מחקר בינלאומי גדול בהשתתפות מדענים מישראל מצא, לראשונה, “קשר מובהק” בין חיידקי מעיים לאוטיזם.
הקשר הישיר בין הרכב החיידקים במעי (מיקרוביום) לאוטיזם חמק מהמדענים המובילים בעולם במשך למעלה מ-20 שנה. אבל במחקר חדש ופורץ דרך, שפורסם בכתב העת המדעי Nature Neuroscience, מדענים טוענים שהם איתרו “קשר מובהק” בין שינויים זמניים בהרכב המיקרוביום של המעי לבין תכונות ותסמינים נצפים של אנשים עם אוטיזם.
תוך שימוש באלגוריתם חדש, החוקרים התעמקו במחקרים מעשרות השנים האחרונות ואישרו קשר מורכב בין המיקרוביום של המעי לאוטיזם – מה שלדבריהם סולל את הדרך להתקדמות עתידית בטיפול.
אוטיזם הוא מצב נוירו-התפתחותי מורכב המאופיין במגוון רחב של קשיים קוגניטיביים, התנהגותיים ותקשורתיים. התסמינים ורמת הקשיים משתנים מאוד בין אנשים.
המיקרוביום של המעי הוא קהילת המיקרואורגניזמים – חיידקים “טובים” ו”רעים” – השוכנים במערכת העיכול שלנו. האיזון הבריא של חיידקים אלו ממלא תפקיד חיוני בעיכול, בחילוף החומרים, בתפקוד החיסוני ובבריאות הכללית.
התחיל מטענות של הורים
הקשר הפוטנציאלי בין אוטיזם למיקרוביום התעורר לראשונה בשנות ה-90. הורים החלו לדווח על שינויים בהתנהגות ילדיהם האוטיסטים כאשר הם נטלו אנטיביוטיקה, תרופה שהורגת מספר חיידקי מעיים. הטענות עוררו גל של חקירה מדעית והובילו לעשרות מחקרים המצביעים על שינויים רלוונטיים, אך לא עקביים, בהרכב החיידקים במעיים של אנשים עם אוטיזם.
בעקבות זאת, יוזמת מחקר האוטיזם “SFARI” של קרן סימונס – תוכנית מחקר המוקדשת לפיענוח הגורמים והמנגנונים של אוטיזם – החליטה לבחון את הנושא לעומק. “שכרנו את שירותיו של ד”ר גספר טרונכר-אולדנבורג, בזמנו מדען עצמאי, כדי לעזור להבין את הכל ולבצע את ניתוח העבודה שהייתה כרגע בחוץ על המיקרוביום והאוטיזם”, סיפר ג’ון ספירו, סגן נשיא בכיר ב-SFARI. טרונכר-אולדנבורג חבר לד”ר ג’יימי מורטון, ביולוג חישובי ומדען מחשבים, כדי לקדם את המחקר באמצעות שיטות חישוביות.
“רוב המחקרים שנעשו בעבר סביב אוטיזם ומיקרוביום הראו חפיפה קטנה ביניהם”, מסביר טרונכר-אולדנבורג, “ואף אחד לא באמת יכול היה להצביע על מנגנון ספציפי. כל מי שדיברנו איתו היה אומר שאולי זו המערכת החיסונית, אולי זו הדיאטה, וכל זה מתועל דרך המעיים. אז אמרנו, בסדר, יש לנו 10, 15, 20 שנים של נתונים. שום דבר לא נראה הגיוני, אבל יש שם משהו. מה זה? בוא ניקח צעד אחורה ונסתכל על הכל בפרספקטיבה רעננה”.
25 מערכי נתונים, 43 חוקרים
צוות מגוון של 43 מומחים מכל העולם, ובהם חוקרים מהפקולטה לרפואה על שם עזריאלי באוניברסיטת בר אילן בישראל, הורכב כדי לנתח מחדש 25 מערכי נתונים שפורסמו בעבר המכילים מידע מיקרוביום ומידע אחר, כגון תזונה, תגובה של מערכת החיסון, סמני דלקת ופרופילי ביטוי גנים במוח האנושי. כמעט שנה הוקדשה אך ורק לגישת המחקר, ניקוי ואצירת הנתונים – מה שקבע את הבחירה הסופית.
עם כל מערך הנתונים ובעזרת אלגוריתמים חדשניים ומתוחכמים, הצוות זיהה את הזוגות המתאימים ביותר של אנשים אוטיסטים ונוירוטיפיקלים (אנשים ללא אוטיזם) במונחים של גיל ומין, שכן לטענת החוקרים אלו הם “שני המבלבלים העיקריים” בחקר המיקרוביום והאוטיזם.
“במקום לקחת ממוצעים רגילים למחקר, היה לנו טון של זוגות ילדים, ואז אספנו את הזוגות האלה על פני כל המחקרים, ושם האות באמת האיר”, אומר מורטון.
המחקר חשף “קשר בין המיקרוביום לגנים חיסוניים שונים”, כמו גם “קשרים למיקרוביום ולתזונה”, שרבים מהם “קשורים למסלולים נוירולוגיים משוערים ולנוירוטרנסמיטורים, שהם מפתח לאיתות המוח”, מסביר מורטון, “וזה היה החלק שדי הימם אותי”.
גם טרונכר-אולדנבורג מאשר: “החיבור הוא אמיתי. זה הלקח שאנחנו לוקחים הביתה מהמחקר שלנו. אבל עדיין צריך לגבש את המכניקה של זה”.
“צריכה להיות דיסיפלינה חדשה כי מדעי המחשב לבדם אינם מספיקים כאן”, מסייג מורטון. “המערכות האלה כל כך מורכבות שאתה צריך בינה מלאכותית בשילוב עם סטטיסטיקה, יחד עם ביולוגיה, כדי לסלול תשתית חדשה ולזקק את המורכבות שלה”.
וטרונכר-אולדנבורג מוסיף: “ייתכן באמת שהמיקרוביום משפיע על מי שאנחנו במידה רבה מאוד, ושהוא עשוי להיות חשוב כמו הגנים שלנו”.
פרופ’ מבר אילן: “פריצת דרך משמעותית”
“המחקר המשותף שלנו מציג פריצת דרך משמעותית וחושף את ההשפעה העמוקה של ציר המעי-מוח על הביולוגיה של אוטיזם”, אומר פרופ’ אוון אליוט מאוניברסיטת בר-אילן, אחד ממובילי המחקר. “המתאם בין שינויים במיקרוביום וסמני מערכת החיסון מספק תובנות חשובות לגבי האופן שבו המיקרוביום של המעי עשוי להשפיע על בריאותם של אנשים שאובחנו עם אוטיזם”.
לדבריו, “גם ההצלחה בעבר של טיפול במיקרוביום צואה בוויסות מיני חיידקיים רלוונטיים מייצגת שדרה מבטיחה להתערבויות טיפוליות עתידיות”.
בהצהרת אוניברסיטת בר-אילן נאמר כי “המחקר תומך ברעיון לפיו ניתן לכוון את ציר המעי-מוח כגישה טיפולית עבור תת-קבוצה ספציפית של אנשים עם אוטיזם. לאחר מכן, זיהוי של סמנים ספציפיים יכול לשמש כאמצעי לרופאים לטפל טוב יותר באנשים שירוויחו מהתערבויות הקשורות למיקרוביום. אז, גישה מותאמת אישית תוכל לשפר באופן משמעותי את התוצאות ואת איכות החיים של אלה על הספקטרום האוטיסטי”.
***************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
***************
