נושאים קשורים

שחקנית בריטית על כיסא גלגלים זכתה ב”פרס התיאטרון”

איימי טריג נולדה עם פגם בעמוד השדרה, אבל לא נתנה לזה לעצור אותה. השבוע זכתה בפרס יוקרתי בלונדון. "בעבר אנשים היו נגד ליהוק שחקנים נכים, לשמחתי זה השתנה"

חוק חדש ישים סוף לתביעות ייצוגיות קנטרניות בתחום הנגישות

בשנים האחרונות יותר ויותר עסקים קטנים נתבעים, שלא בצדק, על הפרות קלות של חובות רגולטוריות שאינם בקיאים בהן. משרד המשפטים פועל לצמצם את התופעה

שאלו בנפשכם: איך מאריכים שובר סל שיקום?

במדור "שאלו בנפשכם" מוזמנים מתמודדי נפש ומשפחות לשאול שאלות על זכויות בכל תחומי החיים – וכתבנו אמיר שטיין יענה. והפעם: מה עושים כשהשובר שקיבלנו מהוועדה פג תוקף?

“דיכאון מי יודע”: ההגדה המיוחדת למתמודדי נפש ומשפחותיהם

"הגדת הנפש", שהופקה על ידי עמותת "משפחות בריאות הנפש", מבקשת לספר את סיפורם של המתמודדים ובני המשפחה ברוח החג
הסתדרות 480-100

ליהנות מהים כמו כולם: תכירו את “חוף האוטיסטים” החדש

בשבוע שעבר הוקם בחוף אכדיה צפון בהרצליה מתחם מונגש לאנשים עם מוגבלויות בלתי נראות. במקום יש לוח תקשורת ויחולקו גם צמידי זיהוי
ראשיאוטיזםחוק הרווחה: "לאדם עם מוגבלות יש אפס אפשרות בחירה"

חוק הרווחה: “לאדם עם מוגבלות יש אפס אפשרות בחירה”

ארגונים למען אנשים עם מוגבלות טענו בכנסת כי חוק שירותי הרווחה עדיין רחוק מלהיות פתרון מושלם. "המערכת מסלילה אנשים עם מוגבלות לבחור במוסדות"

סיגל מורן (מימין), מנכלית משרד הרווחה ומאיר כהן שר הרווחה
סיגל מורן (מימין), מנכלית משרד הרווחה ומאיר כהן שר הרווחה. צילום: דוברות הכנסת

דיון סוער התקיים הבוקר (ד’) בוועדת הרווחה של הכנסת על חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות של השר מאיר כהן. “רק אתם הארגונים, ובראש בראשונה ההורים והמשפחות, יובילו איתנו את החוק הזה, יש לנו אוזן קשבת לכולם”, אמר השר.

ההורים והארגונים אכן השמיעו את קולם. לצד מחמאות מחברי הוועדה על כך שחברי אופוזיציה וקואליציה התאחדו למען אנשים עם מוגבלות, נשמעו בדיון לא מעט ביקורת על הסעיפים והניסוחים של החוק. לפי ההורים והארגונים שהגיעו לדיון, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים האלה, שלדבריהם מרחיקים את החוק מהמטרה שלו: לאפשר לאנשים עם מוגבלויות לחיות בקהילה במקום במוסדות.

“החוק מדיר אוכלוסיות שלמות”
עו”ד רויטל לן כהן, מקואליציית הורים לילדים מיוחדים, ואימו של אלעד בן ה-19 עם אוטיזם, העירה: “הורה לא יכול להחליט עבור הילדים שלו כל הזמן. החוק הזה מדיר אוכלוסיות שלמות. לא יכול להיות שאדם עם מוגבלויות רבות, שכלית, פיזית, נפשית וכו’, יקבל מכל אגף במשרד שירות אחר. מילים משנות וקובעות מציאות. לכן אם אנחנו רוצים לייצר שינוי הוא לאפשר לכל אדם עם מוגבלות את התקציב לעצמו במקום לארגונים”.

עמנואל כהן, אבא של יפתח, שחי עם אוטיזם בתפקוד נמוך, וששבת רעב מול כנסת ישראל במשך ימים רבים, אמר: “הטיפול באנשים עם מוגבלות עם מורכבויות שונות מסובך. המדריכים שלהם צריכים להיות מתוגמלים היטב ולעבור הכשרות מקצועיות. מדברים על ההחלטה לגבי עצמאות. אני אביא את הבן שלי לוועדה, שיבינו שהוא לא יכול להחליט על עצמו והוא בגיל 23. לכן צריך לתת פתרונות. האמירות שכל אחד יחליט על עצמו – זה לא נכון”.

החוק צריך לכלול “כל אדם עם מוגבלות”

עו”ד נעמה לרנר מהתנועה לעצמאות הסבירה: “השר דיבר על תקצוב אישי, אבל בחוק מדברים על תקצוב אישי ‘או אחר’ וזה מה שעשוי לדפוק את החוק, חייבים להיות מדויקים כאן”.

עידית סרגוסטי, מארגון בזכות, “לשון החוק מסייגת את הזכות לחיים אוטונומיים בקהילה. המערכת מסלילה אנשים עם מוגבלות לבחור במוסדות או להישאר ללא שירות. כופים עליהם להיכנס למסגרת מוסדית. חלק מהחוק משאיר יד פתוחה לתקנות משרד הרווחה, שחלקם לא יגיעו לאישור הכנסת ואת זה צריך לשנות”.

בארגון אלו”ט טענו שהחוק יטיל עוד אחריות על מקצוע העובד הסוציאלי, שגם ככה עומד בפני קריסה, ואמרו שצריך לשים לב לך שלכל שר הרווחה יהיה כוח להחליט החלטות על אנשים עם מוגבלות כראות עיניו. בארגון איל”ן ביקשו לשים לב שהצעת החוק הנוכחית לא תגרע או תבוא במקום שירותים שונים בתחומי הרווחה, יפה ובכך מצבם של אנשים עם מוגבלות יורע.

באקים סיפרו על התרגשות המשפחות עם העברת הצעת החוק. עם זאת, טענו בארגון שנכון להיום לאדם עם מוגבלות שכלית במעונות במצב סיעודי, טיפולי או אי-שקט יש אפס אפשרות בחירה. לדברי מנכ”לית אקים, סיגל פרץ יהלומי, ברגע שהמילה “כל” תופיע לפני המילים “אדם עם מוגבלות”, גם אנשים עם צרכים מיוחדים הזקוקים לתמיכה מיוחדת יהיו שווים, וזה יביא את השינוי המבורך. “כיום אין להם אפשרות לדיור בקהילה במידה שהם או משפחותיהם מעוניינים בכך”, הסבירה פרץ יהלומי, “אקים פועלת שנים כדי לאפשר דיור בקהילה למי שצריך תמיכות מוגברות, ואף עתרנו לבג”ץ בנושא”.

יונית אפרתי, מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים אמרה: “הנציבות מברכת על החוק החשוב, אבל יש מספר בעיות מהותיות”. לדבריה, החוק צריך לאפשר לכל אדם לחיות בקהילה, וצריך לייצר מצב שבו זה כדאי למפעילים.

“התפקיד שלנו הוא לאפשר את מימוש רצונותיו של האדם”, היא אומרת, “אנחנו רוצים לראות תוכנית מלאה לגבי היעדים לחוק, על פי זמנים ושהוועדה תפקח על הנעשה. חשוב מאוד שנראה שהתקציבים יגיעו לאנשים עם מוגבלות ולא למנגנונים ולארגונים”.

חברת הכנסת אפרת רייטן. צילום - דוברות הכנסת
חברת הכנסת אפרת רייטן. צילום – דוברות הכנסת

אפרת רייטן: אנחנו לומדים כל יום

“החוק עוד צריך את הדיוקים שלו וצריך לקחת בחשבון שלא כולם יהיו מרוצים. צריכים להיות כתובים כאן דברים מעשיים ולא דיבורים בעלמא. אנחנו עושים כאן היסטוריה”, אמרה סיגל מורן, מנכ”לית משרד הרווחה.

יו”ר הוועדה, ח”כ אפרת רייטן (עבודה) הוסיפה: “אין יום שאנחנו לא מתקנים חוקים, כי אנחנו לומדים כל יום. בשביל זה אנחנו שומעים את כלל הדעות. אנחנו לא מנמיכים ציפיות, אנחנו פשוט מציאותיים. אין 100% וחשוב שכולם יבינו את זה”.

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות