חברת כספונט, המפעילה אלפי מכשירים למשיכת מזומנים ברחבי הארץ, חויבה לשלם פיצוי בסך 10 מיליון שקלים ולהחליף בהדרגה אלפי כספומטים שאינם עומדים בדרישות הנגישות לאנשים עם מוגבלות. כך קבע בית המשפט המחוזי בירושלים בפסק דין שניתן ב־21 באוקטובר, בעקבות תביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברה בשנת 2018.
השופטת תמר בזק רפפורט, סגנית נשיא בית המשפט, קבעה כי כספונט הפרה במשך שנים את חובות ההנגשה החלות עליה, באופן שפגע ביכולתם של אנשים המתניידים בכיסאות גלגלים, אנשים נמוכי קומה ואנשים עם מוגבלות ראייה להשתמש באופן עצמאי במכשירים למשיכת מזומנים.
מדובר במכשירים המוצבים בעיקר בחנויות נוחות, בפיצוציות, במרכולים ובבתי עסק נוספים ומאפשרים למשוך מזומנים, לברר יתרה בחשבון הבנק ואף לטעון כרטיסי רב־קו. בניגוד לכספומטים הבנקאיים, מדובר במכשירים קטנים יחסית הפרוסים בנקודות רבות ברחבי הארץ.
מהתביעה עלה כי חלק מהמכשירים הוצבו בגובה שאינו מאפשר לאנשים בכיסאות גלגלים או לאנשים נמוכי קומה להגיע בנוחות למסך וללחצני ההפעלה. במכשירים אחרים לא ניתנו התאמות מספקות לאנשים עם מוגבלות ראייה, ובהן אפשרות לקבל מידע והנחיות באמצעות שמע או מישוש. בנוסף, נטען כי זמן התגובה שניתן למשתמשים היה קצר מהנדרש בתקנות.
על פי פסק הדין, בעת הגשת הראיות היו בבעלות כספונט יותר מ־1,000 מכשירים גבוהים שלא הונגשו כלל וכ־2,000 מכשירים נוספים שבוצעה בהם הנמכה מסוימת, אך גם הם לא עמדו במלוא דרישות הנגישות. החברה החלה בשנים האחרונות לייבא מכשירים חדשים ונגישים יותר, אולם גם אלה אינם עומדים בכל הדרישות בישראל, בעיקר בכל הנוגע לאנשים עם מוגבלות ראייה.
"לא רק משכירה מכשירים"
אחת הטענות המרכזיות של כספונט הייתה כי היא אינה אחראית להנגשת המכשירים, משום שהיא משכירה אותם לזכיינים ולבעלי עסקים והם אלה שמספקים בפועל את השירות לציבור. בית המשפט דחה את הטענה. השופטת קבעה כי כספונט אינה רק בעלת המכשירים, אלא מעורבת באופן ישיר ומהותי במתן השירות הבנקאי. בין היתר, החברה מפעילה את מערכת התקשורת המאפשרת את משיכת הכספים מחשבונות הבנק, מספקת שירות לקוחות ומכתיבה תנאים הנוגעים להפעלת המכשירים.
לכן, נקבע כי האחריות להנגשת המכשירים עצמם חלה גם עליה והיא אינה יכולה להעביר את מלוא האחריות לבעלי העסקים שבהם הם מוצבים.
כספונט טענה עוד כי במשך שנים ניסתה לאתר מכשירים נגישים המתאימים לפעילותה, אך לא הצליחה למצוא פתרון העומד בכל דרישות החוק. בית המשפט הכיר בכך שהחברה אכן השקיעה מאמצים בנושא ואף ניסה להתחשב בקשיים הטכנולוגיים והכלכליים שעליהם הצביעה.
עם זאת, השופטת קבעה כי החברה לא הוכיחה שלא היו בנמצא לאורך השנים מכשירים נגישים יותר שניתן היה לרכוש או לייבא באופן סביר. לדבריה, העובדה שלא נמצא פתרון מושלם אינה מצדיקה הימנעות מיישום התאמות נגישות שניתן היה לבצע.
"טובת הנאה כלכלית על חשבון הציבור הזקוק להנגשה"
אחד החלקים הבולטים בפסק הדין עוסק במשמעות הכלכלית של העיכוב בהנגשת המכשירים. השופטת ציינה כי כבר בשנת 2018 הוערכה עלות ההנגשה הכוללת בכ־35 מיליון שקלים, וכי לפי חוות דעת שהוגשה מטעם החברה, עלות החלפת מכשיר בודד כיום עומדת על כ־25 אלף שקלים. לדבריה, גם אם מתייחסים רק לכ־1,000 המכשירים הישנים שלא הונגשו, מדובר בדחיית הוצאה של כ־25 מיליון שקלים.
"דחיית ההנגשה כרוכה איפה בטובת הנאה כלכלית בשיעורים כספיים ניכרים, על חשבון הציבור הזקוק להנגשה", כתבה השופטת וקבעה כי יש הצדקה לפסיקת פיצוי משמעותי.
בית המשפט התייחס גם לפגיעה באנשים עם מוגבלות. השופטת ציינה כי אף שמשיכת מזומנים אינה בהכרח פעולה יומיומית עבור כל אדם, כאשר אדם נזקק לכסף מזומן, האפשרות למשוך אותו עשויה להיות חיונית. לדבריה, הפריסה הרחבה של הכספומטים הלא־בנקאיים מעניקה להם חשיבות מיוחדת, בין היתר באזורים שבהם אין חלופות זמינות.
עם זאת, השופטת לא קיבלה במלואה את טענת התובע כי התנהלות כספונט מצדיקה הטלת אחריות חמורה במיוחד. היא ציינה כי החברה לא התעלמה לחלוטין מסוגיית הנגישות ונקטה צעדים שונים למציאת פתרונות, אך לא השלימה אף אחד מהם באופן שסיפק מענה ראוי.
כ־1,000 כספומטים יוחלפו עד נובמבר 2027
מעבר לפיצוי הכספי, בית המשפט הורה לכספונט להחליף בהדרגה את המכשירים הישנים במכשירים נגישים יותר מתוצרת חברת Hyosung או במכשירים בעלי רמת נגישות דומה. בשלב הראשון חויבה החברה להחליף עד 1 בנובמבר 2027 כ־1,000 מכשירים ישנים שלא עברו הנמכה לצורך שיפור הנגישות. לאחר מכן, בכפוף להוראות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, יהיה עליה להחליף גם את המכשירים שעברו הנמכה חלקית.
עם זאת, פסק הדין אינו מבטיח שכל המכשירים החדשים יהיו נגישים באופן מלא. בית המשפט קבע כי לא אותרו מכשירים מהסוג שבו משתמשת כספונט העומדים בכל דרישות הנגישות בישראל, במיוחד בכל הנוגע לאנשים עם מוגבלות ראייה. השופטת אף קבעה כי בנסיבות אלה אין חובה משפטית על החברה לפתח בעצמה תוכנה חדשה כדי להשלים את התאמות הנגישות החסרות.
לאן יועברו 10 מיליון השקלים?
התובע הייצוגי, אורן גנור, שיוצג בידי עורכי הדין גיל רון והדס הולצשטיין־תמיר, ביקש לפסוק פיצוי כולל של 60 מיליון שקלים, לפי חישוב של 1,000 שקלים לכל אחד מכ־60 אלף האנשים עם מוגבלות שלטענתו נפגעו מהיעדר הנגישות. בית המשפט דחה את אופן החישוב הזה, בין היתר משום שלא הוכח כמה אנשים אכן ביקשו להשתמש במכשירי כספונט ונמנע מהם לעשות זאת בשל בעיות הנגישות.
במקום זאת נפסק פיצוי כולל של 10 מיליון שקלים בגין הפרות העבר. החברה נדרשה להפקיד את הסכום בחשבון ייעודי עד 1 בינואר 2027.
השופטת הציעה כי הכסף, או חלקו, ישמש לשיפור הנגישות של מכשירי החברה מעבר להתאמות שהיא מחויבת לבצע על פי החוק. בין האפשרויות שהעלתה: פיתוח פתרונות תוכנה שיסייעו לאנשים עם מוגבלות ראייה, או מימון החלפת מכשירים באזורים שבהם עלות ההנגשה עלולה להביא לסגירת השירות.
יישום ההצעה הותנה בהסכמת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שהתבקשה למסור את עמדתה עד 15 בנובמבר. אם לא ניתן יהיה להשתמש בכסף בדרך זו, או אם תיוותר יתרה, ניתן יהיה להעבירם לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות.
בנוסף, פסק בית המשפט גמול לתובע הייצוגי ושכר טרחה לעורכי דינו בסכום כולל של 3 מיליון שקלים בתוספת מע"מ, שישולמו בשלבים בהתאם להוראות פסק הדין.
