דוח האו”ם: ישראל מפלה לרעה אנשים עם מוגבלות

החקיקה ומדיניות הרווחה בישראל מפלות לרעה אנשים עם מוגבלות. כך עולה מדוח מיוחד שפרסמה ועדת האו”ם לזכויות אנשים עם מוגבלות.

הוועדה התכנסה השבוע ופרסמה לראשונה מסמך המתייחס למצבם של אנשים עם מוגבלויות בישראל. המסמך המקיף, בן 19 עמודים, נוגע לתחומי חיים רבים כמו חינוך, בריאות, דיור, תעסוקה, לאום ועוד. הדוח מציין את הפער הגדול בין האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות שישראל אשררה לפני כעשור, לבין הזכויות שמקבלת אוכלוסייה זו בישראל בפועל.

אלה מקצת המלצות הוועדה, הנוגעות למידע שהעביר אליה ארגון רופאים לזכויות אדם:

1. הוועדה ממליצה להעביר את שירותי הבריאות בבתי הכלא מידי שב”ס לידי מערכת הבריאות. הוועדה הביעה דאגתה מאיכותם הירודה של שירותי הבריאות במסגרת שב”ס והעדר הפיקוח עליהם, והדגישה את הצורך לנקוט באסטרטגיות ממוקדות כדי לענות לצרכי אנשים עם מוגבלויות. היא אף ציינה את איסור נקיטת אמצעי כפייה עליהם, תוך הדגשת איסור השימוש בכבילה ובידוד.
2. המלצה על סגירת תיקי מטופלים במחלקות פסיכיאטריות בבית החולים שיבא בעבר ובהווה, כך שלא תופר פרטיותם וסודיותם הרפואית. הוועדה אף קראה לרשויות להתנצל באופן רשמי בפני אותם מטופלים. כזכור התיקים נפתחו לכל רופאי ורופאות שיבא, כשהם כללו את כל המידע. מאוחר יותר בעקבות עתירתנו חלקו נסגר והמדינה אמורה להודיע על המשך הסגירה.
3. יישום המלצות דוח ועדת דותן (בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן), שעסקו בסגירת כל מתקני המגורים לאנשים עם מוגבלות, לרבות מה שנקרא ‘מעונות’, ‘הוסטלים’, ו’מגורים משותפים’. הדוח המליץ לספק לאנשים עם מוגבלות שעדיין מתגוררים במוסדות הללו סיוע חירום כדי לאפשר להם לצאת ממתקני המגורים, להעניק תרופות ופיצויים לאנשים עם מוגבלות שהם ניצולי אלימות וטיפול לקוי במתקני מגורים של בני ציון ובית דפנה, ובכל שאר המוסדות במדינה.
4. קביעת נהלים כדי להבטיח שאנשים עם מוגבלות תחת אפוטרופסות מביעים את הסכמתם האישית, החופשית והמושכלת, לגבי טיפול רפואי וניסויים רפואיים או מדעיים, עם מידע נגיש מתאים ותמיכה לקבלת החלטות.
5. בדיקת הנגשת ביטוח בריאות ציבורי כדי לכסות גם פליטים ומבקשי מקלט עם מוגבלויות, ולפעול כך שחברות ביטוח פרטיות יורידו מהפוליסות סעיפים מפלים אוכלוסיות אלו, ועוד.

סיכון מוגבר לעוני

הוועדה ציינה בדאגה כי ישנו היעדר של אמצעים ספציפיים להבטחת הכרה והכלה של ילדים עם מוגבלות, ואמצעים לא מספיקים על מנת להקל על השתתפותם בקבלת החלטות, לרבות ביחס לענייני חינוך, תמיכה, בריאות ומשפחה. כמו כן צוין כי ישנו מידע על מצבים של דחיקה לשוליים וסיכונים מוגברים לעוני בקרב ילדים חרדים, מבקשי מקלט ופליטים עם מוגבלות, ושל ילדים ביישובים ערביים, והיעדר נגישותם לקצבאות מזונות. ההמלצות שהועלו היו, בין היתר:

1. יישום מדיניות של הכללת ילדים עם מוגבלות בכל תחומי החיים, לרבות חיי משפחה וחיי קהילה, על ידי פיתוח אסטרטגיות ותוכניות כוללניות מבוססות קהילה לילדים עם מוגבלות במדינה וכן בשטחים הפלסטינים, בהתאם לחוק הבינלאומי.
2. הקמת מנגנונים המכבדים את היכולת המתפתחת של ילדים עם מוגבלות כדי להבטיח שהם יכולים לגבש ולהביע את דעותיהם בחופשיות בכל העניינים הנוגעים להם, וכי לדעות אלה ניתן משקל ראוי בהתאם לגילו ובגרותו של הילד בחינוך, במנהל ובתהליכים משפטיים.
3. אימוץ מנגנונים להכרה בילדים חרדים, מבקשי מקלט, פליטים עם מוגבלות וילדים עם מוגבלות ביישובים ערביים, לכלול אותם כמוטבים בפוליסות, לרבות זכויות וקצבאות ביטוח לאומי הקשורות לנכות ולילדים הבטחת הכשרה תקופתית בקרב פקידי ציבור בכל מגזרי הממשל, מערכת המשפט, המשטרה ומקצוע עריכת הדין לגבי האמנה וזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.
4. אימוץ אסטרטגיה שמטרתה להילחם בסטריאוטיפים שליליים לגבי זכויותיהן של נשים ונערות עם מוגבלות לבריאות ושירותים מיניים ופוריות, לרבות הכשרה לצוותי בריאות.
5. פיתוח דיור בטוח, נגיש ובמחיר סביר בקהילה, לרבות באמצעות בדיקת קריטריונים לזכאות לדיור ציבורי, הגדלת סובסידיות שכר דירה ואמצעים לטיפול בהסדרי נגישות בבית, מתן תמיכה בבית ובקהילה, הגדלת הקצבה עבור חיים עצמאיים, לרבות לעוזבים מוסדות, ומתן אפשרות לאנשים עם מוגבלות להתקשר בהסכמי שכירות או בעלות מחייבים משפטית.
6. יישום צעדים להבטחת גישה שווה של אנשים עם מוגבלות בקהילות ערביות, קשישים עם מוגבלות, אנשים עם מוגבלות שיש להם צורכי תמיכה מורכבים, מהגרים ופליטים עם מוגבלות ואנשים עם מוגבלות במצבים דמויי פליט למגוון של -תמיכה ביתית ופרטנית לחיות בקהילה, כולל סיוע אישי וגישה לשירותים רגילים בקהילה, לרבות שירותי בריאות וחינוך.
7. יישום אמצעים להסרת חסמי גישה לשירותים רגילים בקהילה על בסיס מעמד של מהגרים, פליטים או מבקשי מקלט או אנשים עם מוגבלות במצבים דמויי פליט.

בין היתר נטען בדוח כי שפת הסימנים הישראלית אינה מוכרת כשפה רשמית, וכי אין דרישה למתורגמנים מוסמכים לשפת סימנים בתחומי חיים רבים. הדוח ממליץ להכיר בשפת הסימנים הישראלית כשפה רשמית, להקצות משאבים ציבוריים למתן הכשרה ולהגביר את זמינותם של מתורגמנים מוסמכים לשפת הסימנים בכל תחומי החיים, לרבות בהליכים משפטיים, ראיונות משטרתיים, בשידורי טלוויזיה ובבריאות, שירותי חינוך, פנאי, דת ותרבות.

כמו כן נדרש ליישם אמצעים כדי להבטיח שלכל האנשים עם מוגבלות תהיה גישה לכל המידע והשירותים הציבוריים, לרבות באמצעות תקשורת מוגברת וחלופית, קריאה קלה, שפה פשוטה, תקשורת מישוש ופרשנות שפת סימנים, ושירותים מבוססי אינטרנט דיגיטליים נגישים, תוך שימוש התחשבות בתקני נגישות מוכרים בינלאומיים, וכן להעלות את המודעות בנוגע להנחיות הנגישות הבינלאומיות לתוכן אינטרנט של הארגון הבינלאומי, ולחייב ספקי שירותים פרטיים לעמוד בדרישות הנגישות.

אינטרנט דיגיטלי נגיש

בנוסף, הוועדה הביעה דאגה מכך שקצבאות הנכות נמוכות משכר המינימום, ומהנגישות הבלתי שוויונית לקצבאות נכות עבור אנשים עם מוגבלות במתקני מגורים המקבלים רק 20% מהסכום הכולל הניתן לאנשים עם מוגבלות המתגוררים בקהילה. הדוח ממליץ למדינה להבטיח שלאנשים עם מוגבלות תהיה גישה לקצבאות הגנה סוציאליות ספציפיות לנכים שנמצאות מעל קו העוני, ושאנשים עם מוגבלות במוסדות יקבלו קצבאות נכות בשוויון עם אנשים אחרים עם מוגבלות.

************

עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova

**************

“הוועדה מביעה דאגה מהמידע המצומצם על אנשים עם מוגבלות המתמודדים עם אפליה מרובה, לרבות נשים ונערות עם מוגבלות, ילדים עם מוגבלות, מהגרים, פליטים ומבקשי מקלט עם מוגבלות, אנשים עם מוגבלות בקהילות חרדיות, אנשים עם מוגבלות בקהילות ערביות, פלסטינים עם מוגבלות לרבות פליטים פלסטינים עם מוגבלות, אנשים עם מוגבלות בקהילות בדואים או רועים ואנשי להט”ב עם מוגבלות”, כך נכתב במסמך. “הוועדה ממליצה למדינה לאסוף נתונים ולערוך מחקר על מצבם של אנשים עם מוגבלות החווים אפליה מרובה וצולבת כדי להודיע ​​על פיתוח מדיניות, לרבות אימוץ אמצעים נגד אפליה ואמצעים חיוביים”. 

מעמותת רופאים לזכויות אדם, שהעידה בפני הוועדה, נמסר בתגובה: “זוהי הפעם הראשונה שישראל נבדקת בוועדה, ויש בכך כדי לסייע בהובלה לשיפור בהתייחסות המדינה לזכויותיהם וצרכים של אנשים עם מוגבלויות. במקביל לעלייה במודעות לנושא, ראינו בשנים האחרונות גם חזרה של דפוסים שליליים שחשבנו שילכו וייעלמו. שילוב של פטרנליזם רפואי וגזענות הובילו לפגיעות במטופלים עם מוגבלות ובאמון שיש להם במערכת הבריאות. אנחנו מקווים שביקורת הוועדה תהיה זרז לתיקון העוול ולשיפור ההתייחסות”.