייע, כשם שאני עושה במסגרת שליחותי כאמא מיוחדת וכאקטיביסטית כשני עשורים.
“ניסיתי לברר פרטים על המקרה ועל אופן הטיפול בו עם הגורמים הרלוונטיים במינהל החינוך בעיר, אך לצערי טרם קיבלתי תשובה עניינית. מנגד, ראש מינהל החינוך איים עליי בתביעה משפטית (לזה כנראה יש זמן). אני אלווה ואתמוך באם באופן שוטף ומלא עד שיימצא מענה הולם למען רווחת בנה, רווחת אחיו הקטן שנחשף לאירוע, וכן שיופקו לקחים לעתיד בנושא מוגנות הילדים והטיפול בהם”.
עיריית אשדוד: “אין עדיין ראיה לפגיעה מינית”
מעיריית אשדוד נמסר בתגובה: “ראשית, יש לדייק ולהבהיר כי המקרה הנדון אירע ב-1/11, ביום הבחירות, ביום שבתון ולא במסגרת הלימודים. שנית, אירועי פגיעה על רקע מיני מועברים למרכז ארצי המאויש באנשי מקצוע ובכלים מקצועיים, לבחינת המקרה ולקביעת חוות דעת ודרכי טיפול. זהו הנוהל שקבע משרד החינוך ובית הספר אינו סוברני לפעול לבד בעניינים אלה.
“לאחר הבהרות אלה יצוין כי מרגע שהאירוע הובא לידיעת בית הספר, הוא הועבר לטיפולו של המרכז הארצי לנפגעי הטרדה מינית. אין בסמכות בית הספר לקבל החלטות ללא חוות דעת מקצועית של המרכז הארצי וללא ראיות התומכות בטענות לכאורה. בית הספר פעל בהתאם לנוהל המתחייב וממתין לחוות הדעת כאמור. עד אז הילדים הופרדו מהילד נשוא התלונה ואינם שוהים יחד, לא בכיתת הלימוד ולא בחצר בית הספר.
“יודגש כי עד כה אין שום ראיה לאירוע הקשור בפגיעה מינית ואת זאת יכול לקבוע רק המרכז הארצי, העושה כעת את הבדיקות בנדון. לצערנו, על אף שלעת הזאת אין כל ראיה התומכת בטענות על פגיעה מינית, יש מי שבחר ‘לטפל’ במקרה ולהעלות את הנושא לרשת החברתית מבלי שבדק את המקרה ותוך שהוא עובר על החוק ומפרסם מידע אסור. חומרים אלה שעלו לרשת הועברו ללשכה המשפטית להמשך טיפול.
“לסיום, בית הספר דאג להעביר הודעה מנומקת להורים המדברת בעד עצמה, בזו הלשון:
‘הורים יקרים,
בימים האחרונים אנו עדים לפרסומים ברשתות החברתיות, ובהם תיאור של אירוע פגיעה בין ילדים בעת מפגש שהתקיים אחר הצהריים בסמוך לביתם.
צוותי החינוך פעלו ופועלים במתן תמיכה, ליווי ושיתוף גורמי החקירה, הרווחה, החינוך, הייעוץ והשירות הפסיכולוגי. חשוב לציין כי נכון לעת הזאת, הרשויות עדיין בוחנות את האירועים המדווחים, ופועלות להבין את העובדות לאשורן. די אם נאמר בשעה זו, כי התמונה המצטיירת מדיווחי כלל המעורבים שונה מהמובא בפרסומים. חשוב להזכיר: כלל המעורבים הינם ילדים קטינים, אשר עומדת להם ולמשפחתם הזכות לחיסיון ולפרטיות. בעת הזאת נשמור כולנו שמירה קפדנית על זכויות הילד ופרטיותו, יחד עם הבטחת המוגנות האישית לכל ילד וילד'”.
ממשרד החינוך ביקשו להבהיר כי ההודעה המדוברת יצאה מבית הספר ולא מטעם המשרד ומסרו בתגובה: “התלמיד מקבל טיפול רגשי, וקיימת הפרדה מוחלטת בין התלמידים. האירוע שהתרחש בשעות אחר הצהריים, ביום הבחירות, מחוץ לבית הספר, נמצא בבדיקה על ידי רכזי ההגנה של משרד הרווחה.
צוותי החינוך פועלים בשיתוף פעולה עם גורמי החקירה, הרווחה, הייעוץ והשירות הפסיכולוגי. לא נוכל לפרט מעבר לכך, מפאת צנעת הפרט”.
