המלחמה, השכול והמתח שבין נורמלי וחריג לא זרים לתרבות הישראלית. בין הקטבים האלה מנסה לגשר המונודרמה הישראלית “בוקר של שוטים”, מבית תיאטרון עוטף הנגב. המחזה, המבוסס על ספרו של יצחק בן ניר, עלה לבמה לאחרונה בבימוי חדש של אמיתי יעיש בן אוזיליו, ובכיכובו של השחקן קובי אדרת.
ההצגה מגוללת את סיפורו של עוזאי, אדם עם מוגבלות (“חריג גבולי”, בשפתו), לו שני אחים תאומים, עדי וגדי, שאינם עם מוגבלות (“נורמליים”). עדי נפל במלחמת לבנון הראשונה, ובעקבות הצער הקשה מנשוא שבאובדן של אחיו התאום, גדי שולח ידו בנפשו. האובדן הכפול איתו מתמודדת המשפחה מסופר דרך נקודת מבטו המיוחדת של עוזאי, שלא מפסיק לשדר אופטימיות – ולראות את חצי הכוס המלאה, גם ברגעים הקשים ביותר של החיים.
ההצגה מעלה תהיות רבות על החברה הישראלית, ועל המתחים הרבים הטעונים בין הקטבים של “נורמלי” ו”שונה”. המסע האישי של עוזאי, כפי שהוא מגולם על הבמה, משמש פלטפורמה להעברת מסר חברתי, שמתמקד בחלקים האפלים של התרבות הישראלית, שתרבות המלחמות ספוגה בהם. השיח על הוריו, אחיו, והיחס של החברה לאנשים חריגים, כמו גם השכול, מצייר את תמונת העולם המורכבת של עוזאי, ומתאר את חוויותיו בהתמודדות עם המציאות הקשה שלו.
דרושים: אורזנים למפעל “העוגיות של רחלי” בגוש עציון. העבודה במשרה מלאה. דרישות: זריזות, שמירה על ניקיון ואסתטיקת מוצר.
ללוח המשרות המלא של “שווים בתעסוקה” הקליקו כאן >> https://jobs.shavvim.co.il/jobs/
“לגלם דמות כזו מורכבת זה כבוד גדול”
בראיון ל”שווים” מספר יוצר ההצגה, יצחק בן ניר, על קרבתו האישית לדמות של עוזאי: “במשפחתי המורחבת יש שניים עם צרכים מיוחדים. אחד מהם הוא בן אחותי, גבר מעל גיל 60 שחי בקהילה מתאימה עם בת זוג, חברים מדריכים טובים ועבודה קבועה. גם הנכד האהוב שלי, גאון מלא בידע ובכישרונות, אובחן בגיל מאוחר על הרצף האוטיסטי. הוא בשנות העשרים שלו, חי בדירה משלו, אלוף במשחקי שכל ויש לו חברים טובים ללא מוגבלות, שמודעים למוגבלותו ואוהבים אותו”.
“את שניהם, השונים זה מזה לחלוטין, אני מכיר כדוד וכסבא. אני מודע לסימני השונות שלהם, לייחוד שלהם, ליחסיהם עם החברה שסביבם”, ממשיך בן ניר. “הם העניקו לי את ההשראה והידע לכתיבת דמותו של עוזאי, על רקע אירועי מלחמת המפרץ, למרות שכדמות הוא שונה לחלוטין מכל אחד מהם”.
זוהי דמות מאוד מאתגרת ומורכבת”, טוען קובי אדרת, המגלם את עוזאי בהצגה. “הוא מאוד קרוב לליבי. התום שלו, טוב הלב שלו והאהבה שלו לעולם מרגשות מאוד. לגלם דמות כזו מורכבת ומאתגרת זה כבוד גדול – לעבור מסע חיים שלם ומסכת רגשות כל כך קיצונית”. לדבריו של אדרת מדובר באתגר דרמטי רציני, לעבור בקיצוניות בין קושי ומשבר דרך עיניו של עוזאי, ומיד אחר כך להיזכר בצחוק ממקרה אחר שקרה לו.
“לגשת לעבודה לדמות כזו מעוררת לא מעט חששות בהתחלה”, מוסיף השחקן, “עד כמה רחוק ניתן לקחת אותה? האם היא לא מגחיכה את החריגות? בחזרות הייתי צריך למצוא את האיזון הנכון בין הדיבור שלו, למראה ולהתנהגות”.
יש לך טקס מסוים שאתה עושה לפני שאתה נכנס לדמות של עוזאי?
“כחצי שעה לפני ההצגה אני מתנתק ולוקח זמן לעצמי. עושה הליכות על הבמה, עושה מתיחות ומייצר לעצמי את המסלול של עוזאי. לבסוף, אני נותן תפילה ועולה לבמה”.
פאנל “משפחות מיוחדות בזמן מלחמה”
ביום שני האחרון נערך בתיאטרון “תמונע” בתל אביב פאנל מיוחד ביוזמת תיאטרון עוטף הנגב ומרכז קהילתי אשכול בנושא “משפחות מיוחדות בזמן מלחמה”. הפאנל עסק באתגרים של משפחות עם בעלי צרכים מיוחדים שפונו מביתם מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”. הפאנל התקיים במסגרת ערב מיוחד לרגל שבוע האוטיזם בו עלתה ההצגה.
בפאנל השתתף בן נר, לצד הסופרת ליהיא לפיד, נשיאת עמותת שק”ל לשילוב אנשים עם מוגבלויות בקהילה, הדס זנזורי, פעילה קהילתית, ואיה אלטמן, מנהלת מרכז קהילתי אשכול שגם הנחתה.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
