fbpx

הפרקליטות התרשלה: לפי החוק, הקלדה עם סיוע קבילה בבית המשפט

ההתעללות המחרידה בטל אשר מצד המטפלת שלה וגבר נוסף לא הסתיימה: עכשיו הפרקליטות חוששת להביא את האחראים לדין, רק כי טל מקבלת תמיכה פיזית כשהיא מקלידה את עדותה. דעה

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
טל אשר. צילום: יפעת פאר
טל אשר. צילום: יפעת פאר

אילו זה היה סרט, הוא היה מקבל ביקורות גרועות. היו כותבים שהוא לא אמין. שדברים כאלה לא קורים, כי אסור שהם יקרו. מטפל פיליפיני, שאנס באכזריות רבה את טל אשר, אישה עם מוגבלות, חי חיים טובים בבית משפחה בה הוא מטפל באדם אחר עם מוגבלות ומהווה איום פוטנציאלי על סביבתו מבלי שאיש יידע. יותר מכל, עבריין המין הזה מסתתר מאחורי מחדל של הפרקליטות, שמסתתרת מאחורי איסור שלא קיים בחוק.

אפשר לקבל עזרה ולהעיד

אותו איסור שהפרקליטות הבינה מהחוק הוא: אם מישהי שלא מדברת (כמו טל), לא עצמאית מבחינה רפואית, ומקלידה את דבריה עם תמיכה קלה במרפק, כדי לייצב את היד – העדות לא קבילה. היא כאילו לא כתבה אותה. אין רשות לאדם אחר לסייע לה! רוצה להתלונן? תגיעי לעצמאות פיזית תחילה.

ומה החוק אומר באמת? את ההיפך הגמור! פיתחו נא את “חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)” וקראו את סעיף 22 (א) שאומר, בשפה פשוטה, כך: אם השופט רואה שהעד במשפט שלו הוא אדם עם מוגבלות שלא יכול להעיד בדרך הרגילה, כי העדות שלו תיפגע, הוא יכול להורות שהעדות תינתן בדרך שונה. בסעיף קטן (7) יש גם הסבר לדרך השונה: “הסתייעות באמצעים של תקשורת חלופית או תקשורת תומכת, לרבות הסתייעות בבני אדם, בעזרים ממוחשבים, בלוחות תקשורת, בתמונות, בסמלים, באותיות או במילים”.

החוק מנוסח בחוכמה רבה. הוא מנווט בין תפיסות שמרניות של תת”ח (תקשורת תומכת חלופית) כהצבעה על תמונות או ציורים סכמתיים (למי שמסוגל פיזית להצביע, אבל יש לו הנמכה קוגניטיבית התפתחותית) וכולל אפילו אייפד, מחשב וגורם אנושי, שיכול לסייע בדרכים שונות: מפישוט שאלות ועד תמיכה קלה ביד. מעצם העובדה שהחוק לא מציין רשימה סגורה, מפורטת ומוגדרת, הוא מאפשר הרבה מאוד. אילו היה החוק רוצה להגביל את הסיוע למילולי בלבד, היה מציין זאת. נראה לי, שהסיבה היחידה שהקלדה בסיוע לא נכללת בחוק במפורש היא שהשיטה עדיין לא הייתה. ואף על פי כן, הנוסח מאפשר אותה.

החוק, קוראיי היקרים – בסדר גמור. כל מילה ומילה. הפרקליטות, שכביכול הסתמכה על האיסורים שבו – פחות. האיסורים שהפרקליטות אוסרת אינם מהחוק. אלו שיקולים מחוץ לחוק.

טל אשר. צילום - יפעת פאר
טל אשר. צילום – יפעת פאר

העדות שלעולם לא הגיעה לשופט

בספר שמות כ”ג ב’ יש הדרכה לשופטים בבואם להכריע בדיני נפשות. נזכרתי במשפט הזה כי אונס נחשב פעם “דיני נפשות”. עבירה שהעונש שלה הוא מוות. ההדרכה לשופט במשפט כזה היא פשוטה: אל תתרשם מכך שאנשים רבים חוזרים על אותה דעה. קבע את דעתך מבלי להתחשב ברוב. כך תמנע הטיית דין. ובתנ”כית שוטפת: “לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת.”

כמה חבל שהמקרה של טל אשר לא הגיע לפני שופט. הוא היה עושה צדק עם עדותה.  הוא היה רואה אותה מקלידה ומספרת כיצד החבר של המטפלת הפיליפינית שלה אנס אותה שוב ושוב, היכה אותה, ביצע בה מעשי סדום, צילם אותה צילומים מבזים, איים עליה, הצמיד סכין לצווארה, ומסביב –צופים, קהל המורכב מחבריהם של הגבר והאישה הסדיסטים האלה. רשויות ההגירה האמינו לה. הם גירשו את המטפלת שסירסרה אותה לחבר שלה.

במקום זאת, העדות של טל נתקעה בשלב הפרקליטות: האם נאמין לה או לא נאמין לה? האם יש לנו יכולת לתבוע את האנס שלה ולהרשיע אותו? העדות נגרסה עד דק בדיוני פרקליטים, עד שכבר היה מאוחר מדי. את עבודתם הם לא עשו, לא שלחו את המשטרה לאסוף ראיות שיגבו ויחזקו את העדות של טל. כעת, הם מנסים להסתתר מאחורי חוק, והחוק אומר את ההיפך הגמור מתירוציהם.

הפרקליטות הלכה “אחרי רבים לרעות”, כדברי סופר ספר שמות. ובמילים פשוטות: אחרי פוליטיקה של המשפט. יש בסיפור הזה פוליטיקה של ארגונים גדולים וחזקים בארצות הברית – גורמי טיפול מסורתיים ושמרנים מול גורמי טיפול חדשניים. מדובר, כידוע לכל הורה, בכסף רב וביוקרה מקצועית. ההקלדה בסיוע היא שיטת תקשורת תומכת חלופית חדשה יחסית ובארצות הברית רודפים כל כישלון שלה. מכפישים. אצלנו, במקום להתבונן בטל, מסתכלים על ארצות הברית.  

אנסה להסביר זאת כך: חוק שמכשיר הקלדה בסיוע – יש. בארצות הברית יש גם פסקי דין נגדה. ומה עושים בארץ? הם יכולים לתבוע את האנס של טל ו”על הדרך”, השופט יכשיר את עדותה (כי אין בעיה בעצם). השיטה המשפטית הישראלית היא קזואיסטית. דנים בכל מקרה לגופו. Case by case. יכול להיות שלא יאמינו לאיציק כלשהו וכן יאמינו לטל.

כך יורדים הסיכויים

אבל נראה שהפרקליטות הפעילה מחשבון קטן של סיכויים מול סיכונים. היא לא סומכת על השופט. אנשי הפרקליטות העריכו מלכתחילה שהוא לא יקבע תקדים ישראלי. לא ברור מדוע. בעיני, השיקולים שלהם יישמעו כנראה כך, אם יאמרו אותם בכנות:

א.  אנחנו לא מתחילים לתבוע אדם במשפט פלילי אם אין לנו ודאות של 99% שנרשיע אותו.
ב. טל אובחנה פעם בטעות עם פיגור. אולי היא באמת מפגרת? – יורדים 10%.
ג. אולי בחורה כזו לא מבדילה בין מציאות לדמיון – יורדים עוד 20%.
ד. טל מקלידה, אין תקדים בארץ שיחייב לקבל את עדותה – יורדים עוד 10%.
ה. אם נחליט להכשיר את העדות שלה, ארגוני טיפול שמרניים יתקפו אותנו. זה עושה מהם צחוק. עוד 10%.
ו. אם יוחלט להרשיע את האנס, כל הארגונים שמסייעים לעובדים זרים יעשו ממנו קדוש מעונה – פחות 20%.
ז.  אין לנו ראיות מסייעות. מעולה. סגרנו את התיק. שטל תחייה עם זה.
ח. נגיד לה שזה לטובתה, לגמרי לטובתה. היא הרי לא תעמוד במתן עדות בבית משפט. מסכנה. ואם השופט יחליט לא להרשיע, היא תתמוטט.

אלו כנראה השיקולים: מוטעים, זרים, פוליטיים, מלאי דעות קדומות נגד א.נשים עם מוגבלות. איש לא חשב לחשוף אותם ללא כחל ושרק לפני טל והמשפחה.

עוד על סיפורה של טל

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של “שווים”

קראו עוד בשווים

איל שחל

בן 19 מתל אביב. סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. פירסם בעבר מאמרים בבמות שונות, כולל טור ב-ynet. מאובחן כאוטיסט בתפקוד נמוך עם דיספרקסיה (קושי נוירולוגי בביצוע פעולות) קשה, שפוגעת בדיבור. משתמש בתקשורת תומכת חלופית מגיל צעיר.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״