נושאים קשורים

מרגש: אנשי “בית הגלגלים” מנציחים את המתנדבים שנהרגו ב-7 באוקטובר

חברי עמותת בית הגלגלים, המתמודדים עם מוגבלות פיזית קשה, מובילים מיזם הנצחה לאנשי ובוגרי העמותה שהלכו לעולמם. בין היתר, מופיעים באתר החדש שמותיהם של מתנדבים שנהרגו באירועי השבת השחורה

חוקרים: זה מה שגורם לאוטיסטים עם חום להתנהג “נורמלי”

תופעת "אפקט החום", שמשפרת תסמיני אוטיזם בזמן זיהום של הגוף, נחקרה עד כה רק בעכברים. כעת זוג מדענים ינסה לפתח טיפולים לבני אדם שיחקו את התופעה – גם בלי חום

אחרי הדייט הוא סימס “את נוירוטית ונרקסיסטית”. הוא צודק?

"הוא נישק אותי עם ריח של חומוס ולא זכר מתי היה הסקס האחרון שלו, אז העפתי אותו מהבית". אז למה לרננה יש עכשיו מחשבות שניות...

כך הצלחתי (בסוף) להצביע בבחירות

באמת שרציתי להיכנס לקלפי, אבל הגוף שלי נכנס למצב של סטרס. הרגליים נעו לבדן, ופשוט מצאתי את עצמי עומדת בתחנת אוטובוס ורק רוצה לברוח. זה מה שקרה אחר כך



אירוע בריונות חמור: צילמו נער אוטיסט בשירותים של בית הספר

שישה נערים ממקיף ט' באשדוד נחקרו במשטרה והושעו מהלימודים לאחר שהתעללו בנער בן גילם מכיתת התקשורת, על הרצף. אמו של הילד: "זו טראומה לכל החיים"
ראשיאנשים עם מוגבלויותאנשים עם מוגבלויות13,220 פצועי צה"ל במלחמה: "למשפחות אין מספיק מעטפת"

13,220 פצועי צה”ל במלחמה: “למשפחות אין מספיק מעטפת”

ח"כ רייטן בוועדת החוץ והביטחון: "אין הגנה מפיטורים להורי החייל הפצוע, חסרים מענים לאחר שחרורו מביה"ח ואין תמיכה נפשית מספקת לאחים"

ח"כ אפרת רייטן מרום. צילום: דוברות הכנסת
ח”כ אפרת רייטן מרום. צילום: דוברות הכנסת

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת התכנסה אתמול (ב’) לדיון בהצעה  דחופה לסדר היום בנושא “המעטפת הנדרשת לפצועי צה”ל ומשפחותיהם”, שהגישה ח”כ אפרת רייטן (עבודה).

מ”מ יו”ר הוועדה, ח”כ שרון ניר (ישראל ביתנו), אמרה בפתח הדיון: “אתגר המעטפת לפצועי צה”ל הולך וגדל, כאשר השיקום הוא לא רק פיזי, רפואי ונפשי אלא גם של חזרה לשגרת חיים תקינים. מדובר לא רק בחייל עצמו אלא בבני משפחתו ובהיבטים לא רק פיזיים אלא גם כלכליים ומנטליים. אנחנו חייבים לעשות הכל עבור אלה שהיו שם למעננו כדי שאנחנו נוכל לשבת כאן. זוהי חובתנו המוסרית”.

ח”כ רייטן כתבה בהצעתה כי “אירוע הפציעה של חייל ותקופת האשפוז שלו הינם אירועים קשים וטראומתיים עבור המשפחה כולה. זאת ביתר שאת כאשר פציעתו חמורה והוא נאלץ להיאבק על חייו. בתקופה זו נדרשת המשפחה כולה לגייס משאבים עצומים – נפשיים, פיזיים וכלכליים – כדי לתמוך בפצוע, להיות לצידו וללוותו.

“תמונת המצב העולה מצד משפחות רבות”, המשיכה רייטן, “מצביעה על פערים במעטפת לה זכאית המשפחה לאחר הפציעה, במהלך תקופת האשפוז והשיקום. בין השאר, היעדר מענים תעסוקתיים, דוגמת תוספת ימי מחלה והגנה מפני פיטורים להורי הפצוע – דבר אשר מייצר חשש בקרב הורים רבים באשר למקום עבודתם; מחסור במענים בתקופת השיקום לאחר שחרור החייל מבית החולים; וכן היעדר תמיכה נפשית מספקת עבור אחיו של החייל.

“מחובתה של המדינה לספק מעטפת ראויה ומלאה עבור מי שנפצעו בהגנה עליה, ולהבטיח את שיקומו המיטבי של הפצוע ושל המשפחה כולה”. במהלך הדיון הוסיפה רייטן: “אם אנחנו רוצים לשנות קונספציות ולתקן, הנה לנו ההזדמנות לעשות תיקון יסודי”.

************************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
************************

נחמי קרסנטי, נציגת נשות הפצועים, הסבירה בדיון: “בשונה מהעבר, רוב הפצועים הם מילואימניקים, בעלי משפחות. בעלי נפצע בבארי ב-7.10, ומאז אין משהו בחיים שלי שלא התפרק, ואת הכל אנחנו צריכים להרכיב מחדש. חלק גדול מהזמן אנחנו מרגישים לבד ושאין לנו מעטפת. המידע לא נגיש ואנחנו נאלצות להעביר מידע מאחת לשנייה.”

הדר קרמר, ראש היחידה לתגמולים והטבות במשרד הביטחון, הציגה לחברי הוועדה נתונים לפיהם במלחמת חרבות ברזל ישנם 13,220 פצועים, מתוכם 7,209 מבקשי הכרה; כלומר, 1,200 בכל חודש. בסך הכל באגף השיקום מטופלים 68,196 פצועים – גידול של 12% משנת 2022.

לדברי קרמר, אגף השיקום נותן מענה מיידי וכולל, במסגרתו ניתנים טיפול רפואי, טיפולים נפשיים, חבילות סיוע כלכלי בתקופת האשפוז, תשלומי מקדמות על חשבון תגמולים ותגמול טיפול רפואי. כמו כן, ישנה מערכת תמיכה לבני המשפחה הכוללת טיפולים נפשיים לאחים, הוצאות בגין ליווי באשפוז ופיצוי בגין אובדן ימי עבודה.

עוד אמרה קרמר כי באגף לא מחכים לפצועים אלא פרושים בכל בתי החולים ופונים אליהם באופן יזום, וכי יש איש קשר אישי לכל פצוע, מוקד טלפוני ייעודי ואתר אינטרנט מותאם ל”חרבות ברזל”.

בארגון נכי צה”ל הדגישו בדיון כי המעגל המשפחתי לעיתים רבות הוא המשתנה המכריע בין שיקום מלא וחזרה למעגל החיים, לבין עיכוב ורגרסיה בהליכי השיקום, ולכן יש חשיבות רבה להעניק לבני המשפחה התומכים בהליך השיקום את כלל המעטפת הנדרשת. מ”מ יו”ר הוועדה אמרה בסיכום הדיון כי “המבחן הוא לא מבחן הדיבורים אלא מבחן המעשים”.

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות