עד כמה מצבו של החינוך המיוחד בישראל קשה, ערב פתיחת שנת הלימודים החדשה, אפשר ללמוד מהסיפור הלא ייאמן הבא: כדי להחליט איזה ילד יזכה לעלות מחר לכיתה א’ בכיתת תקשורת בבית הספר היסודי “חיים חפר” בנתניה, נערכה היום אחר הצהריים הגרלה בעיריית נתניה. פחות מ-24 שעות לפני שהשנה מתחילה, ארבעה הורים מוטרפים מדאגה וחוסר ודאות החזיקו אצבעות שהשם של ילדם או ילדתם יעלה בגורל, ואולי סוף סוף יהיה לו מקום מתאים ללמוד בו השנה.
אחת מההורים האלה היא מיטל עזיז, תושבת העיר ואם חד הורית לאמה (6), המאובחנת על הרצף האוטיסטי. מיטל ואמה מתגוררות כמה מאות מטרים בלבד מבית ספר “חיים חפר”, אולם העירייה בחרה לשבץ אותה בבית ספר אחר בעיר, “שורשים”, המרוחק מביתן כ-20 דקות נסיעה, בלי לקחת בחשבון את התנועה והפקקים.
“המרחק הוא בעיה גם מכיוון שאמה סובלת נורא מהקאות בנסיעות”, מספרת מיטל לאתר “שווים”. “בשנה שעברה, בנסיעות לגן התקשורת שבו למדה, היא הקיאה המון פעמים, והמלווה בהסעה הייתה חייבת לטפל בה. צריך להבין, זו ילדה עם עבר עשיר של פרכוסי חום. פעם אחת היא הייתה מאושפזת שבוע בבית חולים בעקבות פרכוס”.
בנוסף, מציינת האם, לאמה יש שתי חברות טובות מאותו גן תקשורת שגרות בשכנות אליה. הילדות קרובות אחת לשנייה, וגם האימהות שלהן, שתיים מתוכן חד הוריות, התחברו מאוד. לשתי החברות של אמה נמצא מקום בכיתת התקשורת ב”חיים חפר”, ורק לאמה לא.
“אני נלחמת והעירייה בשלה”
מתשעה באב (לפני כשבועיים וחצי), אז נודע לה על השיבוץ המרוחק, פועלת מיטל במרץ כדי למצוא לבתה מקום יחד עם חברותיה. היא הייתה באגף החינוך המיוחד בעירייה כמה וכמה פעמים, ובכל פעם חזרה בידיים ריקות. “ביקשתי לערער על ההחלטה, אז אמרו לי לכי תמלאי ערעור”, היא אומרת. “הגעתי עוד פעמיים, ואמרו לי שעוד לא הספיקו לדון במקרה שלנו. התקשרתי לאסתי יוסף, ראש אגף החינוך המיוחד בעיריית נתניה, והיא שוב אמרה שלא דנו בעניין של אמה. הלכתי לברר שוב, ואז גיליתי שהתקבלה החלטה לדחות את הערעור שלי. אין מקום.
“הייתי מיואשת ופניתי לראש אגף החינוך הכללי בעירייה, אבל זה גם לא עזר”, היא ממשיכה לספר. “שלחתי מכתב לראשת העיר מרים פיירברג, והיא בכלל לא ענתה לי. אני ממשיכה להיאבק בשביל הילדה – והם בשלהם”.
אתמול התכוונה מיטל לגשת ל “חיים חפר” ולשוחח עם מנהלת בית הספר, אולי משם תבוא איזו ישועה. “אני יוצאת מהבית לכיוון בית הספר”, היא מתארת, “וחברה שלי, אמא של אחת החברות של אמה, מסיימת בדיוק פגישה שם עם מחנכת הכיתה. היא מצלצלת ואומרת לי: ‘את לא תאמיני, המחנכת אומרת שיש רק שבעה ילדים בכיתה, והתקן הוא לשמונה. יש 3 בנות ו-4 בנים. נשאר בדיוק מקום לאמה'”.
“אני על סף התמוטטות”
מיטל ההמומה נכנסה למשרדה של המנהלת וסיפרה לה מה שמעה מחברתה. המנהלת עשתה בירור קצר ואמרה שלצערה יש רשימת המתנה ארוכה למקום האחד הזה. “מיהרתי לכתוב לראש אגף החינוך בעירייה: ‘מה אני צריכה לעשות כדי להציל את הבת שלי?’ היא כתבה שהיא חוזרת אליי עוד שעה. כססתי ציפורניים ורעדתי מרוב עצבים. היא לא הגיבה, אז שלחתי לה הודעה: ‘יש חדש? אני על קוצים. על סף התמוטטות כאן'”.
ברגע הזה הגיע טלפון מאסתי יוסף, ראש אגף החינוך המיוחד בעיריית נתניה, שאפילו את מיטל למודת הקרבות הצליח לזעזע. בשיחה הציעה לה יוסף להשתתף בהגרלה של ארבעה הורים לילדים שרוצים ללמוד בבית הספר, שמתוכם רק אחד יזכה למקום הנכסף. ככה נשמעה השיחה:
אסתי יוסף: שלום וברכה, מיטל?
מיטל עזיז: כן?
אסתי יוסף: בהמשך לבקשה… את יודעת שכבר התפנה מקום אחד. יש ארבע בקשות, לכן אנחנו נקבל את ההחלטה כי כולם עומדים בקריטריונים של הנמקות מהותיות. אנחנו נקבל היום את ההחלטה בהגרלה שנעשה עם ההורים ב-16:00.
מיטל עזיז: מה זה הגרלה, למה הגרלה?
אסתי יוסף: כי כולם יש להם מספיק סיבות טובות, כל אחד מסיבותיו, לעבור. את לא היחידה וכולם יקבלו.
מיטל עזיז: אני מתזכרת אותך שאני אם יחידנית…
אסתי יוסף (בכעס): יש עוד אמא יחידנית עם שני תאומים. הסיפור הזה.. הקריטריון הזה הוא טוב, אבל הוא לא רק שלך.
מיטל עזיז: הוא לא רק שלי… (צעקות) את מתקשרת…
אסתי יוסף: זה לא לדיון. את ההחלטה נקבל היום…
מיטל עזיז: אני לא מוכנה שהגורל של הבת שלי יהיה בהגרלה, אסתי.
אסתי יוסף: זה לא את מחליטה, אני וראש המינהל החלטנו.
מיטל עזיז: אני יודעת שאת מחליטה, אני יודעת שאת מחליטה… וזו הסיבה שאני באה אלייך כל הזמן.
אסתי יוסף: הדיון הזה יתקיים בהגרלה כי לכולם יש תנאים שוויוניים ומוצדקים לבקש את הבקשה הזאת.
מיטל עזיז: איפה גרים הילדים?
אסתי יוסף: אני כרגע לא מקיימת את הדיון על זה. בחינוך המיוחד שאלת המרחק גם במקרה שלך… התשובה שאת יותר קרוב ל”שורשים” מאשר ל”חיים חפר”.
מיטל עזיז: זה מול הבית שלי, איך זה יותר קרוב? זה מול הבית שלי, את רוצה שאעשה לך צילום?
אסתי יוסף: את נכנסת לדיון, תבואי היום ב-16:00.
מיטל עזיז: אני רוצה לקבל תשובות, את מבינה.
אסתי יוסף: אנחנו נקיים את ההגרלה היום ב-16:00.
מיטל עזיז: אני לא מוכנה שתהיה הגרלה.
אסתי יוסף: את זכאית לא להגיע.
מיטל עזיז: מה זה אני זכאית לא להגיע? אני אמורה ( לא ברור)…
אסתי יוסף: אנחנו נשמח לראות אותך היום ב-16:00.
מיטל עזיז: אני אגיע אליכן היום ב-16:00. בסדר גמור.
פנינו לעיריית נתניה בבקשה לתגובה ונפרסם אותה לכשתתקבל.
