אסטרטגיות שינה ושגרת שינה פשוטות יכולות לשפר את השינה אצל ילדים אוטיסטים, להפחית חרדה ולשפר את רווחת המשפחה – כך מגלה מחקר חדש שנערך באוסטרליה ופורסם בכתב העת Journal of Child Psychology and Psychiatry .
בראש המחקר – הגדול ביותר מסוגו בנושא בעיות שינה בילדים על הספקטרום – עמדה פרופ’ ניקול ריינהארט מאוניברסיטת מונש. פרופ’ ריינהארט והצוות שלה מצאו שהתערבויות התנהגותיות בהנחיית אנשי מקצוע עזרו לילדים לישון טוב יותר בלילה. יותר מזה, ההתערבות הובילה גם לתפקוד חברתי, רגשי ולימודי טוב יותר אצל הילדים, ובמקביל לפחות מתח ולשיפור בבריאות הנפשית אצל הוריהם.
לפי הערכות, אחד מכל 70 אוסטרלים נמצא על הספקטרום האוטיסטי, כאשר מתוכם 50% עד 80% סובלים מבעיות שינה משמעותיות. המחקר מצא שהתערבויות התנהגותיות היו דרך מעשית לניהול בעיות שינה אצל ילדים אוטיסטים, וכי ניתן ליישם אותן בקלות במערכת הבריאות האוסטרלית.
במחקר השתתפו 245 ילדים אוטיסטים בגילאי חמש עד 13 עם בעיות שינה בינוניות עד קשות. הילדים והוריהם השתתפו בשני מפגשים של 50 דקות, פנים אל פנים, עם רופא ילדים או פסיכולוג, אשר רשמו אסטרטגיות מותאמות לשיפור השינה.
האסטרטגיות כללו פעולות כמו:
* “דהיית” זמן השינה – התאמה זמנית של זמן השינה לזמן שבו הילד בדרך כלל נרדם והקדמת הזמן במרווחים של 15 דקות.
* “הכחדה” מדורגת – גמילה של הילד מהצורך להחזיק הורה בחדר בזמן שהוא נרדם על ידי ביצוע צ’ק-אין במרווחים קבועים ומצטמצמים.
* “כרטיס” לפני השינה – הענקת כרטיס “חופשי” אחד לילד לצאת מחדרו בכל לילה.
חשוב לציין שהילדים היו מעורבים בבחירה וביישום האסטרטגיות, וזאת כדי לעזור להם להתמקד במשימה ולהתגבר על התנגדותם לשינוי.
שבועיים לאחר המפגש השני בוצע צ’ק-אין טלפוני עם ההורים של חצי שעה, ובהמשך בירור מה קרה בעקבות ההתערבות. החוקרים גילו כי שלושה ושישה חודשים אחרי הפגישות למשתתפים היו פחות בעיות שינה. כן ציינו ההורים שיפורים קטנים ברגשות הילד, בהתנהגותו ובאיכות חייו, יחד עם ירידה במתח אצל ההורים ושיפור בבריאותם הנפשית.
תוכנית “קול השינה”
התוכנית נבנתה על בסיס תוכנית התערבות בשם “קול השינה” שהצליחה בעבר, ואשר פותחה על ידי חוקרים עמיתים במכון המחקר לילדים מרדוק. התערבות זו כללה ילדים והורים/מטפלים שהשתתפו בשני מפגשים רצופים של 50 דקות פנים אל פנים עם רופא ילדים או פסיכולוג מנוסים בעבודה עם ילדים עם אוטיזם, ושיחת מעקב בטלפון לאחר הפגישה השנייה, הכל במרווחים של שבועיים. לפני מתן ההתערבות, כל הרופאים קיבלו הדרכה על ניהול שינה בילדים במשך שני מפגשים אינטראקטיביים של 3 שעות.
פגישת ההתערבות הראשונה התמקדה בהערכת הסוג והסיבה הסבירה לקשיי השינה הספציפיים של הילד, באמצעות דיווח הורה וילד וקביעת יעדים ביחס לאלו. הרופאים סיפקו למשפחות הדרכה לגבי דפוסי שינה נורמליים, בעיות שינה ספציפיות של ילדם ופיתוח שיטות שינה בריאות. ההורים והילדים הוזמנו לאחר מכן לבחור אסטרטגיה אחת מתוך חבילה של אסטרטגיות שינה התנהגותיות, כדי לפתח תוכנית ניהול שינה פרטנית אשר מותאמת לצורכי הילד וליכולת היישום של המשפחה.
רופאים המליצו על אסטרטגיות להפרעות שינה התנהגותיות מסוימות, כגון “דהייה” לפני השינה עקב שלב שינה מאוחר ויקיצה ממושכת בלילה, “הכחדה” מדורגת (למשל, “קמפינג בחדר” או בדיקת הורים) לילדים הזקוקים לנוכחות הורים בזמן השינה, ושימוש ב”כרטיס” לפני השינה למצב של התנגדות מצד הילד.
במחקר החדש נעשו התאמות של חומרי ההתערבות כדי להקל על העברת ההתערבות לילדים עם אוטיזם (מחקר “קול השינה” נעשה על ילדים עם הפרעות קשב וריכוז). אלה כללו פיתוח של מגוון כלים חזותיים (למשל, לוחות זמנים לשינה חזותיים ותסריטים חברתיים) לחיזוק הלמידה. ההורים קיבלו דפי מידע כתובים כדי לתמוך בדיון ויומני שינה כדי לעקוב אחר התקדמות ילדם.
הפגישה השנייה שימשה לחיזוק אסטרטגיות שינה ומעקב אחר דפוסי שינה (על ידי סקירת יומן שינה), וכן לטיפול בכל קשיי היישום שדווחו על ידי ההורים/מטפלים. להורים ולילדים ניתנה האפשרות לנסות אסטרטגיות אחרות מהרשימה המומלצת אם נתקלו בקשיים ביישום. שיחת הטלפון כעבור שבועיים סיפקה תמיכה נוספת והזדמנות לחזק אסטרטגיות.
“השפעה חיובית על הילד וגם על המשפחה”
פרופ’ ריינהארט אמרה שהמחקר הראה שלהתערבויות שינה התנהגותיות עשויה להיות השפעה משמעותית על ילדים ומשפחותיהם. “המחקר הצביע על שיפור לא רק בבעיות שינה, אלא גם בפוטנציאל להפחית חרדה בילדות”, אמרה החוקרת. “זה היה ממצא חשוב בהתחשב בהשפעה העצומה שיש לחרדה על יכולתו של ילד לתפקד בחיי היומיום. אנו רואים במיוחד עלייה בהפרעות שינה וחרדה ובסירוב ללכת לבית הספר לאחר מגפת הקורונה, ולכן להתערבות קצרה זו יש פוטנציאל להשפעות חיוביות רחבות טווח על ילדים ומשפחותיהם”.
מחקר נוסף, הכולל 60 משפחות, החל בחודש שעבר באמצעות מוקד בריאות טלפוני. “שירותים קליניים שניתנו באמצעות בריאות טלפונית היו מצילי חיים לילדים ובני נוער רבים על הספקטרום האוטיסטי במהלך הסגרים במלבורן”, ציינה ריינהארט. “עם פלטפורמות בריאות דיגיטליות כאן כדי להישאר, אנחנו צריכים לרתום בדחיפות את הפוטנציאל הטמון במגפה על ידי עבודה עם אנשים עם מוגבלויות כדי להבין איזו תמיכה הם צריכים וכיצד לספק אותה בצורה היעילה ביותר.”
למחקר >>> https://doi.org/10.1111/jcpp.13590
