נושאים קשורים

כמה שילם הביטוח הלאומי לנפגעי הטבח ב-7.10

על פי נתוני הביטוח הלאומי, 4,070 אזרחים נרצחו בפעולות טרור מקום המדינה, 834 מתוכם השנה. יותר מ-10% מהחללים הם ילדים ונוער עד גיל 18

הורים נגד גן התקשורת: “הצוות לא מדווח לנו על אלימות”

מספר הורים פנו ל"שווים" עם טענות קשות נגד צוות הגן בראשל"צ. בין השאר נטען כי ילדים חוזרים עם סימני נשיכה בלי שהצוות מדווח להורים, וכי המקום סובל מהיגיינה נמוכה. הנהלת הגן בתגובה: "חידדנו את נוהלי הדיווח"

yes ופלאפון מרחיבות את השירות לחירשים ולכבדי שמיעה

השירות יינתן באמצעות אפליקציית Sign Now המחברת בין החברות ללקוחות באמצעות מתורגמן לשפת סימנים בשיחת וידיאו. "מחויבים להנגשת השירות לכל האוכלוסיות"

אחת ולתמיד: מה בעצם ההבדל בין אוטיזם לאספרגר?

פעילת האקלים השוודית גרטה תונברג מתארת את עצמה כאדם עם אספרגר, בעוד שאחרים על הספקטרום האוטיסטי בוחרים לתאר את עצמם כ"אוטיסטים". עושים סדר בהגדרות
הסתדרות 480-100

אב לאוטיסט ביקש להפחית תשלום מזונות – השופט סירב

האבא ביקש לשלם רק 1,000 שקל בחודש לגרושתו, בטענה כי הוא נכה ולא יכול להתפרנס. השופט חייב אותו לשלם 3,000 שקל בחודש ומחצית מכל ההוצאות הרפואיות
ראשיחדשותמשרד החינוך חשף בעצמו את בלוף הרפורמה

משרד החינוך חשף בעצמו את בלוף הרפורמה

עידן מוטולה חושב ש"כתב ההגנה" של משרד החינוך בבג"ץ הרפורמה בחינוך המיוחד הוא כולו כתב הפללה. עצמית

אם היה עוד מישהו שהאמין לגרסת משרד החינוך; האמין שלא הוכנסו שיקולים תקציביים לרפורמה בחינוך המיוחד; האמין שרק טובת הילדים היא שעומדת לנגד עיניו – בא אתמול משרד החינוך בעצמו ושם סוף לאשליה. זה קרה בבג”ץ.  

אתמול הגיש המשרד את תגובתו לעתירה נגד אופן יישום הרפורמה. עוד הרבה קודם לעתירה היה ברור לכולם שמשהו חורק בתהליך. חורק מאוד. עדויות של הורים לילדים עם מוגבלות, עדויות וראיות שהביאו אנשי מקצוע שיושבים בוועדות הזכאות והאפיון, העלו תמונה מדאיגה מבחינת תלמידי החינוך המיוחד.   

“כתב ההגנה” של משרד החינוך, בדומה לרפורמה עצמה, הוא מסמך מורכב, מלא בפרטים קטנים, עמוס בטבלאות. כזה שהקורא הממוצע יתקשה למצוא בו את הידיים והרגליים. בתשובה שלו לבג”ץ מבקש המשרד לתת מענה לכל אחד מסעיפי העתירה ולשכנע את בית המשפט שאין מקום להליך המשפטי. לצורך זה הוא אפילו מוכן לאמץ חלק מטענות העותרים, עוד הרבה לפני שההצגה המשפטית מתחילה. 

למשל, העותרים – עו”ד אביבית ברקאי־אהרונוף מארגון “בזכות” ועו”ד הרן רייכמן מהקליניקה למשפט וחינוך באוניברסיטת חיפה – טענו כי סמכות קבלת ההחלטות נשללה כמעט לחלוטין מהוועדות ומאנשי המקצוע, וכי רמת התפקוד של התלמידים נקבעת ברובה על פי שאלון ראמ”ה, המבוסס על אלגוריתם שמנפיק ציון באופן ממוחשב. טענה זו מושמעת על ידי הורים לתלמידים מיוחדים כבר תקופה ארוכה, ולא פחות מכך על ידי אנשי מקצוע היושבים בוועדות. עד הבג”ץ איש לא באמת הקשיב.

אתמול כבר הודיע משרד החינוך לבית המשפט כי יעניק משקל רב יותר לשיקול הדעת של אנשי המקצוע בוועדות הזכאות, בשונה ממה שנקבע מראש ברפורמה. “יובהר כי לוועדות נתונה הסמכות לקבוע רמת תפקוד שונה מזו שנקבעה במסגרת השאלון, ככל שיש בכך צורך וללא ההגבלה הקודמת שהופיעה בהנחיות, לפיה הדבר ייעשה על ידי הוועדה רק במקרים חריגים”, נכתב במסמך. עם זאת, מבהירים שם, המשרד ימשיך לתת משקל רב לשאלון.

בשורה התחתונה, משרד החינוך מבהיר שהסמכות הסופית לקביעת רמת התפקוד של התלמידים נתונה בידי חברי הוועדות. יפה.

אוגוסט 2019: הפגנה נגד הרפורמה בחינוך המיוחד (צילום: דני ספקטור)

העותרים גם טענו ששאלון הראמ”ה אינו שקוף בפני ההורים, בניגוד למה שנקבע בתיקון לחוק החינוך המיוחד. משרד החינוך טען כי השאלון אינו שקוף בגלל “קשיים טכנולוגיים”, והודה כי מדובר במצב בעייתי. אבל עד הבג”ץ לא נעשה דבר.

אתמול כבר אמרו במשרד כי הם פועלים לפתח כלי שיאפשר להורים לצפות בתוצאות השאלון, וכי הוא יושלם עד סוף חודש ספטמבר הקרוב, ולכל המאוחר עד תחילת פעילות הוועדות בשנה הבאה.

עוד טענו העותרים, וזה אולי הכי חשוב, כי משרד החינוך מתנהל בחוסר שקיפות וחוסר מקצועיות, כאשר לדבריהם הוא מעדיף בהחלטותיו – כפי שבאות לידי ביטוי בוועדות – שיקולים תקציביים על פני טובת הילדים.

מאז החלו לפעול הוועדות דיווחנו כאן ב”שווים” לא פעם על טענות של הורים וגורמי מקצוע שיושבים בוועדות, כמו פסיכולוגים ומפקחים של הרשויות, על שיקולים תקציביים של משרד החינוך שמחלחלים עמוק לדיונים וגם להחלטות איזו רמת תפקוד תינתן לילד, וכתוצאה מכך איזה סל סיוע הוא יקבל. כל סל כזה שווה כסף. לכל החלטה, לכאן או לכאן, יש משמעויות כלכליות.

אנשי מקצוע תיארו בפנינו כיצד יושבי ראש של ועדות, אנשים של משרד החינוך, מקבלים הנחיות מלמעלה בטלפון, בזמן אמת, לשמור על מסגרת התקציב ההולך ומתכלה ולא להעניק לילד/ה שעות סיוע רבות מדי, פעמים רבות ללא קשר לצרכים האמיתיים שלו. בחלק מהמקרים, סיפרו לנו, יצאו אנשי מקצוע מחדרי הדיונים במחאה על ההתנהלות ועל הפגיעה בתלמידים. טענות אלה הוכחשו נמרצות על ידי משרד החינוך.   

הפעם, לשם שינוי, משרד החינוך עקבי. גם בתשובה לעתירה הוא דוחה בתוקף את הטענות הללו. אבל, וזה אבל גדול, בסעיף 46 במסמך כותב המשרד כך:

“יצוין כי עובר לתחילת פעולתן של הוועדות, העביר מטה משרד החינוך למנהלי המחוזות טבלה המשקפת את צפי התלמידים שעתידים לקבל זכאות לשירותי חינוך מיוחדים בכל מחוז, בהתבסס על הנתונים והסטטיסטיקות של שנים עברו ועל הגידול הטבעי הצפוי. טבלה זו היא כלי עבודה תכנוני הניתן למנהלי המחוזות מדי שנה, עוד לפני חקיקתו של תיקון 11 לחוק, וזאת לצורך היערכות תקציבית ותפעולית לפתיחת שנת הלימודים העוקבת, לרבות לצורך היערכות לגבי היקף הכיתות שצפויות להיפתח באותה שנה, בחלוקה לקטגוריות העיקריות של סוגי המוגבלויות, וכן ככלי מעקב. הטבלה האמורה הוצגה בפני מנהלי המחוזות בפורום המפקחים המתאמים לחינוך מיוחד ובפני מפקחות מתאמות של יושבי ראש ועדות זכאות ואפיון, ומכל מקום, היא לא הוצגה לגורמים הלוקחים חלק בפעילות הוועדות”.   

עכשיו, זוכרים מה תיארו אנשי המקצוע שישבו בוועדות? את ההכנסה של שיקולים תקציביים על ידי יושבי הראש? את הטלפונים המוזרים מבוסים עלומים באמצע דיונים? חברו את זה לגרסה לעיל של משרד החינוך. כן, יש “טבלת היערכות תקציבית שעוברת למנהלי המחוזות מדי שנה”. כן, “הטבלה הועברה גם השנה, שנת ההיערכות לרפורמה, למנהלי המחוזות בפורום המפקחים המתאמים לחינוך מיוחד ובפני מפקחות מתאמות של יושבי ראש ועדות זכאות ואפיון”.

והכי מחשיד, מתגונן משרד החינוך וטוען כי “מכל מקום, הטבלה לא הוצגה לגורמים הלוקחים חלק בפעולות הוועדות”. כלומר, למשנת המשרד הטבלה התקציבית לא הוצגה ליושבי ראש ועדות הזכאות, אלה שמקבלים את ההכרעות בנוגע לסיוע לילדים. נו, אז הכל בסדר.

רגע, אבל הטבלה התקציבית, זאת עם כל השיקולים הכלכליים – לא השיקולים החינוכיים, לא טובת הילדים – הוצגה למפקחות המתאמות, והמפקחות הן בעצם הבוסיות של יושבי ראש הוועדות. אלה שמחליטים. אפילו גדולי הנאיבים לא יאמינו שהבוס או הבוסית, אלה שאחראים ליעד התקציבי, יצליחו להרחיק את עצמם מהיו”רים הכפופים להם, למרות שהם אלה שיושבים על השאלטר של הכסף.

גם אתם שומעים פתאום קול של צלצול טלפון?

מייסד "שווים", בעל 20 שנות ניסיון בעולם העיתונות. שימש כרכז הכתבים של ”ידיעות אחרונות“, עורך המוסף הכלכלי ”ממון“ ועורך התוכנית ”חדשות הבוקר“. בעל קשר אישי לקהילת המוגבלויות: בנו הבכור אוהד הוא אוטיסט.

כתבות אחרונות