“בואו תגידו לילדה שלי בת ה-13, שהבאתי אותה בגיל 42 אחרי טיפולי הפריה, שלא מגיע לה לחיות בכבוד”. כך זעקה בוועדת הרווחה של הכנסת צופיה שניידר, אם חד הורית מאשדוד. שניידר, נכת גפיים ופעילה חברתית, דיברה בדיון בסוגיות הביטחון התזונתי והמועצה לביטחון תזונתי עם פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”.
“לצערי הרב אתם רבים ימין-שמאל, ערבים-יהודים, רבותיי זה לא עובד ככה”, גערה בחברי הכנסת ובאנשי הוועדה. “אנשים רעבים בשטח. אני מה-9.10 מחלקת אוכל לנשים, קשישים, ניצולי שואה, דרי רחוב. נותנת להם מקצבת הנכות שלי. אף אחד לא מתייחס אלינו”.
שניידר הביעה ביקורת על כך כי למרות שביקשה עזרה בעירייה לקבלת כרטיסי המזון – היא לא זכאית. זאת מכיוון שההכנסה שלה חלקי 2, היא מעל הממוצע. “תגידו את זה לאמא שאתמול כתבה לי שאין אוכל לתינוק שלה”, אמרה לחברי הכנסת. “המיקרו והמאקרו לא מעניין, תפנימו את זה: אנחנו רעבים ואנחנו רוצים אוכל. אין דבר כזה שאמא תגיד לבת שלה שאין לה מלפפון. אני לא מקנאה בחטופים, אבל לרגע אחד קינאתי שהם אכלו רבע פיתה, כי לי גם זה לא היה. אז על איזה ביטחון תזונתי אתם מדברים? עשרה ימים היינו בלי אוכל, ביטחון תזונתי לא היה. מישהו דיבר? מישהו יודע כמה ילדים רעבים יש במדינה? הבטן שלי מקרקרת. תתעוררו על החיים שלכם, אנחנו החוסן החברתי של המדינה. אם הילדים שלנו ילכו לפשיעה, כל החברה תסבול”.
********************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >> bit.ly/Shavvim-igul-letova
********************
אל הביקורת הצטרפה גם ח”כ מירב כהן (יש עתיד), שהביעה כעס לגבי הקריטריונים הלא מוצדקים של חלוקת כרטיסי המזון, הפועלת תחת משרד הפנים בתקציב של כמיליארד שקלים. לדבריה, הממשלה התחייבה בשנת 2024 לבחון ולשנות את הקריטריונים, שנסמכים בין היתר על זכאות להנחה בארנונה, ומביאים לחלוקה שאינה שוויונית ביחס לאוכלוסיות שונות שזקוקות לסיוע.
“הנתונים מראים שמרבית האנשים שקיבלו את הכרטיסים קיבלו אותם באופן אוטומטי בשל הזכאות להנחה בארנונה. מי שאינו נכלל בקבוצה הזו נדרש להגיש בקשה באופן אקטיבי. יש נזקקים רבים, בהם שורדי שואה, שאינם מסוגלים לעשות זאת”, ציינה ח”כ כהן ודרשה להעביר את הטיפול ממשרד הפנים למשרד הרווחה.
“לכל שקל יש כתובת”
ח”כ מאיר כהן (יש עתיד) הצטרף גם הוא לביקורת ואמר: “בעקבות המלחמה משרד הרווחה צריך לטפל בהרבה משפחות חדשות. אני חושב שצריכה לצאת קריאה ברורה לממשלה שלא לקצץ בשום תקציב של המשרד, ההיפך הוא הנכון. צריך לחזק את המשרד ואת המענים שהוא נותן לאזרחים. לכל שקל יש כתובת. צריך ליצור סנכרון עם העמותות שעושות עבודה משמעותית מאוד ומהוות זרוע ביצועית חשובה למשרד”.
שר הרווחה, ח”כ יעקב מרגי, ענה לביקורות והציג את מאמצי המשרד השנה האחרונה: “כ-430 אלף משפחות מטופלות בשירותי הרווחה, מתוכן 108 אלף בנזקקות עוני והיעדר ביטחון תזונתי. המיזם של ביטחון תזונתי החל בפיילוט של 50 מיליון שקל, והחל מ-2022 פועל בתקציב של כ-150 מיליון בתצורות שונות, כולל 26 אלף כרטיסי מזון נטענים וכ-2,600 כרטיסים לרכישת תמ”לים.
ח”כ מרגי הוסיף כי מיזם נוסף עם הקרן לידידות מתכתב בחלקו עם המיזם, ופועל בסדר גודל של כ-70 מיליון שקלים נוספים מהמשרד והקרן לצרכים שונים, והכל באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים בשלטון המקומי. “צריך לתת משמעות גדולה גם לארגוני הגג שהפכו לזרוע ביצועית של המדינה”, ציין. “בהקשר של חרבות ברזל נעשו צעדים נוספים והיינו קשובים לצרכים שעלו מהשטח. הוספנו כ-15 אלף כרטיסי מזון בשווי של כ-7 מיליון שקלים, ותקציב גמיש לחלוקה למחוזות”.
חלוקת תווי המזון תעבור לרווחה?
פרופ’ רוני סטריאר, יו”ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, הציג את פעילות המועצה במהלך השנה האחרונה. “לפני שבועיים נודע לנו בדוח העוני כי 30% מהנפשות הבוגרות בישראל, שהן כ-2.1 מיליון איש, נמצאים בחוסר ביטחון תזונתי”, אמר. “בסקר נמצא שכ-18% מהאנשים בישראל נמצאים בקטגוריה של מי שידעו רעב בשנה האחרונה. זה היקף עצום, הרבה מעבר לממוצע במדינות ה-OECD”.
לדברי פרופ’ סטריאר, “הפתרון הוא לא עוד מיזמים, אלא תכנית לאומית. תווי המזון זה דבר מבורך, אבל זה לא ביטחון תזונתי. צריך מיצוי זכויות, ליווי של עו”סים, והייתי שמח שהמיליארד שקלים היו עוברים למשרד הרווחה באופן שיחזק את השירותים החברתיים שקורסים”.
ח”כ אחמד טיבי (חד”ש- תע”ל) הציג את המצב הקשה בחברה הערבית: 66% מהילדים נמצאים מתחת לקו העוני. “פרויקט כרטיסי המזון חשוב ומסייע למשפחות רבות, אבל שיעור הערבים שמקבלים אותם נמוך יחסית”, אמר. השר מרגי הגיב לדבריו וציין כי ישנו קושי מנהלי של ניצול הטבת כרטיסי המזון בחלק מהרשויות הערביות, וכי נעשית בימים אלה עבודה מקצועית בנושא.
יו”ר הוועדה, ח”כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), סיכם: “צריכים לשנות את הקונספציה גם בנושאי רווחה, כך שלכל אזרח יהיה דיור, מזון ומלבוש – במקום שהאוצר יתעשר והאזרחים יתרוששו. פעם מדינת ישראל הבינה שצריך שרווחת האזרח תהיה מעל הכל, שיהיה לו בית ואוכל ומשם מתקדמים. גם היום היא צריכה להבין שכמו שצריך לדאוג לביטחון ולחינוך, צריך לדאוג גם לרווחה. נשמח לסייע בקידום הקמת הרשות למאבק בעוני, ולקדם כל חקיקה שתסייע בחלוקה של מזון עודף או סיוע לנזקקים. נמשיך לעקוב אחר פעילות המועצה. אני קורא למשרד הרווחה להגדיל מאוד את הסיוע לעמותות שהוכיחו פעילותן בזמן המלחמה ולפניה. כמו כן, אני קורא להעביר את הטיפול בנושא תלושי המזון למשרד הרווחה”.
