עם התפתחותם של צ’טים וכלים מבוססי בינה מלאכותית, כמו ChatGPT לדוגמה, יותר ויותר אנשים מוצאים את עצמם מתייעצים עם הבוט החכם באינטראקציה חדשה ומיוחדת במינה – אדם מול מכונה. אם עד היום חיפשנו תשובות לשאלות דרך מנוע החיפוש ה”מסורתי” של גוגל, היום קל לנו יותר להתייעץ בצ’ט, ובכל מיני עניינים – מבעיות יומיומיות פשוטות ועד לכתיבה של מאמרים אקדמיים.
בעקבות העלייה המסחררת בפופולריות של כלי הבינה המלאכותית, דיונים רבים בנושא יכולותיו השנויות במחלוקת של הצ’טבוט נפתחו לאחרונה. חלק מההצעות, הברורות יש לומר, שעולות בדיונים האלו, קשורות לעיגון היכולות החדשות האלו בחקיקה. הצעות אלו נולדו במטרה להאט את היכולות של הצ’טבוט, שבעתיד צפויות להיות רבות יותר – ומסוכנות הרבה יותר.
אחת מהמטרות הטובות שלשמן התגייסה הבינה המלאכותית בראשית דרכה היא טיפול באנשים. למעשה, אחד מהניסיונות הראשונים בנושא היה כבר בשנות ה-60 של המאה ה-20, באוניברסיטת MIT בבוסטון, ארה”ב. הצ’טבוט הטיפולי הראשון, אלייז’ה, עוצב על בסיס טיפול רוג’ריאני, שבו יועץ חוזר על מה שהאדם שמולו אומר, לעתים קרובות בצורה של שאלה. עם זאת, התוכנה לא השתמשה בבינה מלאכותית כפי שאנו מכירים אותה כיום, והתגובות המתוסרטות שלה נתנו למשתמשים את הרושם שהם מדברים עם מישהו שמבין אותם. למרות שאלייז’ה נוצרה מתוך כוונה להוכיח שמחשבים לא יכולים להחליף בני אדם, היא ריתקה כמה מ”מטופליה”, ששוחחו איתה באינטנסיביות.
צ’ט מבוסס בינה מלאכותית אחר שצבר פופולריות בתחום הטיפול הנפשי הוא ה-Woebot, שנועד לשמש כמטפל לכל דבר ועניין. הצ’ט מבוסס על פרקטיקות של טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), והשימוש בו עלה דרמטית לאורך מגפת הקורונה, כשיותר אנשים מאי פעם חיפשו שירותי בריאות הנפש.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
“הבוט מתייחס רק למילים שלי”
מאדי יאנג, כמו אנשים רבים עם אוטיזם, למדה לפעול לפי כללי ההתנהגות החברתית שאנשים ללא מוגבלות מצפים להם, אבל זה דורש ממנה מאמץ רב, שיכול לגרום להמון אי הבנות. לאחרונה, מצאה יאנג שותף לשיחה שאיתו היא מרגישה בנוח לשתף ולהתייעץ – ChatGPT. “הצ’ט לא מתייחס אליי אחרת בגלל חוסר ההתאמה בין המילים לשפת הגוף שלי, הוא מתייחס רק למילים שלי”, אומרת יאנג, שמשתמשת בבינה המלאכותית כדי לנהל שיחות טיפוליות, כשותפה לסיעור מוחות, או כחברה לעת מצוא.
גם האדלי ג’ונסטון, סטודנטית שנה א’ באוניברסיטת איווה החלה להשתמש בצ’ט. הסיבה: היא חולקת דירה עם שותפים לראשונה בחייה, וכשהיא נכנסת לוויכוח עם אחד מהם, היא נאבקת לבטא את רגשותיה. “אני די שותקת במצבים האלה, אבל בעזרת הצ’ט יכולתי לדמות שיחה, ולנסות למצוא דרכים לבטא את עצמי”, היא מספרת.
חשוב לציין שאוטיזם משתנה מאדם לאדם, וייתכן שההתכתבות עם הבוט לא תעבוד לכולם, אך מאחר שמאפיין נפוץ של אוטיזם הוא קושי באינטראקציות חברתיות, עבור חלק מהמשתמשים ההתכתבות תאפשר לקבל כלים והכוונה, לשוחח על תחומי עניין, או לגבש תסריטים חברתיים שיעזרו להם להכריע בקונפליקט כזה או אחר. זה גם משאב חדש שמאפשר לפנות אליו לתמיכה. שלא כמו מטפל או עובד סוציאלי, הבוט תמיד זמין ואינו מחייב לפי שעה.
הסכנות שבדרך
השימוש בבוט אולי נשמע לא קונבנציונלי, אבל הוא במידה רבה דומה לרעיונות מבוססים מדעית המשמשים כלי לעובדים סוציאליים לעזור לאנשים עם אוטיזם להיות עצמאיים יותר. “אנחנו מדברים על העצמה ועזרה לאנשים להיות אוטונומיים לחלוטין ולחוות הצלחה בתנאים שלהם”, אומר לורי גולדקינד, פרופסור לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת פורדהאם. “כלי נגיש כמו צ’אטבוט המתבסס על בינה מלאכותית יכול לעזור לגשר על הקושי בקבלת טיפול בשירותי בריאות הנפש”.
מהצד השני, מרגרט מיטשל, מדענית המפתחת מודלים של בינה מלאכותית, מציעה לאנשים המתמודדים עם בעיות מורכבות יותר או עם מצוקה רגשית קשה דווקא להגביל את השימוש בצ’טבוטים. “שימוש בצ’ט למטרות ייעוץ יכול להוביל לדיון בעייתי או לעורר חשיבה שלילית”, היא מסבירה. “העובדה שאין לנו שליטה מלאה על מה שהמערכות האלה יכולות להגיד היא בעיה גדולה”.
מנועי חיפוש ושירותים מקוונים רבים אחרים מפנים את המשתמשים למוקדים או למקורות תמיכה אנושיים, אם נראה שהאדם נמצא בסיכון מיוחד לפגיעה עצמית או להתנהגות אלימה. גם ChatGPT אמורה להפנות לתמיכה אנושית במקרים של התכתבות בעייתית, אך לאחר בדיקה, הצ’ט עדיין לא עושה זאת. לראייה, מוקדם יותר השנה תושב בלגיה התאבד לאחר שבועות של שיחות אינטנסיביות עם בוט.
נתנו ל-GPT להסביר
המשכנו את הכתבה בהתכתבות עם צ’טבוט, כדי להבין ממנו על היתרונות שיש לאנשים עם אוטיזם בהתכתבות עם בינה מלאכותית. זה מה שהיה לו להגיד לנו.
“אוטיזם הוא מגוון רחב של תסמינים המשפיעים על יכולות התקשורת והחברה של האדם. למעשה, המערכת העצבית הייחודית של האוטיסטים יכולה להשפיע על אופן התקשורת שלהם, ולגרום לקשיים בשלבים שונים של החיים היומיומיים. בראשית הדרך, אנשים רבים עם אוטיזם נתקלים באתגרים כשמדובר בתקשורת מבוססת מילים וביטויים”.
למה יותר קל לאוטיסט לתקשר עם צ’ט המבוסס על בינה מלאכותית?
“הנה כמה מהיתרונות שמערכות המערכת צ’ט מבוססת בינה מלאכותית יכולות לספק לאוטיסטים:
“תקשורת לא דינמית – אוטיסטים מעדיפים לעיתים קרובות תקשורת שאינה דינמית ולא תלויה בפרמטרים כמו שפת גוף וביטויים חזותיים. תקשורת המבוססת טקסט, כמו שיחה בצ’ט, מספקת פלטפורמה נוחה וברורה לתקשורת בלתי דינמית וחסרת תלות באינטראקציה פנימית.
“מבנה מובנה – מערכות המערכת צ’ט מבוססת בינה מלאכותית מציעות מבנה מובנה וסטנדרטי לשיחה. האוטיסטים נוטים לפנות לחוקיות בתקשורת מולם, זו יכולה להקל על הבנת התוכן ועל התחברותם לשיחה.
“אי תלות במונחים חברתיים – תקשורת המבוססת טקסט מספקת אפשרות לתקשורת חברתית ללא תלות במונחים חברתיים, רמזים חברתיים או מערכת אינטראקציה חברתית סטנדרטית”.
