הצגה חדשה בשפת הסימנים תעלה בקרוב בתיאטרון “הבית” בתל אביב. ההצגה, “גוף שלישי”, נוצרה על ידי חברי קבוצת התיאטרון “אביסו”, המכנים את עצמם “מעבדת מחקר תיאטרונית”.
בכורת ההצגה תיערך ב-31.3.2021 בתיאטרון “הבית”, בבימויו של עתי ציטרון ובהשתתפות ארבעה שחקנים חירשים ושחקנית שומעת – כולם מתקשרים בשפת סימנים ביומיום.
ההצגה עוסקת בתרגום ל-ומ-שפת הסימנים ובקשר בין חירשים למתורגמניות ובין שומעים לחירשים, והיא מיועדת לקהל של חירשים ושומעים כאחד. בכרזת ההצגה מתוארת ההצגה ככזו שעוסקת בחירשים, שומעים, ומי שביניהם.
“תענוג ליצור תיאטרון עם השחקנים החירשים של אביסו”, אומר ציטרון. “שפת הסימנים שבה הם משתמשים ביומיום דורשת יכולת הבעה גופנית גבוהה. לכן הם יוצרים תיאטרון פיזי בקלות יחסית, מודעים מאוד לנעשה סביבם ומגיבים במהירות לגירויים של הפרטנרים שלהם”.
מעבדת התיאטרון בשפת סימנים אֶבִּיסוּ הוקמה בשנת 2014 כחלק מפרויקט המחקר הבינתחומי “הדקדוק של הגוף”. את הפרויקט הובילה פרופ’ ונדי סנדלר, ראש המעבדה לחקר שפת סימנים באוניברסיטת חיפה. היא כללה 8 שחקנים חירשים, שחקנית שומעת אחת, ובמאי שומע, פרופ’ עתי ציטרון מהחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה. הפרויקט התאפשר הודות למענק ממועצת המחקר האירופית (ERC).
בלי מחזה כתוב, פשוט מאלתרים
אחד המשתתפים המובילים בהצגה הוא שובל בן זאב, חירש מלידה, אבא לשניים וסבא לאחד. “נולדתי למשפחה שומעת, שלא יודעת לסמן שפת סימנים”, הוא מספר. “גדלתי על בסיס תקשורת של קריאת שפתיים. בילדותי התביישתי מאוד בחירשות שלי, עד שפגשתי את עולם שפת הסימנים – והבושה התעופפה לה. כיום אני דו-לשוני: גם מדבר וגם מסמן”.
איך זה להיות שחקן חירש בעולם התיאטרון?
“לא פשוט. יש הרבה מכשולים, ולצערי אין שילוב בין שחקנים עם מוגבלויות לשחקנים ללא מוגבלויות”.
מה תפקידך בהצגה?
“צריך להבהיר שבהצגה הזו, כמו בהצגות הקודמות של אביסו, אנחנו לא מבצעים מחזה כתוב אלא מאלתרים, אחרי שעשינו מחקר על נושא ההצגה. בהצגה אני מדבר על חוויות אישיות שלי, בהקשר של היחסים שלי עם מתורגמנים ומתורגמניות. מה אני מצפה מהם, מה אני לא סובל בשום אופן, עם מי אני מסתדר בקלות כשאני מוזמן להרצות, ועם מי קשה לי. מעבר לזה, אני מביא להצגה את עצמי, את הגוף שלי, את הדמיון שלי, את החוש האסתטי שלי, וגם את הנשמה”.
למה כדאי לצפות בהצגה?
“יש בהצגה דברים שיפתיעו צופים שומעים, ואולי אפילו חלק מהקהילה החירשת. לא כולם יודעים למשל שהמתורגמניות מלוות את החירשים בכל רגע מהחיים שלהם, מהלידה ועד המוות. ידעת שיש תרגום ליולדת חירשת? שיש תרגום בהלוויות? שסטודנטים מקבלים תרגום צמוד בכל השיעורים שלהם באוניברסיטה או במכללה? ידעת שיש תרגום גם במצבים הכי אינטימיים, אצל רופא או פסיכולוג? בדברים האלה אנחנו נוגעים באופן מסוגנן, גם במאבקי כוח בין חירשים למתורגמניות, גם באתיקה. אבל זו לא הרצאה, זה תיאטרון. זו חוויה שתרגש, תצחיק, תיגע לאנשים בלב.
אתם מדגישים שההצגה מיועדת גם לשומעים.
“לגמרי. כל ההצגות של מעבדת התיאטרון בשפת סימנים אביסו מיועדות לחירשים ושומעים כאחד. זה מהותי, כי רוב השומעים לא בילו אף פעם באולם אחד עם חירשים. המפגש הזה חשוב לנו, ובמשך השנים התברר שזה מאוד חשוב גם לשומעים. פתאום הם רואים חירשים בסביבה שנוחה להם, משמיעים קולות תוך כדי סימון, משתלטים קצת על המרחב, צוחקים במקומות מסוימים שלשומעים לא ברור מה מצחיק בהם. על הבמה יש ייצוג גם לשומעים ברגעים מסוימים, ואנחנו מקווים שהם יבינו מהם כמה דברים על תרבות החירשים, על קשיים מסוימים, ובעיקר על היופי והייחוד של שפת הסימנים.
___________________________________________________________________________
שחקנים יוצרים: טייב בדווי, שובל בן זאב, לי דן, נורית שלום. שחקנית חיזוק: אלה אוחוטין
בימוי: עתי ציטרון עיצוב במה: שי עיד אלוני עיצוב תלבושות: הלן בודניאצקי עיצוב תאורה: יאיר ורדי ייעוץ תנועתי: רננה רז הפקה וניהול הצגה: גל בלזיצמן תרגום בחזרות: דנה נריה, ליאורה דמטר
