נושאים קשורים

מרגש: אנשי “בית הגלגלים” מנציחים את המתנדבים שנהרגו ב-7 באוקטובר

חברי עמותת בית הגלגלים, המתמודדים עם מוגבלות פיזית קשה, מובילים מיזם הנצחה לאנשי ובוגרי העמותה שהלכו לעולמם. בין היתר, מופיעים באתר החדש שמותיהם של מתנדבים שנהרגו באירועי השבת השחורה

חוקרים: זה מה שגורם לאוטיסטים עם חום להתנהג “נורמלי”

תופעת "אפקט החום", שמשפרת תסמיני אוטיזם בזמן זיהום של הגוף, נחקרה עד כה רק בעכברים. כעת זוג מדענים ינסה לפתח טיפולים לבני אדם שיחקו את התופעה – גם בלי חום

אחרי הדייט הוא סימס “את נוירוטית ונרקסיסטית”. הוא צודק?

"הוא נישק אותי עם ריח של חומוס ולא זכר מתי היה הסקס האחרון שלו, אז העפתי אותו מהבית". אז למה לרננה יש עכשיו מחשבות שניות...

כך הצלחתי (בסוף) להצביע בבחירות

באמת שרציתי להיכנס לקלפי, אבל הגוף שלי נכנס למצב של סטרס. הרגליים נעו לבדן, ופשוט מצאתי את עצמי עומדת בתחנת אוטובוס ורק רוצה לברוח. זה מה שקרה אחר כך
הסתדרות 480-100

אירוע בריונות חמור: צילמו נער אוטיסט בשירותים של בית הספר

שישה נערים ממקיף ט' באשדוד נחקרו במשטרה והושעו מהלימודים לאחר שהתעללו בנער בן גילם מכיתת התקשורת, על הרצף. אמו של הילד: "זו טראומה לכל החיים"
ראשיאוטיזםצעיר עם אוטיזם היה על סף פרישה מצה"ל; זה מה שעזר לו

צעיר עם אוטיזם היה על סף פרישה מצה”ל; זה מה שעזר לו

אמא לחייל שהתגייס לתוכנית "תתקדמו" וחווה קשיי הסתגלות קשים פנתה אליי והראתה לכולנו עד כמה מעטפת נכונה יכולה לגרום לזה להצליח

סיום טירונות "תתקדמו" מחזור רביעי, בה אביב לקח חלק. אוקטובר 2022. צילום - דובר צהל
סיום טירונות “תתקדמו” מחזור רביעי, בה אביב לקח חלק. אוקטובר 2022. צילום – דובר צה”ל

מאת אודי הלר

“הי אודי, מעדכנת שבעקבות שיח עם החונכת ופנייה למוקד הטירונים, לרבות שיחה של אביב (שם בדוי) עם המפקדת הישירה והקצינה, אישרו לו יומיות להסתגלות. הוא בדרך הביתה, ואני ממש מודה לך ולכל הצוות על ההתחשבות והגמישות. זה איפשר לו להרים ראש, לחשוב חיובי ולהסתכל קדימה, כי ברגע אחד החזירו לו ודאות משמעותית בחייו ואת היכולת לבחור. זה מאוד מאוד לא מובן מאליו וכל הכבוד. תודה רבה!”

כאשר אביב, צעיר על הרצף האוטיסטי, התגייס, פניו היו נפולות. הוא לא שמח כמו שאר המתגייסים שהיו סביבו, הוא לא נהנה מתשומת הלב, הוא ראה לנגד עיניו רק דבר אחד: “איך אני שורד את המרחק מהבית”. הוא מתקשה מאוד ללון בבסיס סגור, הוא סובל כאשר המרחב האישי שלו נפגע ויש סביבו רעש, והוא סטרילי באופן קיצוני. הלחץ מהשימוש בשירותים ומקלחות משותפים והרעש בחדר, כל אלו היוו עבורו קושי רציני ומקור לחרדה מפני הבאות. לא דבר נדיר בקרב אנשים עם אוטיזם.

כבר בלילה הראשון בטירונות הוא אמר שהוא לא מסוגל להישאר שם אפילו רגע אחד ורצה לפרוש. סגל המפקדים הבין את המורכבות ואת מצבו האישי ואישר לו טירונות במתכונת של יומיות, כך שהצליח לעבור אותה. שיחות העידוד והשיקוף לגבי עתידו איפשרו לו להגיע מרמה של “לא רוצה לחזור” ל”אני רוצה לישון בבסיס”. לזכותו של אביב ייאמר כי הוא יודע לייצג את עצמו ולבטא את צרכיו. וכאשר רצה לישון אצל קרובי משפחה ביישוב הקרוב יותר לבסיס הטירונות מחו”ה אלון, הוא היה נחוש להסביר למפקדים את בקשתו לחבור לחייל אחר כדי לחזור למחרת ביחד לבסיס בגלל חוסר היכרותו את הדרך באוטובוסים.

להרוויח חייל טוב אם רק תיתנו את ההתאמות החיוניות

“השעה עכשיו 03:16, יום שלישי. לפני יומיים התחלתי קורס שנורא רציתי. בלילה הראשון הרגשתי שאני נשבר. למה נשברתי? גם אני שואל את עצמי. בטירונות הייתי נוסע 8 שעות בדרכים כדי להגיע. זה לא פשוט ואפילו מתיש, אבל זה היה שווה את המאמץ. עכשיו, בקורס, אני כבר יומיים לא מתקלח ולא ישן, אני מרגיש שהגוף שלי לא יכול לתפקד כמה שאני מנסה. אני חושב שאתם יכולים להרוויח חייל טוב שאוהב את המקצוע ומחויב לכל תהליך ומטרה שהוא מציב לעצמו, רק אם תיתנו לי את מה שאני צריך כדי להגיע אליכם ולתפקד בקורס בצורה יעילה וטובה ביותר”.

כך כתב אביב למפקדיו, ומילת המפתח פה היא התאמה תעסוקתית. קל מאוד לגייס אנשים על הרצף. יש להם מוטיבציה אדירה. אבל בלי התאמות נדרשות ותפורות לאדם עם מוגבלות, גם המפקד הכי טוב והכי אוהד בעולם לא יעזור.

אביב רצה לפרוש לצמיתות מהקורס, אולי אפילו מהצבא. אימו כתבה לי, אולי אפילו זעקה, לסייע לו. היא כל כך נלחמה שיגיע לצבא ולקורס שכל כך רצה וחיכה לו. הסברתי לה שלא ניתן הפעם לצאת הביתה כל יום. קורס בצבא מלווה במשמעת עד שעות הערב המאוחרות וכל יציאה מהשגרה פוגעת בלימודים. אבל ייתכן שאפשר לסדר לו מקום נפרד משלו. היא הסכימה איתי וכתבה עד כמה תמיד הייתה לצידו, תיווכה עבורו את העולם עם המון עבודה קשה, כדי שיהיה עצמאי. רק כך למד להתמודד עם דברים חדשים. “עדיין, כשאני רואה אותו נשבר, אני נשברת גם”.

“אם אביב היה צריך לעבור גיוס רגיל, הוא לא היה שורד”

שיחה שלי עם לשכת קצין חי”ר וצנחנים ראשי, כגורם מנחה של בסיס ההדרכה, והעברת החומרים הרלוונטיים הביאו לזימונו של אביב לשיחה עם רצון לסייע. חונכת השילוב המיוחד של אביב קיימה אף היא שיחות עם מפקדי הקורס ושיתפה בצרכיו המיוחדים, ויחד ניסו לבנות עבורו מתכונת מכילה יותר. בזכות המאמצים וביחד עם הסגל, אביב זכה לזמני מקלחות שונים ומרחב אישי לחפציו. מצב רוחו השתפר, הוא הצליח במבחנים וביצע את כל המשימות כמו כל חייל אחר בקורס, ואפילו רכש חברים חדשים. כיום אביב עומד בפני חזרה ליחידתו עם מקצוע חדש והכי אמיתי שיש. התאמה קטנה לקראת הצלחה הייתה עולם ומלואו. לא נדרשו התאמות מורכבות, ודי היה בהקשבה לצרכיו ומתן אפשרות לחייל לייצג את עצמו בלי שיחוש בושה או פחד.

אימו של אביב לא חסכה במילים. “ריגשת אותי מאוד בהבנה שלך וגם בכך שאתה לא רואה בעיניים, ופנית לגבוהים ביותר בשרשרת הפיקוד בשביל חייל אחד (…) התוכנית שלך חייבת להמשיך, בכל הכוח, להראות לכולם שזה אפשרי. אני יכולה לומר שאם אביב היה צריך לעבור גיוס רגיל, זה לא היה קורה. הוא לא היה שורד כזה דבר בכלל. ומה היה קורה אז? הוא היה צריך להתמודד עם פטור משירות, עם תחושה של כישלון, עם תחושה של חוסר שוויון ותסכולים. בזכות תוכנית מותאמת, אבל כזו שבאמת רואה את החייל הפרטני ולא את הטייטל הכללי של אוטיזם ומכלילה את כולם, אפשר לעשות שינוי אמיתי”.

סרן אודי הלר הוא יזם “תתקדמו”, התוכנית הלאומית לקידום אוטיסטים בצה”ל, אוטיסט ויזם חברתי, למד לתואר ראשון ושני במדעי המחשב ובעבר הרצה במוסדות אקדמיים בתחומי הנדסת תוכנה ומערכות. כיום חניך בתוכנית “להבות” של יחידה 8200 המכשירה אנשי צבא להיות יזמים טכנולוגיים בתחומים חברתיים.

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות