נושאים קשורים

הורים נגד גן התקשורת: “הצוות לא מדווח לנו על אלימות”

מספר הורים פנו ל"שווים" עם טענות קשות נגד צוות הגן בראשל"צ. בין השאר נטען כי ילדים חוזרים עם סימני נשיכה בלי שהצוות מדווח להורים, וכי המקום סובל מהיגיינה נמוכה. הנהלת הגן בתגובה: "חידדנו את נוהלי הדיווח"

yes ופלאפון מרחיבות את השירות לחירשים ולכבדי שמיעה

השירות יינתן באמצעות אפליקציית Sign Now המחברת בין החברות ללקוחות באמצעות מתורגמן לשפת סימנים בשיחת וידיאו. "מחויבים להנגשת השירות לכל האוכלוסיות"

אחת ולתמיד: מה בעצם ההבדל בין אוטיזם לאספרגר?

פעילת האקלים השוודית גרטה תונברג מתארת את עצמה כאדם עם אספרגר, בעוד שאחרים על הספקטרום האוטיסטי בוחרים לתאר את עצמם כ"אוטיסטים". עושים סדר בהגדרות

אב לאוטיסט ביקש להפחית תשלום מזונות – השופט סירב

האבא ביקש לשלם רק 1,000 שקל בחודש לגרושתו, בטענה כי הוא נכה ולא יכול להתפרנס. השופט חייב אותו לשלם 3,000 שקל בחודש ומחצית מכל ההוצאות הרפואיות



“הפועל שווים”: הכירו את קבוצת הכדורסל הראשונה לאנשים עם מוגבלות

שבעה שחקנים עם מוגבלות שאינן פיזיות ושבעה אוהדי הפועל תל אביב מתאמנים יחד בכל שבוע – ויוצרים קשרים ספורטיביים וחבריים. מקים הקבוצה: "המטרה - להקים ליגה משלנו"
ראשיחדשות״התקרבנות היא טבעית, אבל כדי להצליח צריך לקום ולצעוד״

״התקרבנות היא טבעית, אבל כדי להצליח צריך לקום ולצעוד״

אודליה גולן שרון, שחיה עם שיתוק מוחין, הפכה את סיפור חייה להרצאה על התמודדות, אתגרים, ניצחונות וגם כישלונות

סיפור נכותה של אודליה גולן שרון (50) התחיל עוד לפני הלידה. במהלך ההריון אמר הרופא המטפל של המשפחה לאביה כי העובר אינו בין החיים. כשהאב והאם התייעצו עם רופאים נוספים, הם קיבלו חוות דעת סותרות לגבי מצבו. בסופו של יום רק התעקשותו של האב לקיים את הלידה הובילה לכך שגולן שרון חיה כיום.

אלא שגם לאחר הלידה נמשכו הנבואות השחורות. הרופאים אמרו להורים כי התינוקת תסבול ממנת משכל נמוכה ופיגור קשה, והמליצו להם למסור את הילדה שלה חיכו 14 שנים למוסד. כיום, גולן שרון לא רק עובדת כבר 24 שנים עם נוער בסיכון בבתי ספר בראשון לציון, אלא גם הקימה משפחה משלה עם שני ילדים (אביב בן 18 ועדן בת 15), ועל הדרך הפכה את סיפור חייה והתמודדותה עם שיתוק המוחין שאיתו נולדה להרצאה בשם “תמיד על הרגליים”.

“אני מתמודדת עם שיתק מוחין (CP) שנגרם במהלך הלידה בעקבות אי אספקת חמצן, או פגות שנוצרה בגלל התפתחות לקויה של החלק האחראי על התפקוד המוטורי במוח”, מסבירה גולן שרון לאתר “שווים”. “כתוצאה מכך אני מתקשה בשיווי משקל, בהליכה על בסיס רחב, יש לי בעיות מוטוריות בשתי הידיים, פזילה בשתי העיניים, קושי ביכולת זיהוי מרחבית וקושי בשדה הראייה התחתון – שבגללו אני לא יכולה להוציא רישיון נהיגה”.

אודליה גולן שרון. צילום מעמוד הפייסבוק

איך הנכות משפיעה על תפקודך היומיומי?

“ביום יום אני נעזרת במקלות הליכה נורדיים, שמקלים עליי את שיווי המשקל. בזכות המקלות חזרתי לטייל. אמנם אין באפשרותי לעשות מסלולים מורכבים מאוד, אבל תמיד אני מוצאת את הדרך ליהנות ולהפיק את המירב למרות המגבלה הפיזית.

“במסגרת עבודתי כעובדת סוציאלית אני נדרשת לביקורי בית רבים, ואני כמובן לא מוותרת לעצמי. עם השנים גדל הקושי הפיזי והסכנה לנפילות, ולכן לאחרונה התחלתי לקיים פגישות במקומות נגישים וניטרליים. בנוסף, עיריית ראשון רכשה בעבורי תוכנה מיוחדת המעבירה מלל לכתיבה – דבר המקל על עבודתי.

“העובדה שאני לא יכולה להוציא רישיון נהיגה מתסכלת מאוד, שכן אין מחיר לעצמאות. אני נעזרת על בסיס יומי בבעלי (יועץ מס שמתמודד גם הוא עם CP), בבני ובחמותי, ולעיתים נדירות בתחבורה ציבורית. יותר מכל עוזרת לנו עובדת זרה שהפכה להיות חלק ממשפחתנו, סייעה רבות בטיפול בילדים כשהיו קטנים וכיום מסייעת בניהול משק הבית”.

ספרי בקצרה על ההרצאה שלך

“אני עושה הרצאה בשם ‘תמיד על הרגליים’, שנולדה בעקבות הרצון העז לספר את הסיפור שלי. התבשלתי עם הרעיון במשך כארבע שנים לפני שהעזתי להוציא אותו לפועל. מי שסייע לי בכך הוא אדם יקר ומקצוען אמיתי בשם טל ליפשין, שהוא ‘מיילד מרצים’.

“מהות ההרצאה היא ההתמודדות שלי מגיל ינקות ועד היום. אני מתארת בה איך יחד עם התמיכה והאמונה האדירה של הוריי, ובזכות רוח הלחימה שירשתי מהם, צלחתי ניצחונות ואתגרים וחוויתי גם כישלונות ואכזבות לאורך חיי. מילדה שכמעט אף אחד לא נתן לה סיכוי, הצלחתי להקים משפחה, להיות בצד השני של המתרס ולסייע לבני נוער להאמין בעצמם, ולממש את הפוטנציאל הקיים בהם.

המסר העיקרי של ההרצאה הוא שלכולנו יש התמודדויות בחיים, וש’אם אין אני לי – מי לי’. התקרבנות היא טבעית, אבל כדי להצליח אין שום אופציה מלבד לקום על הרגליים ולהמשיך לצעוד. זה נכון גם כשהסביבה לא מפרגנת ומאמינה, וגם כשישנם אנשים שמושיטים יד לעזרה.

“ההרצאה מיועדת לקהל הרחב, להורים ולבני נוער. אני רואה בה שליחות. מבחינתי מספיק שאנשים ייצאו עם חומר למחשבה לגבי חייהם, או לחלופין יהיו פחות שיפוטיים ופתוחים לקבל את האדם השונה מהם, וזהו שכרי”.

******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

את חושבת שההרצאה נולדה מתוך חוויה של כאב?

“להערכתי כן. כמעט כל יצירה נולדת מתוך התמודדות לא פשוטה המלווה בכאב. היציאה של היצירה לאוויר זו למעשה הכרה מלאה ושלמות עם מי שאני ועם הדרך אותה עברתי”.

האם היית מרצה אם לא היית נכה?

“ייתכן שגם אם לא הייתי נכה פזית, החיים היו מזמנים לי אתגרים והתמודדויות אחרות, כך שלמעשה אין לדעת. ברגע שקיימת בנו התשוקה ותחושת השליחות לסייע לאנשים שחווים קושי, החוכמה היא להתגבר על הפחד ולהיות אותנטיים, ללא פילטרים. רק כך המסר שאנו רוצים להעביר, יעבור”.

את מצליחה להתפרנס מההרצאות?

“אינני יודעת, כי אני רק בתחילת הדרך. כרגע זאת לא ההכנסה העיקרית שלי, אבל אני מאמינה שיחד עם תחושת השליחות, שיווק נכון והרצאות שיגיעו מפה לאוזן – זה אפשרי”.

להזמנת הרצאה כתבו למייל: [email protected]

ילדית 1974. באה מהבטן אל הבטן דרך הבטן-והבטן כמו השמש שורפת ומרפאה. חולה כרונית באנורקסיה ובולמיה. עבדה במעריב לנוער, מקומונים, ידיעות אחרונות, מעריב וגלובס וחברת ענני תקשורת. הוציאה שלושה ספרים: "אכולות", "יותר מכל" ו"גירת הגמל".

כתבות אחרונות