מערכת שווים
פסטיבל הסרטים טרייבקה בניו יורק העניק לאחרונה את פרס הסרט הטוב ביותר לסרט “Keep the Change” (שמור את העודף) – סיפור אהבה בין צעיר וצעירה על הספקטרום האוטיסטי. באורח יוצא דופן, את התפקידים הראשיים מגלמים שני שחקנים שהם אוטיסטים בעצמם.
הקומדיה הרומנטית הבלתי רגילה מספרת את סיפורם של דיויד ושרה, שנפגשים ומתאהבים במפגשי קהילת מבוגרים על הספקטרום. בסרט, המבוסס על חוויותיו של השחקן הראשי עם בת זוגו הראשונה, מככב ברנדון פולנסקי, בן 39, ולצדו סמנת’ה אליסופון, שחקנית בת 26.
במאית הסרט, רייצ’ל ישראל, בחנה יותר ממאה נשים לתפקיד הראשי של שרה, בחורה שונה, בטוחה בעצמה, שאינה נותנת למוגבלות להפריע לה. אבל אף אחת מהשחקניות המועמדות לא התאימה בדיוק, עד שהגיעה אליסופון, שהחליקה לתפקיד בקלילות.
הסרט מבוסס על סרט קצר של אותה במאית משנת 2013, שצולם בזמן לימודיה לתואר שני באוניברסיטת קולומביה. “הרעיון לסרט עלה כשפגשתי את ברנדון, השחקן הראשי, במרכז הקהילתי היהודי במנהטן, שבו העברתי קורס בקולנוע לאנשים עם מוגבלות. צפיתי ברומן שלו מלבלב ופורח וראיתי איך הוא שינה את חייו לטובה”, מספרת ישראל. “ואז התחלתי לחשוב, וגיליתי שלא ראיתי הרבה סרטים, אם בכלל, שכיכבו בהם אנשים על הספקטרום, או אפילו השתתפו כשחקני משנה”.
ישראל החליטה למקד את הסיפור כולו בקהילת האנשים על הספקטרום. “בזמן צילומי הסרט הקצר הכרתי המון אנשים נפלאים, וממש התאהבתי בהם ובשמחת החיים שלהם. זה הפך את הסיפור כולו לאוניברסלי יותר”.
ההימור שלה כנראה השתלם. זהו אחד הסרטים העלילתיים הבודדים שאינם דוקומנטריים ושבמרכזם אנשים על הספקטרום. התוצאה, לפחות לפי הביקורות: דמויות אמינות יותר, שמצליחות להעביר לצופים בצורה טובה את מציאות החיים של אנשים עם אוטיזם. אף שבסרט מוצגים אנשים בתפקוד גבוה, התסמינים שלהם כוללים תפקוד חברתי לקוי, בעיות שפתיות והתנהגות חזרתית.
ישראל מספרת שכדי לעבוד עם חברי הצוות הלא מקצועיים, היה עליה להתאים את גישת הבימוי לכל שחקן ושחקן באופן אינדיבידואלי. “התמודדנו עם אתגרים רבים, אבל התגמול היה עצום”, אומרת ישראל. “לסרט לקח שש שנים להבשיל, וחברי הצוות היו שם מההתחלה. המעורבות הרגשית שלהם בסרט ממש עזרה לי להמשיך”.
סמנת’ה אליסופון, השחקנית הראשית, מקווה שתצליח לייצג את קהילת האנשים האוטיסטים היטב, באותו אופן שהשחקנית מרלי מטלין עשתה לקהילת החירשים. “שרה גורמת לדיויד לקבל את הייחודיות שלו”, היא אומרת. “לפני שהכיר אותה, הוא שנא שמפלים אותו כי הוא ‘שונה'”.
השופטים בפסטיבל שיבחו את הסרט, וכתבו כי זהו “עולם מלא בדמויות תוססות שלא מיוצגות מספיק בקולנוע”, ו”סיפור אהבה ייחודי אך אוניברסלי, שמסופר בדרך שמעולם לא ראינו”. בחירתו של הסרט לפסטיבל טרייבקה וזכייתו בפרס הסרט הטוב ביותר היה חלום שהתגשם לכל חברי הצוות. גיוון הוא אחד הנושאים החמים ביותר בהוליווד היום, אבל עדיין נשארות קהילות רבות שאינן זוכות לייצוג הולם. נקווה שהסרט הזה הוא הסנונית שמבשרת טרנד חדש.
