מחקר חדש של אוניברסיטת הרווארד האמריקאית, מהמוסדות האקדמיים הנחשבים בעולם, מצא הבדלים ניכרים במבנה המוח של עוברים (בשבוע ה-25 להריון של האמהות) שאובחנו מאוחר יותר, כפעוטות וכילדים, עם אוטיזם, לבין כאלה שלא. הממצאים הדרמטיים מוצגים בשעות אלה בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לאנטומיה בפילדלפיה, ארה”ב.
המחקר, שנעשה באמצעות סריקת מוח טרום לידתית (MRI), מתווסף למחקרים עדכניים אחרים שמעריכים כי מקור האוטיזם בהתפתחות המוקדמת של תינוקות. הממצאים החדשים עשויים לסייע באבחון מוקדם יותר של התסמונת בילדים, ולעזור להם עם התערבות טיפולית מוקדמת ויעילה יותר.
ד”ר אלפן אורטוג מבית החולים הכללי של מסצ’וסטס ומבית הספר לרפואה בהרווארד, שהובילה את המחקר, אמרה כי “זיהוי מוקדם יותר פירושו טיפול טוב יותר”. לדבריה, “התוצאות שלנו מצביעות על כך שנפח מוגבר של האונה האינסולרית עשוי להיות סמן ביולוגי חזק שיכול לחזות את הופעת האוטיזם מאוחר יותר בחיים”.
האונה האינסולרית, הנקראת בקצרה אינסולה (Insula), היא אזור בקליפת המוח המעורב בכמה תהליכים ותפקודים מוחיים מורכבים, ובהם יצירת חוויות רגשיות, מודעות לסביבה ולתהליכים המתרחשים בגופנו, ויסות הומאוסטטי של הגוף, תהליכי תפיסה, שליטה מוטורית, תפקוד קוגניטיבי וחוויה בין-אישית.
איך בוצע המחקר? החוקרים לקחו 39 סריקות מוח (MRI) עובריות שצולמו בבית החולים לילדים בבוסטון (בשבוע ה-25 להריונות בממוצע) וניתחו אותן בדיעבד. מתוך 39 ילדים, תשעה אובחנו מאוחר יותר עם אוטיזם, עשרים היו ניורוטיפיקלים (ללא אוטיזם) ועשרה נוספים לא אובחנו בהמשך עם אוטיזם אך התמודדו עם מצבים בריאותיים אחרים שנצפו גם בילדים אוטיסטים.
החוקרים השתמשו בשיטת תיוג אנטומי אוטומטית כדי לפלח את סריקות המוח. לאחר מכן הם השוו את אזורי המוח המפולחים בין הקבוצות השונות. מה הם מצאו? ההבדלים הגדולים ביותר אותרו באונה האינסולרית של המוח, שהנפח שלה היה גדול משמעותית בקבוצת האוטיסטים לעומת שלוש קבוצות הביקורת האחרות.
עוד מצאו החוקרים שאצל ילדים עם אוטיזם האמיגדלה וההיפוקמפוס היו גדולות משמעותית בהשוואה לילדים עם מצבים בריאותיים אחרים אך ללא אוטיזם. האמיגדלה היא מבנה דמוי שקד הנמצא בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח ומעורב בתהליכי בקרה רגשיים וביצירה של זיכרונות רגשיים. ההיפוקמפוס הוא אזור במוח הנמצא בתוך האונה הרקתית הצדדית, המשמש בין השאר לצורך זיכרון וניווט.
“בהתחשב בכך שגורמים גנטיים וסביבתיים רבים יכולים להשפיע על הופעת אוטיזם החל בשלבי העובר, אידיאלי לזהות את החתימה המוקדמת ביותר”, הסבירה ד”ר אורטוג. “למיטב ידיעתנו, זהו הניסיון הראשון לפלח באופן חצי אוטומטי את אזורי המוח בשלב הטרום לידתי בעוברים שאובחנו עם אוטיזם מאוחר יותר ולהשוות באופן מבוקר עם קבוצות שונות”.
את המחקר הובילה פרופ’ אמי טקאשי מבית הספר לרפואה בהרווארד. הממצאים שלו, כאמור, עולים בקנה אחד עם מחקרים אחרונים שדיווחו על שינויים בקליפת המוח האינסולרית אצל מבוגרים עם אוטיזם, ומצביעים על כך שהבדלים אלו עשויים להתחיל עוד ברחם.
אוטיזם היא תסמונת נוירו-התפתחותית מורכבת שעלולה לגרום לאתגרים בתקשורת, עיבוד קוגניטיבי, מודעות רגשית ותפיסה. הגורמים לה אינם ידועים, אך ברור כי גורמים גנטיים וסביבתיים משחקים תפקיד בתסמונת. נכון להיום ניתן להתחיל לזהות אוטיזם בסביבות גיל 18 חודשים, ומה שברור כבר הוא שטיפול מוקדם עשוי לשפר משמעותית יכולות שפה וקוגניציה בילדים מאובחנים.
בישראל, נכון להיום, אחד מכל כ-80 ילדים מאובחן עם אוטיזם. בארה”ב הנתונים מדברים כבר על אחד מכל 44 ילדים.
עוד בנושא:
זה החלק במוח שגדל יותר מדי אצל תינוקות בני 12-6 חודשים שיפתחו אוטיזם
