ההצגה “איש הגשם” של “הקאמרי” השיבה לי את האמון בתיאטרון, אותו הז’אנר הכבד והכל כך מסורבל שעושים רק כדי “להראות תרבותיים”. מדובר בקומדיה נוגעת ללב, שמבוססת על הסרט זוכה האוסקר. צפיתי בה בתיאטרון חיפה.
אביו של הגיבור הראשי, צ’ארלי, מת, והדבר היחיד שהוא מוריש לו זה מכונית משומשת. בחיפושיו אחרי כספי הירושה האבודים, צ’ארלי מגלה להפתעתו שיש לו אח גדול על הספקטרום האוטיסטי בשם ריימונד, ושכל כספו של האב עבר למוסד שבו שוהה האח. צ’ארלי, שזקוק באופן נואש לכסף כדי להציל את העסק שלו מפשיטת רגל, מחליט לחטוף את ריימונד וכך לזכות בכספי הירושה. שני האחים יוצאים למסע רב תהפוכות, שבמהלכו הם לומדים להכיר זה את זה.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
מהשורה השנייה יכולתי לראות הכל: התפאורה שירתה באופן יעיל את המחזה, וגם התאורה. התלבושות תאמו את התקופה ואת הסיטואציה. כמו כן, צוות השחקנים היה לעילא ולעילא, במיוחד דביר בנדק, שנדמה שראינו אותו עושה הכל.
בהצגה הוא מגלם את האח האוטיסט ריימונד בצורה שמעוררת רצון לחבק אותו, ולא רק למחוא לו כפיים. ריימונד נע מצד לצד, חוזר על מילים, לומד בעל פה ספר טלפונים וגם לומד להתנשק עם בחורה. ברם, לא אהבה רומנטית היא הנושא, אלא אהבת אחים – אמנם שונים, אבל מאוחדים. בנדק לא מקצין את האוטיזם עד לכדי רמת לעג, הוא פשוט משחק “דובי” חמוד וחסר אונים, גאון, שיודע “לעמוד על שלו”. הוא אינטליגנט ומסקרן. ולכל הקצרים ביניכם, אורך ההצגה הוא רק שעה וחצי – והן חולפות ביעף.
רבות דובר על הפרעת הספקטרום האוטיסטי בשנים האחרונות, בעיתונות ובתרבות, אבל לא כל התייחסות מכבדת את הנושא. יש עוד הרבה דעות קדומות והבלים שיש להבהיר.
כמה טוב שבקומדיה הדמוקרטיה עדיין נשארת. יותר ויותר נכים מעלים הופעות סטנד-אפ, נעשות סדרות על אוטיסטים ועוד. לדעתי בצדק, כי הספקטרום הזה כל כך עמוק, שהשיח עליו יכול להיות בלתי נגמר.
ההצגה “איש הגשם” תשאיר אתכם לא רק דומעים מהתרגשות, אלא עם חיוך גדול ואופטימיות לגבי טוב האדם. ההצגה מכווצת את הלב כדי להרחיבו בחזרה, ומזכירה לנו שהגורל הוא לא רק אכזר, והוא מסתבך כדי להסתדר לבד.
