נושאים קשורים

מרגש: אנשי “בית הגלגלים” מנציחים את המתנדבים שנהרגו ב-7 באוקטובר

חברי עמותת בית הגלגלים, המתמודדים עם מוגבלות פיזית קשה, מובילים מיזם הנצחה לאנשי ובוגרי העמותה שהלכו לעולמם. בין היתר, מופיעים באתר החדש שמותיהם של מתנדבים שנהרגו באירועי השבת השחורה

חוקרים: זה מה שגורם לאוטיסטים עם חום להתנהג “נורמלי”

תופעת "אפקט החום", שמשפרת תסמיני אוטיזם בזמן זיהום של הגוף, נחקרה עד כה רק בעכברים. כעת זוג מדענים ינסה לפתח טיפולים לבני אדם שיחקו את התופעה – גם בלי חום

אחרי הדייט הוא סימס “את נוירוטית ונרקסיסטית”. הוא צודק?

"הוא נישק אותי עם ריח של חומוס ולא זכר מתי היה הסקס האחרון שלו, אז העפתי אותו מהבית". אז למה לרננה יש עכשיו מחשבות שניות...

כך הצלחתי (בסוף) להצביע בבחירות

באמת שרציתי להיכנס לקלפי, אבל הגוף שלי נכנס למצב של סטרס. הרגליים נעו לבדן, ופשוט מצאתי את עצמי עומדת בתחנת אוטובוס ורק רוצה לברוח. זה מה שקרה אחר כך



אירוע בריונות חמור: צילמו נער אוטיסט בשירותים של בית הספר

שישה נערים ממקיף ט' באשדוד נחקרו במשטרה והושעו מהלימודים לאחר שהתעללו בנער בן גילם מכיתת התקשורת, על הרצף. אמו של הילד: "זו טראומה לכל החיים"
ראשימאמרים מיוחדים"רני היה לב ענק שלוקח אחריות על כולם"

“רני היה לב ענק שלוקח אחריות על כולם”

רני טחן, הלום קרב שהתמודד עם פוסט-טראומה בעקבות מבצע "צוק איתן", לא היה חייב להיכנס לעזה – אבל התעקש להצטרף לחבריו ולהילחם. בסוף השבוע האחרון הוא נפל בקרב בצפון הרצועה

אהב ריצה ורכיבה. רני טחן ז”ל(צילום מהאלבום הפרטי)

רס”ם (במיל’) רני טחן מראש פינה, סמב”ץ בגדוד 8717 באוגדת עזה, נפל בסופ”ש האחרון לאחר ירי נ”ט שנורה לעברו בקרב בצפון הרצועה.

טחן, בן 40 במותו, היה הלום קרב משוחרר משירות מילואים. בשל כך הוא לא היה מחויב להילחם, אבל הרגיש שהוא לא יכול להישאר בחוץ. לצד חבריו, הוא נכנס להילחם בעזה – שם מצא את מותו.

טחן הוכר כהלום קרב לאחר פוסט טראומה שחווה אחרי מבצע צוק איתן, בשנת 2014, בעקבות החוויות הקשות שעבר שם. בין השאר, חברו הטוב יקיר ביטון, שהיה גם מפקדו, נהרג לצידו. אחותו אורי סיפרה לקרן נויבך ב”כאן ב'” על אחיה האהוב, ממנו נאלצה בכאב גדול להיפרד, ועל שיחתם האחרונה.

“רני היה ילד טבע, אוהב לבשל, אוהב אנשים”, סיפרה האחות. “הוא לב ענק שלוקח אחריות על כולם והופך להיות אבא או דוד לכל מי שמתקרב. הוא היה אבא מדהים. יש לו 4 ילדים מופלאים ונפלאים. הוא איש ספורט, התאמן בטריאתלון ושם לו מטרות רבות בדרך להגשמתן. איבדנו נשמה גדולה בעולם”.

אורי סיפרה כי רני היה חובש קרבי בחטיבת גבעתי בשירות הסדיר שלו. לעזה הוא נכנס מתוך שליחות, ותחושה שחייבים להחזיר לתושבי העוטף את הביטחון. “הוא לא היה חייב להיכנס, הוא התנדב כלוחם. הוא היה כל כך מחויב לצוות שלו ולחברים, ובאיזשהו שלב אמרתי לו שישמור על עצמו ושאני מחכה לו. זאת הייתה השיחה האחרונה שלי עם אתו”, הדגישה אורי.

********************

עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova

********************

“זה היה ביום שישי האחרון, הוא מיהר נורא אבל היה נשמע במצב רוח טוב”, שחזרה. “הוא אמר לי שעובדים יפה בעזה וזהירים, ושבעזרת השם נדבר בקרוב. השיחה הבאה כבר לא הייתה. בהלוויה אמרו עליו כל כך הרבה דברים. זה לא שלא ידעתי, אבל את מבינה שגם הם ראו את זה. סיפרו על זה שלקח אחריות על החיילים הסדירים הצעירים יותר, והפך להיות אבא שלהם. הוא יצא לכמה שעות לאשקלון כדי להביא להם קולה וסוכריות גומי. הוא דאג למילואינמיקים שלו ועטף אותם. אני יודעת מעצמי שכשרן לידך, אתה מרגיש בטוח ומוגן. אני יודעת ובטוחה שגם הם חוו את זה אתו. בתוך הצער המאוד גדול הזה, אני גאה בו על מי שהוא ועל מה שהוא. כנראה שהוא באמת היה מאוד גיבור”.

רני טחן. צילום מהאלבום הפרטי

אורי סיפרה על האהבה הגדולה של רני למוזיקה. “הוא תמיד אהב לרקוד, הייתה לו נשמה גדולה וטהורה. לא היה לו פשוט במסע הזה, בחיים האלו, והוא שמר על לב טהור וכוונה טהורה. היה לו חיוך של פיטר פן. ועם זה אני הולכת: גם כשקשה, לא לשכוח להיות טובים. רק שנהיה טובים אחד לשני”.

“רני תמיד היה הבנאדם הראשון שהיה מתקשר אלי בכל יום הולדת. ב-8 בנובמבר היה לי יום הולדת. הנחתי שלא ייצור קשר, למי היה ראש בכלל ליום הולדת? והגאון הזה הצליח להעביר לי הודעה עם איזשהו חייל, שהוא אוהב אותי ושאחגוג כמו שצריך. פתאום הייתי ילדה קטנה שכל כך שמחה שהאח הגדול שלה זוכר אותה, גם תוך כדי הדברים הגדולים שהוא עושה. זה היה רני”.

התכונן לתחרות איש הברזל

לצד המאבק בפוסט טראומה במהלך השנים, טחן הצטרף לעולם הספורט בשנים האחרונות, והתכונן לתחרות איש הברזל אליו היה רשום בשנה הבאה. מאמנו, דן קוני, סיפר לאתר “שוונג”: “רני הגיע אליי לפני כשנה בעקבות חברו יוסי הוכמן, שהיה גם מפקדו ושהה אתו בזמן שנהרג. רני היה מתאמן איתנו בעיקר כשהיינו מגיעים לכנרת, שזה בערך כל סופ”ש שני. אימוני סימולציה, שחייה בכנרת וכו’. הוא התאמן לקראת ישראמן מלא בתקופה האחרונה. הוא נתן את כל כולו לילדים שלו ולאימונים. אני חושב שהוא לא החמיץ כמעט אף אימון, אולי 2-1 כשהיה חולה”.

קוני הוסיף: “הוא תמיד היה מעדיף אימונים מובנים, מוסדרים, שהכל יהיה רשום במדוקדק. אם יש סטייה של כמה דקות הוא היה ישר אומר לי לתקן את זה. מדי פעם היה עושה אימונים גם עם עמותת אחים לחיים, שמסייעת בשיקום לוחמים פצועים והוא היה חבר בה, ועם נבחרת ישראל, איתם היה עושה אימונים משותפים”.

“הוא מאוד אהב ריצה, וגם מאוד נהנה מהרכיבה. הוא אהב מאוד אימוני טריינר. בגלל שהיה אבא מאוד מסור, זה עזר לו לבלות יותר זמן עם הילדים. הוא תמיד היה נכון לעזור. לדוגמה, היה לנו מתאמן חדש שרק ממש נכנס לעולם הזה, ורני התנדב לקחת אותו ולהראות לו איך רוכבים בחוץ ולתת לו הדרכה”.

באחד מהמפגשים חשף טחן בפני קוני את מה שמחזיק אותו בימים אלה. “הוא סיפר לי שאחד הדברים שנותנים לו את האופק זה האימונים לאיש ברזל. כמה שבועות לפני המלחמה הוא קיבל איזה התקף פוסט טראומטי ולא יכול היה להתאמן. אחרי שסיפר לי בדיוק מה הוא עובר, סיכמנו על איזה אימון מיוחד חווייתי, ואחרי שהוא עשה אותו הוא השתנה פתאום ב-180 מעלות ונהיה פשוט מאושר. זה מראה כמה הוא היה מסור לאימונים ונהנה מהם. כל עולמו היו הילדים והאימונים”.

קוני שיתף כי שבוע לפני המלחמה הם נפשו יחדיו באילת עם הילדים והתאמנו ביחד. באחד מהימים הם רצו להתאמן בשחייה בחוף הים, אבל היו מדוזות. קוני יצא מהים ואילו טחן לא יצא: הוא עשה 3,000 מטר בים מלא מדוזות. “הוא אמר לי שהיה חשוב לו לסיים את האימון ושהוא נלחם עם המדוזות עד הסוף”, סיפר.

הקרבות בצפון רצועת עזה. צילום: דובר צה”ל
יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות