“הורים לילדים משולבים מרגישים שהילדים שלהם לא רצויים בחינוך הממלכתי דתי”, אמרה צופית גולן, אם לשלושה ילדים בחינוך הממלכתי דתי וסגנית יו”ר הנהגת ההורים הארצית. את הדברים אמרה בוועדת המשנה לחוק חינוך ממלכתי-דתי בכנסת, בדיון שהתקיים אתמול (ראשון) לקראת היערכות מסגרות החינוך המיוחד הכוללני והממלכתי-דתי לשנת הלימודים הקרובה.
גולן סיפרה בדיון שילדים עם מוגבלות המאובחנים כתלמידי חינוך מיוחד עוברים “אודישן” כדי שיקבלו אותם לחטיבות הביניים ובתי הספר, וכי הם נמצאים בעדיפות אחרונה לקבלה ללימודים. “כאילו עושים טובה שמקבלים אותם”, תקפה גולן. “ללא התערבות בשולחנות עגולים של הרשויות, לא היה להם היכן ללמוד. כל חטאם של הילדים, שהם תלמידים משולבים. לא יכול להיות שהילדים האלה יקבלו יחס של סוג ב'”, הוסיפה.
“יש הרבה דברים לתקן”
על פי נתוני משרד החינוך, נכון להשנה, יש 45,296 תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד בחינוך הממלכתי-דתי. מתוכם 66% משולבים בחינוך הממלכתי-דתי הרגיל. 23% בלבד מהם משולבים בכיתות החינוך המיוחד (הקטנות), ו-11% במוסדות החינוך המיוחד. במחוז הדרום ובמחוז חיפה ישנו מחסור במסגרות חינוך לתלמידים עם מוגבלויות והביקוש לכך גדול.
“אנחנו רואים התקדמות גדולה מאוד בחינוך המיוחד, אבל עדיין יש הרבה דברים לתקן”, אמרה עוד גולן. “במשרד החינוך אומרים שיש להורים את הזכות לבחור בין שילוב לכיתות חינוך מיוחד. בפועל, בציבור הכללי אולי יש המון אופציות, בממלכתי-דתי, כמעט ואין”.
לדבריה, נוצר מצב אבסורדי שיש מסגרות שבהן יש עומס של ילדים משולבים עד 20-40% בכיתה אחת, לעיתים מתוך 30 ילדים. הצוות החינוכי והבית ספרי לא מקבל ליווי ותמיכה, דבר שמקשה על שילוב הילדים ומקשה על הורים אחרים לקבל את תלמידי השילוב.
לנושא הצפיפות בכיתות התייחסה מפקחת החינוך המיוחד במשרד החינוך, צינה יואלי, ואמרה כי בכל שנה נפתחות כיתות חינוך מיוחד לפי בקשת המחוזות יחד עם הרשויות המקומיות. לדבריה, יש גידול מתמיד בפתיחת מסגרות בתי ספר וגנים בחינוך המיוחד הממלכתי-דתי, לעומת מערכת החינוך המיוחד הכוללנית שעומד על 11.6% גידול.
נכון להיום, בגני ילדים על הרצף האוטיסטי יש בין 5 עד 8 ילדים בכיתה. בעוד שמוגבלויות אחרות פיזיות וקוגניטיביות, יכולים להיות בכיתה אחת בין 12 ל-14 ילדים, בשל קצב הגידול המהיר של הילדים הנוספים לחינוך המיוחד בשנה.
תוספת כלכלית לבתי ספר משלבים?
“אנחנו רוצים לשלב את ילדי החינוך המיוחד ככל הניתן. בית ספר שמשלב ומכיל צריך להיות מועדף”, אמר יו”ר הועדה ח”כ משה טור-פז (יש עתיד) לנציגת משרד החינוך בוועדה. “בית ספר שקולט ילדי חינוך מיוחד רבים, זה צריך להשתלם לו כלכלית”. לדבריו, מנהלי בתי הספר צריכים לריב על תלמידי החינוך המיוחד, לכן, משרד החינוך חייב להעדיף את בתי הספר שדוגלים בשילוב, כדי לייצר שינוי בסדרי העדיפויות. בנוסף, ח”כ טור-פז ציין כי מוסדות החמ”ד ובכלל החינוך המיוחד, חייבים לגדול ולבנות עוד מקומות לתלמידים כדי לפתור את הצפיפות הקיימת.
“זה זכות ומרוויחים ממנה כל יום, שעה שעה”, אמר ח”כ טור-פז, לאחר ששיתף חוויות אישיות מעברו כמנהל בית ספר בשילוב ילד עם מוגבלות בשם יאהו באחת מהכיתות. “אם מורה היה בא אליי עם הכשרה של חינוך מיוחד, כמעט מיידית הוא היה מתקבל. לדעתי, כל מי שעוסק בחינוך צריך להיות עם הכשרה של חינוך מיוחד, ואני פונה מכאן למשרד החינוך להכריז על שנת השתלמות בית ספרית בחינוך מיוחד, כמו שהיה עם החינוך הטכנולוגי”.
טענות רבות עלו בוועדה גם על נושא הנגישות של בתי הספר והגנים במערכת החינוך המיוחד, בייחוד הבקשות הפרטניות של ההורים והתלמידים כלפי הרשויות. ח”כ שירלי פינטו (ימינה) אמרה: “תקנות נגישות פרטניות לא מיושמות בכלל, בחינוך הכוללני וגם בחמ”ד. ח”כ טור-פז, סיפר על התסכול הגדול ועל השנים הרבות שלוקח להנגיש מוסד לימודים. לדבריו, התהליך לוקח בין שלוש לשבע שנים, וברוב המקרים קורה שילד מתחיל בית ספר שהוא לא מונגש, ומסיים אותו ללא נגישות. לדבריו, נושא זה חייב להשתנות.
